השימושון

עדכון בית:

לא. עוד לא מצאתי בית. כ-מ-ע-ט אבל לא.
היה אחד חמוד חמוד, ישן וקטן, עם מחסן משודרג בחצר, אבל המחיר! 700$. מאדם שקנה אותו לפני שלושה חודשים, הוציא את הדייר הקודם ששילם משהו כמו 400$, שיפץ את המינימום ושם שלט: בית להשכרה.
אחרי התלבטות של שבועיים אמרתי לזה לא.
אם כבר לשלם 2900 ש"ח אז על משהו יותר מפנק.
אולי זה נאיביות, אולי דון קישוטיות, אולי אמונת יתר, או שמא פחדנות, אבל החלטתי שאני לא משתפת פעולה עם הגרגרנות הנדל"נית.

משהו אחר יבוא במהלך החודש הקרוב.

וגם בשינקין ביום שישי בצהריים אפשר למצוא חניה.

בקלות.

הראה עוד

36 thoughts on “עדכון בית:”

  1. ראוי להפריד בין תופעת הפרוור שאיריס תארה באופן כה כן כואב לבין בני האדם שבפועל אנחנו פוגשים .
    ברור שבהיבט האישי כל אדם הוא ישות נפרדת ואין להכליל כפי שבין צדיקי פרדס חנה כרכור גם כן נמצאים עשבים שוטים , חלקם כבר גדלו להיות עצי באובב…
    מצד שני קשה לראות את התופעה שנעקר פרדס וגוש הבטון שנבנה עליו נקראֹ אחוזה ירוקה ֹ וכו…יובלים כמהות מיצגת תופעה שלא מתרחשת רק כאן והזכירה איריס את רמת השרון , גם אני גדלתי בין חולות ופרדסים עד שהיא נהיתה מה שנהיתה..
    אז נא לא לקחת אישית את הדיון ו ֹ ברוכים הבאים

  2. שלום לרונן ברקוביץ ולאיריס בן דוד,

    ראשית, אציין כי רק במקרה נכנסתי לכאן, וראיתי את התגובות שלכם/ן. זאת אומרת הגבתם לדיון ישן יחסית, עם פנייה אישית אלי כמכותב, ויכולתי פשוט לפספס את התגובות שלכם.

    רונן, במקרה שלך יכולת לבחור בערוץ תקשורת אפילו ישיר יותר, מאחר והשם שלי שמודגש בכחול מוביל גם לבלוג שלי. זה באשר לפרוצדורות.

    ובאשר למהות: אני לא אכנס כאן לכל הדיון הנוקב שאכן התנהל ללא תגובה של דרי השכונות החדשות.

    אין שום ספק שכדיירים וכתושבי המקום זה מקרוב באו בהחלט אתם ראוים להציג את משנתכם, שאחרת לא יהיה זה דיון ראוי, הגם שעינת השכילה בהגינותה לייצג גם את הצד שלא נשמע (ועל כך בירכתי אותה כבר אז).

    מאחר וזרמו מים בוואדי מאז שהתנהל אותו דין ודברים סוער, ואפיילו השיק שוק כבר הספיק להיסגר, ומאחר ואתם מעידים על עצמכם כמי שרוצים להתערות בקהילה ובכך בעצם מזימים לפחות ברמת הפרט את "ההנחה הבדלנית" ואולי גם את ההנחה הנדל"נית ( אני לא משוכנע אבל נדיין על כך בפעם אחרת), לא נותר לי אלא לברך אתכם בברכת וולקום.

    יש כאן הרבה מקום לעשייה וכל המרבה הרי זה משובח. במובן מסוים "מושבה חופשית" מייצגת את הלב הפועם של אלו שאוהבים את המקום הזה ללא הבדל של דת גזע, מין ומקום מגורים. אם הגעתם לכאן, זה לא במקרה.

    תהנו.

  3. שלום למנהלת הפורום. לצערי, לא קראתי את שכתבתי טרם השליחה כי מיהרתי החוצה לאסוף את בני מהגן. עכשיו כשאני קוראת את שנכתב, אני נחשפת לטעויות בתיב ולהשמטת אותיות א סיקולן. אשמח אם טרם העלאת מה שכתבתי ינתן לי, או אפילו מי שמנהל את הפורום, לתקן את הכיתוב אך להשאיר את רוח הדברים
    בתודה מראש וסליחה על ההטרדה
    איריס

