השימושון

סווט לודג' עם אביב

בחודש שעבר, כשפוטי שלי שהה בצרפת, החלטתי לקפוץ לאש.
כבר זמן רב אביב מזמינה אותי לבוא לסווט, ותמיד זה לא מסתדר. בעיקר מטעמי קלסטרופוביה. משהו שאני יודעת על עצמי כבר שנים, מאז שנתקעתי במעלית בדרך לחתונה של שמעון ופנינה בנתניה. הייתי אז בת שנתיים או שלוש, הכי נמוכה במעלית הקטנטנה, אליה נדחסו דודים מדיפי בשמים, ריח של עור ארנקים ואבזמי חגורות.
ואז בומס חושך ועצירה, ואני שם באמצע כמו צלחת לווין קולטת זרמים של חוסר ודאות ופניקה.

והיה גם הדוד המשוגע של דורון, שפעם סגר אותנו בתוך חבית בגיל 6 ככה,
לכמה רגעים אבל שנראו לי כמו נצח.
(עמליה, הוא מהקיבוץ שלך הדוד הזה)

***

בדרך לסווט פוטי מצלצל מצרפת. אני שומעת אותו מספר שהוא בדיוק היה על השפיץ של מגדל איי.. והשיחה מתנתקת, וזהו. עכשיו אני ועצמי בדרך למחנה האינדיאני של אביבה (בשבילי את אביבה, אביבההה! ) ורענן, שומר האש. ויש שם 14 אנשים שאני לא מכירה (חוץ מכגן), ואביבה מסבירה ומזמינה את כולם להיות באותנטיות.

ערומים. עשויים חומר, בוחרים בנשימה הבאה, זורקים מילה, נשכבים, משתינים, מזיעים, בוחרים בנשימה הבאה. לוקחים אותה. לוקחת אותה. בוחרת לקחת אותה. בלגימה נחושה.

ראשונה עולה ובאה הקלסטרופוביה. כלומר הצל של הקלסטרופוביה. האונה השמאלית נכנסת לפעולה ואני מוצאת את עצמי שואלת את אביבה אם יש באוהל הזה, אובייקטיבית כלומר, חמצן בשביל 14 איש. אביבה צוחקת אלי בשמחה כמו תופסת כדור מהתודעה שלי ואומרת "תבדקי".

זה לא מבחן, לא הישרדות. לא על להוכיח לעצמי שום דבר. זה פשוט נוכחות מלאה.
אין זמן,
אין בושה,
נחלים של זיעה ובוץ שוטפים את הכלי שבו הנשמה שלי שוכנת ושתי ידי מלטפות את פני באהבה וברגע אחד אני גם אמא וגם ילדה.

ולפעמים מחנק.
אני מקרבת את הפנים לאדמה ונושמת את הקרירות שלה. וכמה קרירות יש בה! וכמה אויר. מדהים.
ואז בא נימנום,
ופחד להירדם ויקיצה מבוהלת,
זה לא בהכרח נימנום אולי זה שער, אביב מציעה.
היא פשוט מנחה מצויינת. גם ערה לכל אחד בתוך עלטת האוהל, גם מתקתקת שיתוף פעולה מהמם עם שומר האש וגם – וזה הכי – מחוברת לתהליך של עצמה לגמרי. מידי פעם שרה או קוראת הברות. או מספרת סיפור. בכל סווט קורה משהו אחר כך הבנתי.

בסווט שאני הייתי בו הגיעה רוח הדרום.
היא באה פתאום וביקשה להוציא את המים החוצה.
יובש. יובש מדברי יוקד
היובש נחקר
מחלחל ,מלטף כמו רוח ערב בסיני,
נוקב,
מייבש שפתיים.
מחניק
שורף בגרון
ושוב האדמה הקרירה,
ואחר כך זחילה החוצה הלומה.

לקח לי 2 מקלחות חמות כדי להסיר מעלי את האדמה.

ואחר כך עוד שבועיים לבלות בסווט באסטרלי, כל פעם מזוית אחרת.
ולדבר על זה עם אביבה,
ולתת לחוויה הטוטאלית הזאת לנחות בכל התאים.

אני חושבת ששיחררתי את הקלסטרופוביה.

***

שלום שוב

שמחה להזמין אותך למעגל סווט לודג' שיתקיים ביום חמישי הבא 29.05 בערב בכרכור

הסווט מסתמן כדממה אל תוך רובד מודעות רחב יותר ובאמת מעבר/אחרת לדפוסי המחשבה, תפיסה והידיעה שיש בנו כרגע

לאחרונה המעגלים מתמלאים מהר אז אני מקווה לשמוע ממך ברגע שההתכוונות ברורה. מצרפת מידע כללי לחלוק עם כל מי שעולה בדעתך

באהבה

אביב

052-4657366
04-6272366

הראה עוד

6 thoughts on “סווט לודג' עם אביב”

  1. הוא ניסה גם לסגור אותי בחבית אבל לא הצליח…סתם, אין לי מושג על מי את מדברת אבל אני מיד מרגישה שותפות ואחריות לנזק הנפשי שנגרם לך,קיבוצניקית ב"ק" רבאתי.מזל שעשית סווטלודג' וניצלת…

כתיבת תגובה

שווה לראות גם

Close
Close