פינג פונג סושי סושי

מאת: רונית וגלו (the sushi sisters)

יום ראשון בלילה. אני חוזרת במכונית בחושך, מהקליניקה בתל אביב הביתה. עמוס בכביש החוף ואני רעבה. לא תמיד מספיקה בימים הארוכים האלה ממש לשבת ולאכול. ועכשיו, עכשיו לא סתם אוכל יכול פה לעזור. אני רעבה גם למזון מנחם, עדין, מעניין, שיושב לי נעים בבטן ומזכיר שהחיים טובים, טובים החיים.

כדרכן של שכנות, אחותי ואני מחפות אחת על השנייה. פעם היא יש לה כוח לבשל פעם אני. בימים שאני מסתובבת מורעבת ומכרסמת עוגיות עבאדי היא דופקת לי מבט של אם מנזר ומחזירה את השקית לארון ממתקים של הבנות.

תמיד כשאני מגיעה לארובות חדרה, במוח כבר גלגלתי מה אין במקרר ומה האפשרויות, זה מגיע. תחושה ברורה, שלא משאירה מקום לספק. הלב והגוף רוצים סושי. לא יודעת איך להסביר את זה, אבל סושי עובד לי על כל הגופים.

בימים שהילדים אצל האבות ואין שומדבר דחוף אחר, פתאום אפשר להיפגש בשקט, בלי גמדים ומשימות. כשלא צריך לבשל לילדים, לפעמים יש הליכה לקיצוניות השנייה: פרוסה עם משו, אפילו לא סנדוויץ' מסודר. עם כל הכבוד לבישול הביתי (ויש כבוד) לפעמים פשוט בא להזמין משהו, ושלא תהיה בזה גבינה מותכת. סצנת הטייק-אווי של פרדס חנה חייבת לגדול !

ראשון בערב ואני מסמסת לאחותי. יכולתי להביא איתי סושי מתל אביב, אני מצטערת צער רב. ועכשיו מה? שוב פריכיות ויוגורט? לא בא לי להכין לעצמי היום. בא לי לחזור הביתה ושיחכה לי אוכל מגניב. לא אורז בסיר עם ירקות. לא קינואה לכל הרוחות. something reallll. ואז היא אומרת לי השכנה:

את בדרך הביתה? היא בדרך הביתה. בארובות. אכלת משהו? לא, היא שוב סחבה יום שלם בלי לאכול כמו שצריך. יש לי יומולדת גלקטי! – אני שולפת לה דג ורוד מהשרוול – סושי סושי סיסטר?

איך שאני נוחתת בחצר השכנה קופצת עלי עם התפריט. יאללה, נראה מה את יודעת, אני הולכת להתקלח לכבוד היומולדת שלי. ואז היא משאירה אותי עם העבודה שאני הכי, אבל הכי אוהבת לעשות בעולם: לבחור אורז ואצות ודגים טריים בכלמיני שילובים מגניבים, והפעם כל מה שאני רוצה – יש פה איזה עיסקה קטנה עם הבעלים.

טליה טוקר כתבה לי אימייל לילה קודם:

…יש לך מחר יומולדת גלקטי, כמה נעים וכמה נפלא..
את מוזמנת לחקור לעומק הגל
ולעשות מדיטציית התכווננות למחזור החדש
להגדיר באופן מדויק מה את מבקשת
וליצור תרשימים דמיוניים של הרצונות הללו
שיהיו ימים מאושרים

אני מבקשת להיות בניו יורק בנובמבר הקרוב.
עם לפטופ.
ושאני אוכל לשבת שם באיזה סושי בר ולכתוב.
(רשימה חלקית)

והכי אני אוהבת סופלה שוקולד אחרי סושי, זה מין רפלקס. ואפילו זה היה בשקית המרשרשת. אוח, איזה כיף שיש סושי משלוחים במושבה. אפילו סתם ביום של חול אחרי העבודה, כמו היום, שלא בא לי להכין לעצמי…

סושי סושי בקפה קפה, דרך הים 13 פרדס חנה, 077-2162060. לתפריט >>