  4. שלום לכל הכותבים וכמובן גם לקוראים השקטים
    אני חייבת לציין שאך עף שנעצבתי מעט מחלק מהדברים אותם קראתי, בהחלט נהניתי מרמת ההתנסחות.
    רציתי לספר לכם למעט עלינו – על הצד שככ מקומם אתכם ואני גם יכולה להבין למה. אבל אולי זה יוכל להבהיר לכם שיש גם פאן נוסף לדברים אותו אתם לא רואים. אני כמובן שלא מייצגת אף דייר מהשכונות החדשות, ומדברת רק מגרוני שלי. אנחנו לא קנינו בית בשכונת יובלים הבאית אלא ביובלים האזרחית. למעשה אפילו עוד לא עברנו, למרות שאנחנו כבר ככ כמהים ומשתוקקים לעבור, ומקוים שזה יקרה לקראת הקיץ הקרוב.
    אספר לכם מעט על המשפחה שלי. אנחנו היום שלושה- בעלי, בני בן ה-4 ואנכי, ואנו מצפים בעוד חודשיים לבת נוספת. אנחנו מתגוררים כיום ברמת השרון. אני לא ילידת המקום אך מתגוררת שם (עם הפסקות) מאז היותי בת 9. אני עוד זוכרת את רמת השרון של פעם, טרום הבורגנות, עם הגדרות הנמוכות, עם הכולם מכירים את כולם. היום המצב מאד שונה, ולמרות שאנו מאד אוהבים את המקום, אנו כבר לא יכולים להרשות לעצמינו להתגורר שם, גם לא בשכירות.
    את כל מה שאתם מתארים שקרה לפרדס חנה כרכור, אנו חווים באיזור שלנו. הדירה, אותה אנו שוכרים מזה 5 שנים עברה שילמנו בהתחלה $800 , היום ערכה בשוק החופשי 1500$ ואנו "אסירי תודה" לבעלת הבית שלנו שאיפשרה לנו את השנה הזו ב- $1200 בלבד. אין באיזור שלנו נכסים להשכרה ואם אולי יכולנו לפני שלוש שנים לקנות פה משהו קטן, היום זה פשוט מחוץ לתחום. כך שבליית ברירה נאלצנו לחפש פתרונות דיור אחרים. ומה שהכתיב את המצב הוא כוחות השוק. ת"א יקרה בטירוף וכל הפריפריה שמסביבה עלתה מאד גם כן. אפילו מחוזות כמו תל מונד או קדימה שלפני מספר שנים היה ניתן לרכוש שם בית בכ- 250-300$K – היום הסכומים כמעט והוכפלוץ גם השכירויות בהתאם. וגם אנחנו, שרצינו לעבור לגור בשכירות בכרכור בכדי שנוכל להיות קרובים ולפקח על הבניה ביתר קלות, נאלצנו לוותר על הרעיון בשל העלויות הגבוהות שהוציאו את הכדאיות בעניין. לו השכלנו, בדיעבד כמובן, לבצע את הליך הרכישה לפני שנתיים שלוש, אזי או שהיינו יכולים להישאר באיזור שלנו או שהיינו משלמים מחצית מהסכום שעלה לנו כיום בכרכור. ואני יכולה להגיד לכם שכולנו, כל התושבים החדשים בשכונה שלנו, די נחנקים מהעלויות הגבוהות אותן נאלצנו לשלם בלית ברירה. כולנו מאוהבים באיזור, באוירה, באנשים, אך גם אנו מרגישים כי נאלצנו לעזוב את המקומות בהם התגוררנו ולהתרחק הרבה ע"מ שנוכל לחיות באופן סביר ולהתקיים.
    אני לא ככ מכירה את השכונה הצבאים. שמעתי בעיקר שהבתים כולם דומים (גם אצלינו), שהמחירים שלהם היו מסובסדים הלואי עלינו, שלא אפשרו להם לעשות שום התאמות ושינויים בשל כך, ושהם סובלים מלא מעט בעיות בניה איתן הם נאלצים להתמודד עם המעבר.
    אני רוצה שתדעו שכשאנחנו חיפשנו בית באיזור פנינו למתווכים וראינו המון בתים יד שניה. המחירים שלהם לא היו נמוכים בהרבה (אם בכלל) ממה שנדרשנו לשלם ביובלים. בשל המרחק הגיאוגרפי שלנו מהמקום היה מאד קשה לתאם פגישות וראות נכסים. אחד היתרונות למשל בבניה החדשה היתה בכך שנוכל לבצע שינויים טרם הבניה, שלא נזדקק להשקיע כסף נוסף בשיפוץ ו/או התאמה לצרכים שלנו. כמו כן, היה משהו מעודד לאור מה שקראנו בפורומים בכך שיזם הפרויקט יטפל בכל הפיוח הסביבתי – כבישים מדרכות, תאורה וכד' ושלא נזדקק לטוב ליבה של המועצה בדבר.
    אנחנו ממש לא מתבדלים, נהפוך הוא, אנחנו מאד מעוניינים ונשמח להשתלב באוכלוסיה המקומית. וכן, האוכלוסיה היתה בהחלט חלק מהשיקול לרכוש כאן ולא במקומות אחרים.
    ולגבי הפורום שהקימו תושבי השכונה – הפורום הוקם ע"מ לאפשר לדיירים העתידיים להכיר זה את זו טרם המעבר, לחלוק באינפורמציה לגבי בעיות בבניה, אנשי מקצוע וכד'. אין כאן כלל התנשאות או התבדלות. אני לא חושבת שמה שכתוב שם יעניין מישהו שאינו רוכש בפרויקט ו'או שאינו מתמודד עם הבעיות השונות של הבניה. כמו כן – מצוי שם מידע אישי – טלפוניםפ שמות וגילאי ילדים ופרטים אישיים שאני לא חושבת שהיינו רוצים שיהיו חשופים לכל מאן דבעי. אני בטוחה שכאשר נהפוך לדיירי המקום, נשמח להתערות בחיי הקבילה הענפים ונוכל להיות שותפים פעילים ותורמים גם בפורומים ולא נזדקק לאחד פרטי משלנו – זה אינו קאנטרי קלאב או מועדון למיוחסים בלבד – זה מקום לקיטורים והעלאת בעיות הנוגעות לדיירים בלבד.
    אצלינו אכן נכתב בפורום- בדיון על נושא הפריצות הרבות שקראנו עליהן, האפשרות לחסימה בשער. זה אינו נוסע מסנוביזם או רצון להתבדלות. אנו חרדים ממצב הפריצות ומבעיית כח האדם וזמן התגובה של המשטרה. הרעיון לא היה לסגור אותנו מפני התושבים, אלא להקשות על פורצים, לחסום את דרכי המילוט שלהם ולמנוע את הצורך בהעמדת עמדות שמירה. מכל מקום לא נראה לי שזה בר ביצוע וסביר להניח שכמו שכנינו בשכונת קורן, או בשיתוף איתם, נצטרף לסיורי המשמר האזרחי שהוקם. גם אנחנו מתגעגעים לימים בהם לא היה צריך לנעול…
    ובנושא בתי הספר וגני הילדים – גם כאן אנו ניזונים משמועות, רוצים את הטוב ביותר עבור ילדינו, ומודאגים שמא החינוך (כמו בכל כך הרבה איזורים אחרים במדינה) לא יהיה טוב. אין לנו שום רצון או כוונה שיזרקו החוצה את ילדי התושבים הותיקים. מאיפה בכלל צץ הרעיון הנ"ל? אך באותה המידה היינו רוצים שימצא עבורינו מקום לילדינו שקרוב למגורים שלנו ושלא נאלץ לנייד ולהסיע את הילדים כל יום למרחקים. אין אנו רואים את ההגיון בשליחת ילדים מכרכור לפרדס חנה ובניוד ילדים מפרדס חנה לכרכור. ואין זה בשל סיבה של "שם טוב" לבי"ס בכרכור לעומת אחרים.
    מי שנזקק למשל לשירותי טיפת חלב בכרכור, נאלץ לנסוע היום גבול פרדס חנה במקום להגיע למקום הכי קרוב למגוריו. עם כל הכבוד לכך שאנחנו החדשים, אנחנו לא תושבים סוג ב'. שילמנו במיטב כספינו עבור הזכות להתגורר במקום, אנחנו נשלם ארנונה לפחות כמו כל תושב אחר, וגם אנו זכאים לקבלת השירותים המוניציפאליים כמו כל תושב אחר.
    אגב, אצלינו בפרויקט היזם התחייב להקצות שטחים ואף לבנות את המבנים עבור גן ובי"ס יסודי. זהו דבר שהיה יכול להקל על העומס הגדול שקיים כיום ואף לקלוט את תושבי השכונות הסמוכות לנו. לצערי הקמה של גנים ובי"ס כפופים לאישורי משרד החינוך המועצה והם אלו הקובעים בנושא. מהקצת שהספקתי להכיר את שכני החדשים לפרויקט, בין אם דרך הפורום או בביקורי בפרויקט, נחשפתי לאנשים מקסימים שהגיעו מאיזורים שונים רובם מהמרכז. אנשים צנועים, ממש לא בורגנים או נובורישים, משחפשים איכות חיים ומקום בו יוכלו לגדל ילדים וקהילה בה יוכלו לבנות את חייהם. השכונה שלנו התחילה להתאכלס לאחרונה – כרגע רק מבנן 1, מהדיירים החדשים אני שומעת רק טובות על המקום, ועל התושבים הותיקים איתם יצא להם להיפגש.
    עצוב היה לי לקרוא כיצד אתם רואים אותנו – המתיישבים החדשים. אנחנו בדיוק כמוכם , באנו מתוך אותן הכוונות, רק שעלה לנו קצת יותר כי מצב השוק השתנה. אני מבינה את הכאב שלכם ואת כעס, אך הייתי שמחה לו תוכלו לראות את הדברים גם מהזוית שלנו. ומקווה כי תקבלו אותנו בזרועות פתוחות וכ נוכל להערות בקהילה, להיות חלק ממנה ולתרום לה ולאיכות אנשיה.

