2012 זה עכשיואינטרנטטורים אישיים
פוסט פרנואידי
הבנה ישנה ומוכרת – אין מתנות חינם! קצת מבאס להאמין שזה כך, בכל זאת, הבנה כזאת מוחקת כל סיכוי לאופטימיות, אבל בתכל'ס זאת האמת. לפחות במה שקשור לביזנס. אנחנו כבר לא תמימים. ברור לנו שעל כל סבון מתנה שקיבלנו בקופה, שילמנו פי ארבע בקפה שקנינו. וככה גם עם כל 'הקנה 2 קבל 2, 'השני בחצי מחיר'. מכירים. הבנו. עובדים עלינו. אנחנו אוכלים את זה. בסדר.
אנשי הצללים
אבל מה, כשזה קורה באינטרנט, זה מבאס. מאד מבאס, כי האינטרנט בעיקרו מושתת על כל מיני חינמים, לפחות למראית עין. כל הגוגל והפייסבוק ממציאים לנו פטנטים שעושים לנו את החיים הרבה יותר נוחים, ואנחנו מתמכרים. עובדים עם הג'ימייל, פיקאסה, יו טיוב ובטח שעם הפייסבוק. הכל חינם. הכל נוח. רק תיקחו.
אבל מה, מאחורי הנדיבות עומדת מטרה זהה לזו של סוכן טירון בק.ג.ב – לדעת עליך הכל. ממש הכל. אלגוריתמים מתוחכמים אוספים בפינצטה כל חתיכת גיהוק שזרקת לאוויר הוירטואלי, ממיינים, מקטלגים, מריצים עליך שאילתות, עושים מינוס, מחלקים בפלוס והופ, הנה גם אתה הופך לערימה של נתונים סטטיסטיים שיעבירו למפרסם הקרוב למקום מגוריך, או אלוהים יודע מה יעשו עם זה בדיוק. בכל אופן מדובר במאגר מידע אדיר. עלינו.
אין סודות בחברה
רק כדי לטעום קצת מהפרנויה, ממש טיפ טיפונת, כנסו להיסטורית אינטרנט שלכם בחשבון גוגל, ותוכלו לקבל מידע שלא ידעתם שמעניין אתכם, בצורת דוחות וגרפים המציגים מתי גלשתם, איפה, השעות שבעיקר אתם גולשים, האתרים האהודים עליכם וכל המון פרטים שישאירו אתכם משתהים. או משתעלים מתדהמה. הייתם בטוחים שרק אמא שלכם מכירה אתכם כל כך טוב אה? חשבתם ש'האח הגדול' זה רק שם של תוכנית טלוויזיה?
טוב, זה לא שלא ידענו שאיסוף המידע האובססיבי עלינו זה הקטע של גוגל. ידענו, אך העלמנו עין. מה שנקרא, 'הבנה שבשתיקה'. מה נפסיק עכשיו עם הג'ימייל רק בגלל שכל מסמך שאנחנו מעבירים שם עלול לצאת לאור? ברור שלא. אבל העימות בנושא גואה עכשיו, כשפייסבוק מתחילה לשחק עם הנתונים שלנו ומשנה את מדיניות הפרטיות שלה. עכשיו זה כבר מתחיל להרגיש מלחיץ מידיי. מרגע ההכרזה על השינוי, ארגוני זכויות אדם רועמים מכעס, האירופאים מגנים, בכירים מתנתקים מפייסבוק, כתבות שכולם נגד פייסבוק, מתרבות, כטרקטורים בשדות כרכור.
גם פה אם בא לכם דוגמית מהתחושה עד כמה הגיגיכם חשופים לעיניי כל בפייסבוק, כנסו לאתר הזה ותוכלו לראות את כל האנשים שעדכנו בסטטוס שלהם, שהם למשל בבעסה. רק תכתבו 'בעסה' ותקבלו רשימה מרשימה. (אגב, הרבה חיילים, הרבה משועממים ואחד שנגע לי ללב – נקרעה לו השקית עם הערק. הבקבוק נשבר, פייר ממש מבעס, אבל אל דאגה הבחור עדכן שאמא שלו הכינה לו ליקר שוקולד לשבת, נרגעתי). ויש עוד כמובן.
אז מה נהיה מכל זה? פתאום גוגל כבר לא סקסי. פייסבוק מריח רע. עכשיו אנחנו משנים מדיניות.
לא אוהבים אותם גדולים
כן גם אנחנו משתנים. מאד אהבנו לאהוב את מייסדי גוגל ופייסבוק בגירסת הקומפקט שלהם, כשהיו סטודנטים, צעירים ויהודים. איך נמסנו כששמענו את המנטרה של גוגל: "Don’t be evil" האמנו שאפשר אחרת, שהנה קם דור שמנער את השחיתות ממנו והלאה ויש מקום לחברות עם ערכים ומוסר.
