טורים אישייםכלליכתיבה פרטיתניו אייג'

סליחה לעצמנו

 

ערב סוכות. פרדס חנה מתעטפת ברוחות שלווה ושקט. כמה אני אוהב את השקט הזה.

הרבה מפגשים אישיים ואנושיים יש בחג הזה. חג שרבים יוצאים בו החוצה לרחובות ונפגשים עם שכניהם ומכריהם שלפעמים לא ראו מעבר למסכי היומיום.

אבל יש גם מפגש אחר בחג הזה. מפגש אישי פנימי. יש שקוראים לו חשבון נפש. אחרים התבוננות פנימית.

ויש את העניין הזה של סליחה. The hardest word? מייבי דה לונליאסט.
כי מעטות הפעמים שאנחנו שומעים בחיינו סליחה עם התכוונות (לא זריזה כזאת מפלוני שנתקל בי במכולת), סליחה עם מבט בעיניים. הרבה פעמים נתפסת בקשת סליחה מהאחר כהודאה באשמה, לקיחת אחריות על משהו שעשינו, והאגו לא אוהב את זה.

ויש כמובן את נושא הסליחה מאלוהים, אבל רבים וטובים ומאמינים ממני כתבו על כך הררי מילים.

אבל מה עם סליחה ממישהו אחר לגמרי, מהאדם הכי חשוב והכי אהוב שקיים בעולם.
מה עם סליחה מעצמנו?

על כל הפעמים שהלקנו את עצמנו
ושירדנו על עצמנו
על כל הפעמים שחשבנו שאנחנו לא ראויים
לא יפים
שמנים
פחדנים
או עצלנים
על כל הפעמים שלא היינו כנים עם עצמנו וחיינו בשביל אחרים
על כל הפעמים שהתעללנו בגופנו
בנשמתנו
בליבנו

ואפשר להמשיך עד כיפור הבא…

אבל כמה מרפא, משחרר וחשוב לעצור רגע ולעמוד מול מראה, או בעצימת עיניים, לנשום עמוק ולמלא כל תא בגוף באהבה, ולבטא בקול רם ומלא כוונה את המילה "סליחה". ובאמת לסלוח לעצמנו על שאנחנו לא מושלמים, על שאנחנו אנושיים.

שווה לנסות

חתימה טובה וחג סוכות שמח

תגיות
הראה עוד

כתיבת תגובה

Close