    בברכה,
    איריס בן דוד

  5. אייל כגן הנכבד,
    נתקלתי לגמרי במקרה באתר זה, כאשר חיפשתי משהו אחר לחלוטין. ההתדיינות כאן נראית על פניה מרתקת, אבל רציתי להעיר ו/או יותר נכון להאיר ולהתייחס לנקודה מסויימת.
    אינני יודע מדוע בחרת להלעיז על אנשי השכונה הצבאית "נאות יובלים" עוד בכלל לפני שפגשת או דיברת עם מישהו מאנשים אלו. כאחד הדיירים החדשים בשכונה, שהחלה להתאכלס בחודש-חודשיים האחרונים, אני רוצה רק לומר לך שמרבית הטענות שלך הן טענות סרק ומשוללות כל שחר. כמי שמעורה בפרוייקט מתחילתו, מעולם לא נתקלתי ברעיון באשר להקמת שער בכניסה לשכונה. ובקשר לאתר הסגור, ובכן זהו אתר שמרכז את קומונת המשתקנים ובעיותיהם מול הקבלנים והמנהלת הצבאית, ועוסק במכרזים והטבות מיוחדות לאנשי הקבע בהקשר של השכונה. אין כאן שום התבדלות והתנשאות. והאמן לי, הדיונים שם לא יעניינו אף אחד.
    פרט לכך, במספר לא מבוטל מבתי השכונה גרים שוכרים.

    לדאבוני בשל ההתארגנות טרם הזדמן לי ולמשפחתי להכיר ולהתערות יותר בחיי הקהילה וביישוב עצמו, אבל גם זה יגיע.