אבל אז הם, הגדולים האלה, הופכים למעצמות-על, וזה כבר סיפור אחר. כאן אנחנו משנסים מותניים ונכנסים לעמדות התקפה. זה לא סיפור חדש, הרי כל ההיסטוריה שלנו מלאה במלחמות עם אימפריות. בגודל XL, כל הקסם מתפוגג, הבעיות צפות. גוגל בסכסוך מתוקשר מאד עם סין, סרט חדש על מייסד פייסבוק יחשוף אותו כחולה מין.
אז אולי להחליף משקפיים?
בעצם, אין לנו מה להיות ממש פרנואידים. אז נשחק גם אנחנו את המשחק, לטובתנו. נרכיב את המשקפיים הנכונות, נזין את הנתונים הרצויים. נדע לצנזר. נאפשר לעוד אנשים להכיר את העסק שלנו. נביא עוד לקוחות למעגל שלנו.גם אם אנחנו משווקים רק את עצמנו. לפעמים זה רק מה שצריך.
כמה קטנות
§ לא סתם ההורים אמרו לכם 'לא לדבר עם זרים. 'כבדהו וחשדהו' ועוד כל מיני כאלה. רצו לפתח בכם תודעה חברתית מגיל צעיר לכלי שימושי בחיים.
§ מי שתפס עכשיו רעידות ברכיים קלות ונזכר שאתמול הוא שלח במייל את הקוד הסודי של הכספת, יכול להירגע. ואחר כך, להחליף מהר את הקוד. להיכנס לגוגל ולמצוא המון דרכים איך לשמור על הפרטיות בפייסבוק. לגבי גוגל, העניין אבוד, אתם כבר מסומנים.
§ ושוב פרופורציות. לא חייבים להתנתק מכלום. רק לשים לב. האמת, בכלל רצוי שאנשים ישימו לב מה הם אומרים, מה הם כותבים. אולי כל הלחץ הזה בעצם חיובי במובן מסוים.
*התמונה מהמסיבה של עידית רוני בכרכור, שמראה שלפעמים צל, זה רק צל, של אנשים מאושרים.
[ענת מגל]
תודה לך רונית שמצאת נוסחה מרתקת (אותי לפחות) – איך השיווק נעשה "מבפנים" ממקום של מפגש, עניין אנושי, הכרות וקרבה ולא רק "מוצר" המלאות הזאת נותנת הרבה בטחון או כלים לבחור האם המוצר / האדם/ המטפל/ת מתאימים לי.. לא רק השיטה הטכניקה העטיפה…
את מביאה את העתיד בחיפוש וחקירה של קהילה על הביטיה השונים ובכך ובכלל אני מרגישה חברה שלך למסע המולפא מהעתיד לכאן ובחזרה עם מבט מפוכח אל מה שאפשר ללמוד מהעבר … טוב לא התכוונתי להסחף אבל כן להגיד לך תודה בחזרה
תודה יעלה אהובה
http://www.nytimes.com/external/readwriteweb/2010/01/20/20readwriteweb-the-3-facebook-settings-every-user-should-c-29287.html?src=me&ref=technology
כל המרחב (כמעט) שסביבינו הוא זירת לוחמה שיווקית , על שטחי פרסום מעל השיפודיה, בילבורדס, כביש אילון, ברחובות , בתיבת הדואר האמיתית והוירטואלית -שלא לדבר על טלוויזיה ,רדיו וכן גם אינטרנט – מה חדש?
מעייף- בטוח – רעש בעינים ובאזנים והקהית החושים החזותיים …
וגם אנחנו בשיווק עצמי מי יותר ומי פחות , אני אוהבת את הגישה של האתר הזה שגם אם יש בסופו של עניין שווק בהרבה מקרים מרוויחיים סיפור ביוגראפי וככה אני משווקת את עצמי- מגיבה בעניין על ההיבט הביוגראפי- מי שרוצה מתקשר מי שלא מקבל איזו תובנה קטנה במתנה או מרוב שעמום ותמיהה עובר לפוסט / תגובה/תמונה הבאה
הרבה רעש….גם מהסמס וגם מהמוסיקה שנשמעת איום ונורא בפלאפונים…של הטיאיג'רס.. והנה שווק לפוסט הבא שלי שיעלה בקרוב אינשאללה .
ההבדל בין הקגב האינטרנטי לכל הצצה אחרת בספריה הפרטית (כמטאפורה) היא שחלק ארי מן ההצצות והמעקבים מתורגמים לפעולה שיווקית. אנחנו (במקרה זה – לא אני; לא שם עדיין) מתפקדים שם כאובייקט של מכבש שיווקי מעייף ושוחק. זה בדרך כלל לא קורה עם חברים אמיתיים, תרתי משמע.
