קראתי עכשיו בכלכליסט שהסיאסטה עושה קאמבק. שחברות כמו גוגל, פרוקטר אנד גמבל וסיסקו מספקות לעובדים כיסאות נימנום, הם עלו על זה שנימנום עוזר לפרודוקטיביות.
זה חתרני, יוצר שינה מחזורית וחיים לפי השעון הגלובלי.
הלכתי לישון אתמול וקמתי עם עורף קשוי, גב דווי וכאב גרון. חצי לימון בערב לימון שלם בבוקר, עם מרווח התאוששות. לא נלחמת להספיק את הכל. מניחה את האף-אוזן-גרון על הספה בחוץ ושהשמש תטפל בי.
יום עבודה באיזי. בגלל כאב הגרון אני נושמת מהאף. השיחות יותר שקטות ועמוקות סבלניות.
מאז שנהייתי מורה לוורדפרס יוצא לי לשוטט באדמינים של אתרים אחרים. זה מעניין מאוד!
ובינתיים אצלי טיוטות מצטברות – על העב"מ בהר הבית (כן או לא?), הדיבור המשונה של ביבי, החתולות שנכנסו ללב ולבית, הדגם הבית ספרי שינאי צייר, תרשימי זרימה של אסוציאציות, שירה.. משימות ורעיונות.
שורה עם לינק בפייסבוק זה כמו לחטוף פרוסת לחם.
רציתי לצלצל לג'נח עוד אתמול, אבל לא ידעתי מה להגיד לו. אייל הציע סיבוב בשטחים הפתוחים. זה רעיון טוב ואני מתמהמהת. והנה היום השכן הציע משהו טוב: במקום ריסוס – לעבור עם קולטיבטור. עכשיו, כשהעשב עוד נמוך.
"כי מה הם עושים אחר כך, כשיש גדילנים יבשים בגובה מטר?" הוא אומר ומצביע לעבר השטח שמאחורי מגדל המים שברחוב הנשיא "הם מביאים טרקטור ומורידים את כל העשב הגבוה והיבש ויוצרים את הערמות האלה. עדיף קולטיבטור עכשיו, את יודעת מה זה קולטיבטור? מקלטר".
עכשיו יש לי משהו פרקטי לבוא איתו לג'נח.
—
… ומחוץ לשכונה: בעוד אנו עסוקים בשירת העשבים, נחשף שבט אינדיאני קדום באמזונס, על גבול ברזיל ופרו, שאנשיו לא הכירו כלל את העולם המודרני. השבט, למעשה כמה שבטים, הנקראים Uncontacted tribes עומד בפני סכנת הכחדה מצד כורתי עצים לא חוקיים.
אני כבר לא יודעת מה מניע איזה אינטרס של מי (יותר מידי ספוקס שינה לי את החשיבה) אבל הסיפור הוא שעכשיו חשפו אותם, כחלק מהמאבק בכורתי העצים. ה- BBC שלח מסוק שצילם אותם מגובה קילומטר, כדי לא להפריע. בתמונות הם נראים נינוחים, פשוטים. מעניין מה עובר להם בראש.
בשבילם, אנחנו החייזרים.
ואולי אפילו מפריעים להם באמצע הסיאסטה.
שולי – מסתבר שכדי לראיין את ג'נח צריך את אישורו של געש. שלחתי מכתב וטרם נעניתי. בינתיים ג'נח בחו"ל וחוזר ביום חמישי. אני מקווה שיאשרו.
מור.. בת מזל תורמוסית שכמוך. געגועים לחורשת קק"ל ולבית הישן.. אפילו שטוב פה. בבית ההוא על הפינה היה קסם.
לא יודעת מה עשו ואם עשו משהו מתישהו ל'עשביה' בחורשת קקל, אבל פריחת התורמוסים שם בחלק הקרוב לגן וייל היא מטורפת!! מרבדים שלא ראיתי כמותם ב 6 השנים שאני גרה פה!!! יפה עד לבכות…וליד הבית…
רונית, האם את מקרימה את הרעיון שלך לראיון עעם ג'נאח עור וגידים?
בינתים אני שומעת על ריסוס פה וקצירה שם.
קיבלת לייק.