    בברכה,

    רונן ברקוביץ'

  6. ההי !
    האמת שאנחנו זוג עם כלבים שמחפש בית בפרדס חנה ואכן המיחירים לא הגיוניים . .
    ועוד בנוסף על המחירים (בית 3 חד' ישן לא מעוצב מריח מטחב עם 1 שירותים ומקלחת משותפת)
    מזגן רק בסלום עם גינה גדולה (אפילו מידי) ולא מטופחת בכלל (פרא) 900$
    ועוד במקום לא מרכזי – זה הזוי ! בדרום ת"א בית באותו סטנדרט יעלה 650$ . .
    וגם בנאות יובלים לדעתי המחירים בשמים – אומנם נחמד אך רחוק מכל מקום ואין כל כך תחבורה נוחה . . לא אמור לעלות מבחינת הגיון יותר מ 700$ או מקסימום 900$ כולל הכל !
    אז זה יהיה הגיוני .. גם עבודה אין כל כך ..
    אני מקווה שהבעלי בית יבינו שע"מ להשכיר יש להתפשר . . בעיקרון בינתיים היו נחמדים אבל עוד לא מצאנו . .
    שיהיה בהצלחה לכולם !

  7. אוי ענת…. בטח את חלק ממעמד אבירי הקוביות שנקראים, סתם כך, חלומות כרכור או יובלים או כול מיני פרוייקטים של טובלרונים בשווי אלפי שקלים שכירות בחודש. זה נראה לך הגיוני? אני נולדתי פה. כול חיי גרתי בחדרה ובשנים האחרונות בכרכור. אני תושבת המקום שמרוויחה ממוצע וחיה פשוט כמו רוב האוכלוסייה יכולה לשלם כזו שכירות? ומה קורה שיש משפחה בתמונה? זו מחייה שמתאימה באמת לאנשים שבניגוד מצער לרוב האוכלוסייה (אני לא צריכה לספר ולהסביר לך על הפער התהומי המעמדי החברות במדינה) מרוויחים יותר מעשרת אלפים שקל לחודש! כפול ממני. אז מה אנשים כמוני שמנסים לבנות חיים או במילים המטונפות שלך, אבירי הזולות. צריכים לגור ברמה פחותה משמעותית? את יודעת מה מצער? שאנשים ממוצעים פשוט מהווים קרש קפיצה בניגוד לרצוננו ומודעותינו לאוליגרכים קסטנטינים ובעלי דעה רפופה כמו שלך.

    ההפסקה הסתיימה.
    אבירת זולה מחששתית גאה!

  8. כמו אייל גם אני לא מתיימרת להיות פלורליסטית ואוהבת אדם, אני בהחלט מעדיפה בעלי חיים, הם הרבה פחות מזיקים. והתיאור שלי בעיקר מבייש את מי שבנה את הבתים האלה, או שאת מעדיפה תיאור יותר עדין של חברה שלי – בניינים שהפילו אותם על הצד. אפשר גם לרצות להתפרנס (כמו בבית הפתוח) וגם לא לבקש שאותם אנשים שבאו לבקר ולקנות יישארו לגור, בדיוק כמו שמזמינים אורחים לארוחה, הם לא חייבים להשאר לישון. כמי שמתפרנסת חלקית מהשיקשוק תמיד העדפתי להרוויח פחות ושהוא יישאר קטן יותר. ואכן כמו שיעל אמרה, יש כאן קהילות רבות, ביוםיום הן לרוב לא מצטלבות כלל, למרות שחלק מן האנשים מכירים זה את זה, והקבוצות מאוד מגוונות – יאפים, פריקים, יאפ-פריקים, בורגנים, דתיים, חילוניים, אני מכירה מכל הסוגים כאן ולא נוטרת לאפאחד על מה שהוא. ואני גם בטח אהיה נחמדה אלייך או אל כל מי שמקרוב בא אם תעצרו לשאול אותי משהו ברחוב (למרות שאני באמת לא אדם נחמד), אבל זכותי לרצות שהישוב בו בחרתי לגור יישאר כפי שהיה בעשר השנים האחרונות בלי להתנצל על כך

  9. אני מתנצלת לא התכוונתי להעליב אבל את התחלת…." ציטוט שלך מלמעלה" נוצר כאן לאחרונה שיח מתנשא בין אבירי הזוּלוֹת, שמוקיע אנשים שבחרו בחירות קונפורמיות יותר. תאמינו לי, החיים מורכבים, תובעניים ושבריריים גם כשגרים בקוטג‘ מדגם A. "
    ועוד אחד " מכל הדברים שכתבתם עולה תחושה עזה של התבדלות, שתמיד מפתיעה אותי מחדש אצל מי שהטקסטים שלהם – בדיבור ובכתב – עתירי פלורליזם, סובלנות, אהבת אדם והכרה בכך שכולנו נוצרנו בצלם אחד. מן הדברים עולה אווירה של בוז קשה כלפי אותם ”בורגנים“ שמהם כולם, הרי, רוצים להתפרנס (ראו פוסטים בנושאי דרך האמן, כולל אצלך, כגן). "

    מצער – בעיקר את המורות – שאת קוראת וומפרשת את הטכסט ומבינה את מה שאת רוצה להבין וחושפת את עצמך מאוד – לשאול אם את מורה- זה לא קללה ולא ציון ובטח לא מעליב – פשוט יש אצל כל בעל מקצוע הרגלים
    אין לי ולו לרגע זלזול במורות ובמורים להפך זה מקצוע נעלה בעיני אבל אין מה לעשות חלק גדול מהעבודה זה לתת ציונים והערכות –
    אגב אני לא יודעת מי ב"חבורה" – נראה לי שיש את החבורה שכותבת פה שאת אחת מהמובילות בה ויש עוד כמה חבורות – בחבורה שלי יש 2 חתולים אוכלוסית אוגרים דינמית ופעילה מבחינה מינית תוכי כלבה בעל 3 ילדים – משהו ממוצע כזה
    יש לי 2-3 חברות טובות 2 -3 חברים אחים , חברים לעט, לאת ולעת עתה
    יש כאן כל מני קהילות מצטלבות מקבילות ומתערבבות ואני זה לא איל .
    שהוא ואני הכרנו לא מזמן לשמחתי- אגב – הקיצוניות (העדינה אגב) של מה שהוא כותב מחדדת את הנקודות ומעלה ענינים לדיון ולהתבוננות – איל שמת לב שאני מסנגרת עליך??
    מה שיש להגיד לעניין – זה בטוח יקדם את הדיון גם אם יש לך דעות אחרות ואת אוהבת את הבורגנות – אגב כולנו אוהבים אותה היא יציבה מבוססת סקסית ונוחה
    היא ממנת אמנים וקוראת עיתונים
    יאללה עינת חליק
    קחי את זה בקלות אולי אם יום אחד ניפגש נהיה החברות הכי טובות