וגם ההפך הוא הנכון: הרי חלק מן הכותבים כאן משתמשים בפלטפורמה של הרשתות האינטרנטיות כפלטפורמה שיווקית, ולכן כל הזורק אבן בבית זכוכית וכ"ד…
הניקוד
באמת?
קצרים.
רוצה שלא ידעו עלייך. למד לעשות זאת
אסוף חומר מפליל על אחרים. נצל אותו לפי הצורך
איסוף דאטא נעשה באופן קבוע. [גם כשפלוני סורק את ספרייתו של אלמוני]
פורנו הארדקור- מובן
סנאפ-סרטים בהם רואים רציחות ועינויים הנערכים ..אי שם.
קונספירציה- שוב קונספירציה
מה לא היה ברור??
הניקוד?
בדיוק הסתכלתי על הלינק הזה
שאם מתקינים את השירות אפשר לקבל המלצות לאיך לשמור יותר טוב על הפרטיות
בפייסבוק. לא העמקתי. נראה לי מיותר לחלוטין, אפילו שלא עשיתי שום הגבלת פרטיות
אחת על החשבון. מי שרוצה לבוא ולהציץ אהלן וסהלן.
אז שהקגב האינטרנטי ידעו עליי מה שבא להם ממה שהעליתי. מקסימום יכירו את הביזנס
שלי ואולי אפילו יקראו לי לשכתב להם את התכנים של מדיניות הפרטיות שלהם, או לתת
להם רעיונות שיווקיים להתמודד עם המשבר התקשורתי.
ולגבי הקפה, דה מרקר דפה, כן, בעיה מוכרת כל ההצקות של 'שודד הלילה' 'שודד
הלבבות' ועוד כל מיני שודדי נשמות אבודים, א-ב-ל למי שיש זמן וכוח לתחזק את עצמו
שם, ועצבים להתעלם מההצעות, יש לזה כוח שיווקי לא רע בכלל. היום קצת פחות, אבל זה
עדין מספק במה מרכזית לשיווק.
אחרי 3 פעמים שקראתי את תגובתך הנתי חלק ממנה ..אבל בעצם אין מה להסתיר , מי שיש לו מה – שידאג
מי שיש לו מה להסתיר במבוך האינסופי של הרשת ,מי שפתח דלתות אסורות או שחשף יותר מכתף אחת בתמונה [אני חשפתי שתיים יעלה וחוצמה בחור [[בחור !!]]שליח,שאינו נערשליח, איש לא התרשם] שיואיל בטובו וילמד איך מסתירים את זהותו ואיך מטשטשטים את העיקבות ואיך כורים את הטינופת של אחרים על מנת לזרוק אותה על מישהו ביום הדין… [אפשר לחשוב..אז ביקרנו בכמה אתרי פורנו הארדקור וראינו כמה סרטוני סנאפ…]. היסטריית הקונספירציה נמשכת. נראה לי שכשפלונית עמלמול מבקרת בביתה של אלמונית יעלעול ועוברת על הספריה שלה במבט או שניים ורואה את מה שרואה..איסוף אינפורמציה… יש מה לדעת. אין מה להסתיר. [או שיש??]
אני בעניין רשת , שאם אפול מחבל הלולינות שלי לא אתרסק על אדמת הכורכר המקומית
התנסותי בדהמרקר קפה היתה שתוך כדי נסיונותי לעצב לי עמוד קיבלתי כל כך הרבה הצעות חברות עד שהבחנתי שבתמונתי האמנותית היתה כתף חשופה , למרות שציינתי שאני נשואה באושר – ההצעות היו בטווח שבין גברים מאפירים בעלי נטיות אבהיות לגברים צעירים ומסוקסים – האמת העירומה מאחורי הדמויות לא נודעה לי מעולם..פרשתי בשיא מחוזרת ומוחמאת לאללה מהעניין הלא מדוייק לגילי מקצועי ומעמדי המשפחתי החברתי .
והאוניברסאלי, אז כמו שכתב אייל עלי בפוסט הקודם , אני מפזרת תאים רדומים ברשתות
והנה רק פה לאחר שיטוטים בשדות זרים , אני מפזרת את מוחי ללא אבחנה…..
דווקא שמעתי על מי שהרחיקו במסעותיהם לפגוש את אותה אמת עירומה שהתנוססה בתפארת תמונתו של יליד ערום ומפואר וטכסטים שנונים, טיב חליפתו הרכוסה עד הגרון שנויה במחלוקת , הדבר היחיד שהיה ערום אצלו כנראה היו מפרצי שערו ואולי הלבן בעינים… גם מצבו המשפחתי המלא עד 0 מקום… כך באבחת אוביקט אחד ברשת החברתית התגלתה קשת אנתרופולוגית מפוארת . כך שאני מזמינה ממך פוסט על הניסתר והגלוי ברשת החברתית – או שזה כבר פאסה…
יעלה איזו תגובה פיוטית! כפיים! ואני כבר מסמנת אותה כאחת התגובות הטובות שקראתי
ואם כבר משוגעים, דווקא כל הרשתות החברתיות עוזרות לי להרגיש נורמלית לגמרי לשם שינוי
ואז מה יקרה? ישלחו לי פרסומות? יאסרו אותי בעוון ראדיקליות כזו או אחרת?
