השימושון

עתיד הרפואה המשלימה

אימייל אחד נרגש שהגיע אלי לתיבה לפני כמה שבועות הפך למבול. בהתחלה לא הבנתי מה הדחיפות – עוד עצומה פחות עצומה, ואני בדרך כלל מחזיקה בדעה שמאבקים רק מנציחים מצבים חולניים. אחרי שהגיע האימייל העשרים התפניתי לקרוא לעומק. בגלל שרבים מבין הגולשים במושבה חופשים הם מטפלים ו/או מטופלים ברפואה משלימה, קבלו את הזווית של ורד על הנושא:

מאת: ורד לב

הכל התחיל במייל שקיבלתי ולשונו:

"פועלים למען הצלת הרפואה משלימה בישראל
חברים יקרים,
בימים אלה קורה דבר חשוב ועלינו לפעול במהירות.
הרפואה המשלימה בארץ עומדת בפני סכנה גדולה.
הממשל מעוניין להפוך את כל המקצוע לאקדמי ולא לאפשר למטפלים שעוסקים שנים במקצוע לטל ללא תואר אקדמי.
בימים אלו נפתח בי"ס ללימוד רפואה משלימה לתואר – וזה הולך לגדול.
יצאנו מטעם הלשכה עם עצומה להצלת הרפואה המשלימה בארץ על מנת לגייס כמה שיותר חתימות ולהתאגד יחד
כדי למנוע מהאסון לקרות.
אם את/ה מטפל/ת או בעל/ת אתר בתחום, או מנהל/ת פורומים בתחום או אפילו אם את/ה מטופל/ת ברפואה משלימה ומאמין בה,
אנא חתום על העצומה הקריטית הזאת, ועשה עוד מאמץ קטן כדי להפיץ את השמועה בכל דרך אפשרית, כולל בפורומים, ואם את/ה מכיר/ה מטפלים שלא רשומים באגודות – זה הזמן שלנו להתאגד ככוח חזק להראות שאנחנו קיימים ומאוגדים ולמנוע מהממשלה לקחת מאיתנו את האפשרות לטפל".

מובן שזה לא סיפק אותי והתחלתי לחקור. כתובת המייל המפנה לאתר העצומה גילתה בפניי מידע רב ומעניין שמיותר לציין שגמעתי בשקיקה רבה.
הדבר הראשון שהבנתי כשהעמקתי בנושא הזה הוא שעשיתי את הדבר הנכון כאשר הצטרפתי לפני כשנתיים ל"אגודה הישראלית לנטורופתיה". בתור נטורופתית מתחילה לא בער בעצמותיי להצטרף לאגודה. היום אני יכולה לראות שלא ממש הבנתי במה דברים אמורים. בזמנו זה נתפס בעיניי כמקום נוסף להוצאת כספים, וזה לא היה נראה לי חשוב בתחילת דרכי.
עם התפתחותי המקצועית הבנתי שאנשים רבים לא מבינים כלל מהי נטורופתיה, ושאין קו אחיד בין אנשי המקצוע, מה שתרם לבלבול בקרב הציבור. הרגשתי שהבשילו התנאים להצטרפותי לאגודה המקצועית אליה אני משתייכת. אז נכון, זה היה כרוך בהוצאה כספית, אולם אני מרגישה שזה נותן לי איזו שייכות מקצועית שהיא חשובה ביותר. ומאז שהצטרפתי לאגודה אני מרגישה שזה נכון יותר מהבחינה המקצועית ושם אותי בקו אחד עם חבריי למקצוע, שהרי לכל מקצוע המכבד את עצמו יש ארגון מקצועי המייצג אותו בפני הציבור והמערכת.
וכפי שכתבתי קודם לכן, לאור ההתקפה הגלויה על מקצועות הרפואה המשלימה (או איך שהציג זאת אחד מהדוברים בכנס האחרון, שעליו כתבתי בהמשך: "אין להם בעיה עם הרפואה המשלימה, יש להם בעיה עם המטפלים ברפואה משלימה"), אני בהחלט מבינה שהצעד הנכון הוא להצטרף לאגודה המקצועית הרלוונטית בכל מקצוע, כי הכוח שלנו הוא בהצגת קו אחיד אל מול המערכת. זאת על מנת ליישר קו מקצועי, לקבוע סטנדרטים מקצועיים המקובלים על כל הצדדים ולהבטיח שלא יתעלמו מזכויותינו.

מהי הבעיה, כפי שאני תופסת אותה, בקצרה?
אני אנסה לפשט את העניינים ואומר שבעצם מדובר פה ב-2 בעיות עיקריות:
1. מטרת הממסד למסד את מקצועות הרפואה המשלימה. זה דבר טוב כשלעצמו ואני בטוחה שיתרום למקצועיות שלנו. אם כי מהרצון להתקדם ולהתפתח ועד לכפיית תואר אקדמאי על כל מטפל ברפואה המשלימה יש פער גדול. חשוב להבין גם שבקרב מטפלים רבים מתחומי הרפואה המשלימה יש חשש מהרס המקצוע, מכך שיהפכו אותו לאקדמאי גרידא, חסר נשמה ורגש. מהמקום הזה עולה הצורך להאבק, כי בינתיים לא לקחו בחשבון את צורכי המטפלים והסטודנטים במקצועות אלה.
2. ישנה הצעת חוק שהוגשה כפי הנראה במחטף, ללא ידיעת אנשי הרפואה המשלימה, המאיימת להוציא מחוץ לחוק את מרבית העוסקים ברפואה המשלימה.
פרטים נוספים אפשר למצוא באתר המאבק הציבורי.