  10. שלום עינת.

    קודם כל, אני מעריך את העובדה שלמרות שאת במיעוט כאן מבחינת התגובות את עדיין מהווה את קול הנגד. הפוסל -במומו הוא פוסל, זו רפליקה מצויינת, במיוחד כדי לסגור דיונים שאין יותר מה לומר בהם.

    אם תקראי לעומק ואני מניח שאת עושה את זה- תגלי שאנחנו מסכימים על רוב הדברים וחלוקים בשוליים. הגישה שלך יותר מרוככת ואני פשוט לוקח לעצמי את החירות להגיד מה אני חושב ומה אני מרגיש ביתר קיצוניות. מותר לי, הגעתי לגיל שאני יכול לעשות את זה מבלי לחשוב על מה יגידו השכנים.

    אני לא זוכר, אם ראיתי את זה בסרט או קראתי את זה אבל בגדול הרעיון הוא שאתה יכול להסתובב בעולם ולהיות פרווה או לחלופין להחליט אם אתה או או בשר או חלב. אני מניח שלקחתי צד.

  11. מצחיק שאחרי כל הציונים הקיצוניים שניתנו כאן לכל מי שכנראה אין לו סיכוי להיכנס אל ה"חבורה" (בתגובתך הקודמת), אני מוגדרת כמי שמחלקת ציונים והערכות [פלוס, ככה מהצד, איזו תווית (שכנראה לא אמורה לשדרג את הדימוי שלי) של מורה שעוסקת בזה כל הזמן].
    מה כבר אפשר היה לענות לתגובה של אייל, למרות אורכה ופרטנותה, שהסתיימה עם הבעת הבוז העזה לזעיר-בורגנות? הבעתי חשד לא מבוסס שיש לכך סיבה, וזו הייתה גם אינטר-טקסטואליות חייכנית לאחת מן התגובות שלו עצמו בבלוג שלו…
    אני מאד אוהבת את האתר [אם כבר יומולדת…] ואת הדיונים מרחיבי הדעת, אבל נוצר הרושם שהתגובות המתקבלות בברכה הן מזן אחד בלבד. הפתיח שלך מעליב, בלי שאת מכירה אותי, והוא לא פחות שיפוטי משום דבר שאני כתבתי.

  12. אני חייבת פעם אחת להגיד לך עינת שאת יכולה להפסיק לחלק ציונים והערכות – אם את מורה – את בוודאי עוסקת בזה ואת יכולה לנוח כשאת מבקרת באתר- סתם כך להביע דעה להתחדד להיות צינת או מיזנטרוית או מתנשאת..מה שתבחרי
    עמדותיך מענינות מספיק אז אנא בלי ציונים והערכות – , זה לא ממש נעים לפגוש את מה שסוגר דיונים באופן כמו זה שכתבת על מומים – כל אחד שיבדוק את מומיו באתר הם נחשפים יפה לא??
    יש כאן הרבה אנשים שמנסים לנסח צורת חיים שונה ממה שאותה שכונה מיצגת והקושי הוא גדול מאוד כי כולנו צריכים להתפרנס אבל הרבה מאיתנו משלמים מחיר על מנת לחיות – (וגם )לעבוד קרוב לבית לילדים לאישה לאיש – זה חולף כל כך מהר
    יותר מהר מהמשכנתא והקריירה
    יש נסיון לבחון אופציות אחרות לסידורי הלינה בבית , לחינוך והפרנסה, להתאמן לחיות מתוך חופש בחירה יומיומי אין לנו כמעט מודלים, אנחנו יוצרים אותם ובעיקר מחכחים אותם עם המציאות
    כשקמה שכונה כזו ההתיחסות אליה היא גם כארכיטיפ – אבל בקונקרטי- זו התרסה הקמת שכונות כאלה בלי חשיבה אקולוגית וסביבתית דווקא כאן מצמצמת את היכולת של אנשים שבנו פה חיים שלמים עם זיקות מסוימות לסביבה לפשטות לחברה מעורבת מבחינה גילית ועדתית וכוכוכ – ותפוסים חזק עם בתי ספר ועסק ביתי קטן , לקיים את החיים האלה כאן – חופש זה נשמע יפה אבל זה יותר כבד מהסלע של סיזיפוס
    ואיל יקירי נו אתה רק צריך טריגר… האמת גם אני איזה כיף לשבת לי בשעה כזו בבוקר ולכתוב -עוד מעט נעבור למה שמחכה להתגלות – הטור באימון ביוגראפי
    אז כנראה אני לא אחליף את הסובארו 93 בקרוב אבל אני גם לא צריכ ה לרוץ לממן את הליסינג..האמת – עם כל הקושי והמציאות הנדלנית – יש משהו נעים בלהיות חסר בית זה משאיר אותנו ערים לתנועה לחיים ובעיקר להצטברויות הרכוש – בקרוב נכיר זוית חדשה של פרח"כור

  13. עינת, תקראי שוב.