נזמין גם את אלוהים לפגישה עם ג'נח.. 🙂
כשזה מתחיל זה מתחיל. התורמוסים מצטרפים בקצב לראשונים והיום גם ראיתי פרפרן קטן כתום ראשון מבצבץ לו בתוך הירוק-צהוב. וכבר הריח המשכר של ההדרים מנצח על כל הפריחה. ענן ריחני חמצמץ רובץ על פרדס-חנה. עוד לא הספקנו לחכות לחורף והאביב כבר פה. אלוהים, עצור קצת.
את צודקת בקשר לפרחים, הם כל כך עדינים וריסוס זה כמו טבח המוני ושרירותי.
השבוע תפסתי רגע שמש בגינה בתוך כל הירוק צהוב סגול המתפרע וכל פרח היה עם אישיות משלו.
רונית, 'עשביה' – זה כותרת למה? לכל? את הכנסת את כל הפריחה הנפלאה, שכמו שטל אמרה שהיא באה ככה פלא, בלי צורך אפילו להשקות, לטיטל הזה?
אני מתבוננת כל יום ברצועת האדמה שבצד השני של הרחוב שלי. אל הפרחים שמניתי למעלה הצטרפו היום התורמוסים. התורמוסים הלבנים-ורודים. פעם המשולש שליד הגנים וגן וויל ושיפולי הגן ברח' חבצלת היה מלאים בתורמוסים סגולים, כאלה שכדי לראות אותם נוסעים עד לרמות-מנשה ולעמק האלה או לנחל תבור. ג'נאח, איש המעשה לפי דברי אייל, העלים אותם. שיבשילו הזרעים של הפרחים היפים, שיבשילו, שיהיה יפה, שיהיה אביב, קצר ככל שהוא קצר, למה לא? קשה לי להבין איך בשירים שרים לאביב וברחובות אוסרים עליו מלחמה.
טוב לעשות אבחנות ולדייק. לא מדובר פה על שדות של גדילנים או חיטת בר. אנחנו מדברים על שוליים של רחובות ועל הפינות של הרחובות שפורחים בהם פרחי בר. בזה זכתה פרדס-חנה, מתנת טבע. ואנו אוהבים אותה ככה, לא רוצים שתהיה רעננה. ואם יש שם נגיד גדילנים, או אפילו ים של חובייזות, אז שיקצרו גם בתחילת הדרך, no problem. הרי לא על זה מדובר. תנו לחרציות לעטור את הדרכים עד לאחר פסח.
ואם אנחנו כבר דנים מתי לקצור, ולא מדברים כלל על ריסוס, אז התקדמנו.
שבת שלום
שולי
שולי, את צודקת. הלוואי שהיה ניתן לבוא בבוקר שאחרי שהחרציות הרכינו ראש ורק אז לכסח. זה מה שאני עושה אצלי בגינה. אבל בשטחים ציבוריים זה בסדר לקצוץ כשהעשב נמוך. היתרונות שאני יכולה לחשוב עליהם:
1) כשהעשבים יבשים יש כבר זרעים. עדיף לגזום לפני הבשלת הזרעים כדי לצמצם צמיחה של עשביה.
3) מקדימים תרופה למכה ולא נותנים לשדות להתמלא בעשביה יבשה וגבוהה. מילא נחשים – שריפות.
את באמת צודקת. וכדי שהצדק שאת מבטאת אכן יתגשם צריך לפעול בחוכמה.
רונית, לא כל כך הבנתי מה הרווח עם הקולטיבטור. רק שאנחנו רוצים להנות מן הפרחים. החמציצים, הסביונים, הניסניות, המצליבים, והחרציות אפילו עוד לא נפתחו. צריך לעשות אבחנות לפי הצמחיה, אם זה פרחים או אם זה ררק חובייזות, או גדילנים כפי שהשכן שלך אומר. ריסוס בטח לא. ולקצור, אם מדובר בפרחים, אז כמה שיותר מאוחר, כאשר כבר נבלו. לרוב מדובר בסוף אפריל.
נאוויס? למה את מתכוונת אחותית?
פשוט גילו את הנאוויס שגרים עוד כאן, על הפלנטה שלנו.