מה השתנה? הכלי?
פוסט הזה מאוד חשוב לדעתי על מנת לעורר ולדייק את מה שאנחנו יודעים או שנדמה לנו במעורפל…תשתמשו בכלי בתבונה תדעו מה זה אומר ושנדע ,אם יש צורך להעלם נא להתנתק. אולי גם מה ש"נשתול" במרחב הזה , יבלבל את כולם…
מי שצרכן ישמח לקבל פרסומות שמתאימות לו כמו מוספי הכרומו שמגיעים רק למנויי הארץ בשכונות הנכונות….וריח הכרומו מלטף להם את האגו ואת חשבון הבנק…מי שלא- ממילא לא ממש ידעו או ירצו לשלוח לו…
מי ישלח לי? מורן מנוני מרחוב הדקלים? ובאותה מידה אפשר גם לחסום..ואת מורן אני ממש לא רוצה לחסום…. ואם מתקשרים אלי מהכי זול ומוכרים לי כנפי עוף ברוטב אבוקדו מתוק בתיבול עוגיות משנה שעברה ב1/2 שקל אני מיד רצה לשרותים ו/או מנתקת את השיחה
טבע האדם – שאלה טובה.. שליטה כוח כסף מעמד… ידע=כוח ומה עם יותר מדי ידע?
אז הפסיכיאטרים קוראים על המטופלים שלהם וחברות תאגידיות אוספות מידע על הרגלי הצריכה והצריחה ומה שלחשתי בסוד הופץ בכל רחבי הסייבר
וכל תנועותי ו הסמס והכתיבה במרחב הוירטואלי הכל שמור במאגרי מידע עצומים אולי עצומים מדי..גם לרעתי המסויימת וגם לרעתם.. אוף עוד פעם היעלה הזו… למי בכלל אכפת – לשב"כ ? אני מחכה להם שנים – הם לא באים אלי. האמת פעם אחת רצו לבוא ולא לקפה אלא לדפוק לי מכות – ככה לסגור ענינים אישיים, , כל כך התעצבנתי שישר הפעלתי עליהם בכיר במוסד …מאז לא שמעתי עליהם ואם הם אוספים מידע עלי זה ממש מחמיא לי
יום אחד יענו אותי במרתף ואוכל לצטט להם משרה גיבורת נילי מחנה סנש ואדע אם כל השמועות עליהם נכונות. ואז ארגיש אדם שלם, מספיק חשובה, אולי גם מישהו יפגין עבורי
אני מזמן יודעת שאנחנו לא דמוקראטיה והאח הגדול היה לפני תכנית הטלוויזיה נבואה אמיתית יש לי 3 אחים גדולים והאמת הם לא יודעים עלי כלום הם רק חושבים שאני משוגעת – מי יבזבז זמן על משוגעים – זה מה שאני עושה כאן לידיעת כל המצוטטים -אני משוגעת חבל לטרוח עלי…
מצד שני והנה הבשורה (החלקית והמוגבלת והמוטלת בספק) אם אתה רוצה להעלם פשוט תנתק את המכשירים או תשלח את הניידים שלך בבגז' של איזה משאית..
יעני אם אתה לא מחובר אתה לא קיים פועל לכל הכיוונים.
פחד זה כלי השליטה הכי עוצמתי – פחד שידעו עלי , פחד שיקרה לי משהו ..
מודעות זה סוג של תרופה – גם אנחנו יודעים משהו דרך הכלים האלה ועליהם , אם אנחנו יודעים האם זה משנה? כמה זה משנה..
ויקטור פרנקל לפני תאי הגזים באושוויץ הגיע להכרה שהמצב התודעתי של האדם עושה את כל ההבדל אם אתה מוזלמן או אדם חופשי – גם אם שניהם נשרפו בסוףףף..
כל כלי מתהפך מ"טוב לרע" מ"רע לטוב" בידיהם של בני האדם
ואם מישהו לוקח אותי ברצינות זה באחריותו – אגב גם להיפך. שימו לב יש לי כלים יותר חזקים למעקב- אינטואיציה, אימגינציה ובסוף- אראה הכל מעל הזמן – אלוהים יפנה לי מקום בכסאו ונבחן לב וכליות…את זה באמת אי אפשר להסתיר- משוגעת אמרתי?
רגע איפה נעלם הקישור??
הנה הוא:
http://www.quitfacebookday.com/
גם לי נמאס מפייסבוק!