    מי שסוגר את האתר שלו ואת השכונה שלו הוא זה שמתבדל. האתר של רונית פתוח, הבלוג שלי פתוח והבית שלי פתוח. לכאורה אני אמור לשמוח מזה שכח קנייה אדיר כזה מגיע לאיזור כי זה משרת את העסק שלי, אבל מעבר לזה שהם קונים בנקודות (בדיחה..), אני מוותר מראש כי אני לא רוצה להיות חבר במועדון מהסוג הזה. זה לא שאני אגיד לא למי שיבוא אלי, אני לא ארוץ לשם כדי למכור את מרכולתי.

    אין שום ספק שחלקנו מדברים מהמקום שכואב לנו, או מייצגים דיעה של אלו שכואב להם. אין לי שום ספק שאנשים נפלאים גרים באחוזה ובצמרת המושבה וביפה נוף כי הם נאלצו להתפשר בין הרצוי ולמצוי.

    נאות יובלים זו פשוט דוגמא לחוסר טעם, חוסר הבנה ובאיזושהי מקום גסות רוח של קולוניאליסטים. הגענו, לא מעניין אותנו מה קורה, אנחנו יודעים מה יותר טוב, אנחנו נכתיב את כללי הקניה שלנו (כי אנחנו ביחד ואנחנו חזקים) ומי שרוצה יצטרף אלינו או ייעצר בכניסה (לאתר, לבתים שלנו וכו').

    לגבי "עולם הולך ונעלם". אכן העולם הולך ונעלם. במקום הזה הייתה תחושה שהזמן חלף מעליו. מהרגע שהאי הזה התגלה על ידי תיירים (כולל אנוכי), היה ברור שייקח זמן עד שהחושות יהפכו לבתי מלון (ע"ע סיני). מהרגע שהתחילה נקודת האל חזור, הזמן הולך ואוזל בבמהירות כי קצב ההשתלטות הוא הנדסי (תרתי משמע). כל שנותר הוא כן לנסות לשמר (ראי יוון, דרום צרפת, ספרד, פורטוגל, דרום ומרכז איטליה), כי בסופו של דבר אנשים חוזרים אל אותה נוסטלגיה. או להמשיך למקום הבתולי הבא (בארץ מדובר בעיקר על הגליל והנגב).

    ואגב, מעולם לא התיימרתי להיות עתיר סובלנות, פלורליסט ואוהב כל אדם שנברא בצלם. זו עבודה מאוד קשה. נדמה לי שהצהרתי בכמה פוסטים שלי בבלוג שלי שאני ממש לא כזה. אני אולי משתדל אבל לא מתיימר.

    ועוד נקודה אחת קטנה לסיום: אני בהחלט בז לבורגנים. ועוד יותר לזעיר בורגנים. אני לא לבד. יש את ברסאנס.

  14. מכל הדברים שכתבתם עולה תחושה עזה של התבדלות, שתמיד מפתיעה אותי מחדש אצל מי שהטקסטים שלהם – בדיבור ובכתב – עתירי פלורליזם, סובלנות, אהבת אדם והכרה בכך שכולנו נוצרנו בצלם אחד. מן הדברים עולה אווירה של בוז קשה כלפי אותם "בורגנים" שמהם כולם, הרי, רוצים להתפרנס (ראו פוסטים בנושאי דרך האמן, כולל אצלך, כגן). הרי הם, דרי האשכוביות, אינם יכולים בשום אופן להיות "יפים ופשוטים" (כהגדרתה של מור); הם הרי בחרו לגור במגורי קצינים (אייל), שלא לומר – קסרקטינים (רותות… איזה תיאור מבייש).
    אני לא בעד שכונת יובלים, ככלל. נדמה לי שזו שערוריה שאישרו הקמת שכונה כזו, בסדר גודל כזה, ביישוב כמו שלנו. שכונה שלא הולמת משום בחינה – אסתטית ותשתיתית – את אופי היישוב. אבל אנשים הם אנשים, ולא נראה לי שמגורים ביובלים מצדיקים את הכעס, הלעג וההתנשאות שמופנים כלפיהם (גם אם אייל שמע שמישהו לא חכם במיוחד מציע להציב מחסום בכניסה לשכונה שלהם).
    התחושה של "עולם הולך ונעלם" מוכרת גם לי; חוסר האונים מול עולם שהולך ומשתנה; געגועים למשהו שלכאורה עדיין קיים, אבל בעצם הוא כבר לא כמו שהכרנו… אבל זו לא קונספירציה אישית נגד אף אחד. זה טבע העולם (גם לי אף אחד לא יוכל להחזיר את הריח של היער ליד בית ילדותי בטבעון). כך שלאף אחד אין בעלות על היופי, ולא על הפשטות, ולא על החיפוש אחרי פינה קטנה בעולם הגדול, שתתן מרגוע לנפש, אפילו אם היא זהה למאתיים אחרות כמותה…

    (ורונית: שלי תהיה דירה להשכרה? אולי בגלגול הבא…)