ואסיים במה שכתבתי לאחר שחזרתי מהכנס החרום בנושא שהתקיים לפני כשבוע:
חזרתי עתה מהכנס בנושא "עתידה של הרפואה המשלימה" בתחושות מעורבות.
מצד אחד תמונת המצב הובהרה חד וחלק בכנס- יש לפעול ביחד ומהר. עכשיו! אין לנו זמן לבזבז בהתדיינויות על מינוחים ומשמעויות, או להתפלפל בעניינים פילוסופיים (שכבודם במקומם מונח, רק אולי …לא כרגע…).
יש צורך ברור בהתגייסות, בהתאגדות, בהשמעת קול מאוחד וברור מעל הכל.
כן, עלינו להתעלות עכשיו מעל פני הבדלי גישות ושיטות, לעבור מעל קשיין בין אישיים ולהסתכל ממוקדים על המטרה הנמצאת לנגד עינינו- ההגנה על יכולת הפרנסה ועל העיסוק שלנו, הרפואה המשלימה- שלמה- אלטרנטיבית.
עלינו להבטיח שלכל אחד המעוניין לפנות אלינו יהיה אל מי לפנות, גם היום, גם בעוד שבוע וגם בעוד שנתיים.

ומהצד השני- איכזבה אותי ההיענות המועטה לכנס. אני מרגישה שיש תחושת שאננות בקרב המטפלים של "הכל יהיה בסדר", "האיום הזה אינו מוחשי", ש "מישהו אחר יטפל בזה, לא אני".
והרי אין באמת מישהו אחר שיטפל בזה אלה חייבים להיות אנחנו!
ואם אנחנו מלמדים את המטופלים שלנו ואת האנשים עמם אנחנו עובדים לקחת אחריות אישית על החיים שלהם, על הבחירות והפעולות שלהם, איך ניראה אנחנו אם לא נקיים זאת בעצמנו?
איזה שיח פנימי ננהל בינינו לבין עצמנו אם לא נמצה את היכולות שלנו לטובת העניין הזה? אם לא נתגייס ונגייס את הסובבים אותנו למאבק? את המטופלים שלנו, את המכותבים שלנו, את הפונים אלינו בפורומים, בני משפחותינו וחברינו ובראש ובראשונה, את הקולגות שלנו בכל תחומי הטיפול.

אסור לנו להתפס לשאננות כרגע ולנסות למצוא תרוצים ל'למה החוק הזה לא יוכל לפגוע בי'.
אם החוק הזה יעבור הוא יפגע בכולנו!
הזמן פה הוא קריטי, כי אם לא נפעל עכשיו כנראה שלא נוכל לפעול בכלל.
זה לא הזמן להתחבא כדי שלא יראו אותנו. נהפוך הוא, זה ה-זמן להראות את כוחנו, יכולותינו ואת הבטחון שלנו בעצמנו ובמקצוע שלנו!

אז מה אפשר לעשות?

ראשית, לחתום על העצומה ואחר כך לעזור בגיוס חותמים רבים נוספים (אפשר להדפיס את העצומה ולהחתים במקומות עבודה, במכללות, במסגרות חינוך ועוד ולשלוח לפי הכתובת המופיעה באתר).
שנית, להפיץ את המידע בנושא לכל עבר.
אפשר לברר על פעילות אקטיבית יותר דרך האיגודים המקצועיים ואם אתם עדיין לא חברים באיגוד המקצועי שלכם, הגיע הזמן לעשות זאת. האיגודים המקצועיים הללו הם הכוח שלנו מול המערכת. הם מאפשרים לנו להציג חזית מאוחדת ולהשמיע קול ברור ורם.
אם עוד אין במקצוע שלכם איגוד מקצועי, הנה הגיע הזמן להקים אותו.
אפשר להצטרף למטה המאבק של "הלשכה למקצועות בריאות משלימים"
לפנות לגורמים בתקשורת בכדי להשפיע על דעת הקהל וליידע את הציבור.
וכמובן שתרומות כספיות תתקבלנה בברכה רבה (נדרש כסף על מנת לבצע את המהלכים החשובים מול הכנסת והתקשורת).

זה נוגע בכולנו: מטפלים, מטופלים, יבואנים ומשווקים של תוספי תזונה, צמחי מרפא, שמנים אתריים, בעלי בתי טבע ובתי מרקחת, קופות החולים, בתי החולים, בתי הספר למקצועות הרפואה המשלימה, בעלי אתרי אינטרנט ומגזינים העוסקים ברפואה משלימה וכל שוחרי הבריאות באשר הם.

—————————————–

ורד לב היא נטורופתית N.D, מדריכת הנקה, מנהלת פורומים: "נטורופתיה למשפחה" "רפואה משלימה בהריון" ו"רפואה משלימה" ב"אמנות הלידה". הטלפון של ורד: 052-8527755

הראה עוד

כתיבת תגובה

Close