  15. מצטרפת בח"ח לדברי אייל. את בעצמך אומרת, עינת, ששימעם של האנשים יצא למרחוק, דהיינו, שימענו. כנ"ל לגבי השיקשוק וכל ההווי המיוחד שנוצר פה עם השנים. כמו כל חבריי שהגיעו לפני כ-10 שנים ובמהלך השנים מאז, כולנו מיצרים שלא היטבנו לקרוא את המפה ולרכוש את הזולות שאנו חיים בהן במהלך השנים (מעט הזולות יש לומר, והן מתמעטות..) בגרושים, כשעוד יכולנו. עכשיו מאוחר מידי, בעיקר לאור ריבוי הקסרקטינים והבתים שמשפצים אותם בשכונות הישנות והופכים למפלצות (מעטים משפצים בטוב טעם). גם לי לא ממש אכפת שאנשים מוצאים לנכון לעבור לכאן ולגור בכלמיני מקומות שאני לא הייתי מעלה על דעתי, ואני די וולקאמינג, אלא אם זה לא היה משפיע לשלילה במיידי על חיי התושבים, כמו לנסות לגרש את ילדי כרכור הותיקים מבית סיפרם למען שיוכלו ילדי הקסרקטינים ללמוד בבי"ס שהוא מספיק טוב לטעמם, למרות שהוא צר מלהכיל, ולא להכנס לבי"ס שיש בו מקום אבל לא נחשב מספיק טוב, אלונים. וזאת במקום לבנות בי"ס חדש כמו פרחי הדר (רבין) שנבנה בדיוק מפני שנוצר אותו צורך בעקבות בניית השכונה פרחי הדר. ואם אתם רוצים להיות כלואים במתחם שלכם, שיבושם לכם. לא נראה לי כזה שוס

  16. איל – לאן עוברים?.
    לפחות נעשה את זה כל החבורה- איזה חבורה, עוד נראה
    אני יודעת על תנועה מסוימת לשכונות החמודות של חדרה
    לא לטעמי אבל בטוח יש את פר"חכור החדשה שאולי מחכה שנגיע
    הבעיה היא שבסהכ באמת כיף פה

  17. שלום עינת. ראשית נעשה סדר.

    אני לא יודע לאיזה אייל התכוונה רונית. אני לא תושב פרדס חנה ותיק, והמשרד שלי לא מעוטר בצילומים שהבן שלי צילם בדרום אמריקה. מה שכן, אני קורא את המפה הנדל"נית נכון, כמו גם את המפה הדמוגרפית.

    תנסי להיכנס לאתר הסגור- יש להדגיש- של נאות יובלים. מעבר לזה שתידרשי לפרט למה את מבקשת להיכנס לאתר שהוא סגור לחברים בלבד, תוכלי להתרשם שאכן מדובר במועדון סגור לאנשי שלומינו.

    לא הייתי מטריח את עצמי לשם, אלמלא שמעתי היום במדורת ל"ג בעומר מאחד המשתתפים, שאחד הרעיונות שמגולגל בפורום של אנשי העמותה, הוא להציב מחסום בכניסה לשכונה החדשה שלהם, קרי: לא כל אחד יוכל להיכנס אלא באישור המזמין.

    זו לא בדיוק ההתנהגותש הייתי מצפה מאנשים שזה מקרוב הגיעו למקום שבאיזשהו מקדש פתיחות והזמנת אורחים. זה מלמד אותך קצת על אופי המתיישבים החדשים,שיכלו באותה מידה להשתקע בגן יבנה, רחובות או ראש העין אלא ששיקולים כלכליים- נדלניסטים עמדו לנגד עיניהם.

    המתיישבים החדשיםש בחרו לגור בקסרקטין הלבן שהוך ונבנה עבורם, בשטאנץ אחיד, כבר מבקשים 950 דולר על דופלקס. כלומר מנצלים מחד את המחיר הנמוך ב-10%-15% שהם רכשו את ביתם ומנצלים את הגאות הנדלנית כאן על מנת לכסות כמה שיותר מהר את המשכנתא.

    אין לי בעיה עם קפיטליזם מהסוג הזה, אין לי בעיה גם שכל אחד יעשה לביתו על מנת למקסם את רווחיו. יש לזה תוצאה.וזוהי התוצאה: אבירי הזוות שאת יוצאת כנגדם, אנשי מסדר הניו-אייג', היו גם החלוצים שבאו לכאן כשאף אחד לא ממש ידע מה זה כרכור או פרדס חנה. הם אלו שהוציאו את שמעו של המקום למרחוק (ולאו דווקא תושבי האחוזה הירוקה, או מתיישבי אשקוביות אחרים). מאחר ורובם לא השכילו להסתכל על המקום הזה מנקודת מבט נדל"נית, הרי שלאא לאט הם רואים כיצד הם מפונים מבתיהם בשל אי יכולת שללם את שכר הדירה המטרוף שנדרש מהם. מאחר והם נתנו למקום את הציביון המיוחד שלו (וראי את כמות הדברים שנעשית פה), ברגע שהם יעזבו (וכבר עוזבים) המקום הזה יאבד את הקסם שלו.

    או אז, תהפוך פרדס חנה כרכור לעוד לווין שינה זעיר בורגני, עם אנשי צבא קבע ושאר ירקות. כלומר לעוד מקום משעמם. תעברי בהוד השרון, ותשאלי את וותיקי הניו-אייג' על התהליך שעבר עליהם שם. פרדס חנה כרכור, הולכת והופכת במהירות לעוד מקום שימוקם על הציר שבין חיפה לתל אביב, 45 דקות מפה ו-45 דקות משם.

    אבירי הזולות יעברו הלאה, ולנו (או למי שיישאר) יישארו בעיקר הטעם של פעם. כי מה לעשות, מיש הופך את המקום הזה או כל מקום אחר למיוחד זה האנשים. עם כל הכבוד לדרי קוטג' A, קשה לי להתרשם מהאינדיבידואליזם של מי שבחר לגור במגורי קצינים גם באזרחות שלו. סורי.

  18. בוודאי, רונית. אבל כעת בעלי הבתים שמפסידים מן השער הנמוך כל כך מוצאים פתרון מתבקש, מבחינתם. אם 400 דולר שווים פחות, הם מבקשים 500.
    אחר כך, כשיעלה השער בחזרה, הם לא יפסידו. מי שימצא את עצמו כבול לחוזה שכירות מחייב, יוכל, לכל היותר, להמשיך לכלות את זעמו בכתיבת תגובות… 🙂 מידיעה – מחירי השכירות קפצו בכל מקום, ולא רק כאן.

  19. אייל, הוא דווקא תושב פרדס חנה ותיק, אקולוגיסט, המשרד שלו מעוטר בצילומים שהבן שלו צילם בדרום אמריקה. איש תרבות ומסעות, חיובי בסך הכל, שפשוט קורא את המפה הנדל"נית נכון (כלומר מהצד הנכון).
    ועינת, את צודקת. גם לאנשים שגרים בקוטג' מדגם A יש אישיות. אני עצמי גדלתי בכזה קוטג' מגיל 9 עד 19, אבל הזיכרון של הבית הראשון (0-7 לידיעת היועצת הביוגרפית) שהיה יחיד במינו, משופע עצי פרי ופינות חמד, נחרט לי בתודעה כמרחיב לב יותר מהשטאנץ.

  20. לכל משמיצי ה"פרוייקטים" הקבלניים למיניהם – די!
    מחירי הנדל"ן עולים בכל הארץ, וחלק מזה קשור לירידת ערך הדולר, שגורם להעלאת המחירים הדולריים של הנכסים. הערך של האיזור שלנו הולך ועולה בגלל המיקום הנפלא והנוח לעובדים בחוץ (גם בהייטק – רחמנא ליצלן) ובגלל ששִמעה של האוכלוסיה פה יצא למרחוק; ולא רק שמעה של הקהילה ה"ניו-אייג'ית" אלא גם שמעם של דרי הבתים החדשים, שרובם אחלה אנשים, מגוונים מאד בעיסוקיהם, ולא מאד חומרניים [עם כל הכבוד לוילות החדשות, שבקיסריה היו נחשבות לסלאמס].
    הרי בסופו של דבר מה שמביא אנשים לגור כאן זה הרצון להתרחק מן העיר הגדולה, להתקרב קצת לטבע ולחיות בפריפריה. אז לפעמים, כשמחליטים להפסיק עם השכירות, ואין אפשרות לרכוש כאן נחלה ישנה וקסומה – מתפשרים.

    נוצר כאן לאחרונה שיח מתנשא בין אבירי הזוּלוֹת, שמוקיע אנשים שבחרו בחירות קונפורמיות יותר. תאמינו לי, החיים מורכבים, תובעניים ושבריריים גם כשגרים בקוטג' מדגם A.

  21. רוניתה, צר לי על הנאיביות, אבל חוקי ההיצע והביקוש הם אלו שיידחקו את מי שאין להם החוצה. ככה זה. יפה מאוד שלא הסכמת להשתתף במשחק ולשלם את האקסטרא 200 דולר לאותו קפיטליסט שמן הסתם מתקשה לראות את היופי של כרכור ופרדס חנה ואת היופי של אנשיה (הלא משופעים), אבל יהיה מי שיסכים ברצון לתפוס את אותו מקום שהתפנה.

    כשלא מספרים לילדים מה זה 1 במאי, אבל גאידמק מופיע כל יום כברון רוטשילד החדש, אל נתפלא שבחלומות כרכור שנראים כמו סיוט רוצים 1,200 דולר לחתיכת קוביית בטון על רבע דונם שמוכפלת ב-200 דומות לה.

  22. מה בסה"כ ביקשתי. למצוא בית קטן במחיר נורמלי ? מחירי הנדל"ן פה עלו משמעותית- המצב הוא או שיש לאנשים משכורת לשכ"ד נטו או לגור בחירבה בחמש מאות דולר לא כולל כלום פלוס ארנונה לא מוצדקת של יותר משלוש מאות שקלים. כול חיי גרתי באיזור ופרדס חנה כרכור היא מקום מדהים שיהיה חבל לי לעזוב עקב חוסר תקציב של מחייה בסיסית של כמה אלפיי שקלים. אפרופו נדל"ן כרכוריסטי- הפרוייקטים החדשים כמו יובלים וחלומות כרכור בנויים בצורה כזו שכולם באחוריי שכניהם , תסלחו לי, ועל זה אלף מאתיים דולר!! בשם האנשים היפים והפשוטים- תנו לאנשים לחיות ותשכירו במחיר שבאמת עולה לכם הנכס ואל תהיו חמדנים – זה לסוכניי הנדל"ן ובעליי הקרקעות שמנצלים היטב את עליית התושבים באיזור.
    תודה למי שטרח לקרוא תגובה זו.

  23. שלום רונית
    את כותבת כל כך יפה שבא לבכות, מה דעתך שתקדישי מדי יום שעה, שעתיים לכתיבת ספר,על אנשים המקסימים שאת פוגשת,על פינות החמד בכרכור וסביבותיה,על ילדים,פרפרים,צפורים ובעלי חיים. על אנשים וחלומותיהם ,זה יכול להיות מעניין.
    פעם ,לפני הרבה שנים הבטחת לי שתהיי "הסגאן" אולי הגיע הזמן לקיים מה שהבטחת.

    אני בטוח שתצליחי
    אבא

כתיבת תגובה

Close