אמנות ועיצובבעלי מקצועזוגיות ומשפחהטיפוליםילדים

צילום פשוט, צילום קשוב

[מאת: עינבל נירוונה ביקל]

בגיל 19 התחיל רומן שלי עם המצלמה. הוא היה קצר מאוד, לא סוער במיוחד, ונגמר בנתק מוחלט שנמשך כעשר שנים. המפגש המחודש לא נראה היה באופק.
במשך שנים רבות עבדתי עם אוכלוסיות שונות ומגוונות במסגרות טיפוליות ושיקומיות. הוסמכתי ועבדתי תקופה גם כעובדת סוציאלית. במקביל לכך, העמיקה ההתפתחות הרוחנית שלי. וככל שזו העמיקה, כך פחות מצאתי את המילים כאמצעי שיכול לתמוך בי בבואי לסייע לאחרים. לא הצלחתי להתאים את השימוש במילים למה שהלב הרגיש או שהעין ראתה.

עינבל נירוונהלפני כארבע שנים עזבתי וטסתי להודו (צפוי הא…?) במטרה להמשיך ולהעמיק במסע הרוחני. בהודו בנוסף לכל הקסמים שקורים, נחשפתי לצילום ממקום חדש ומרגש מאוד. בתום תקופת לימוד שנמשכה כחודשיים, יחד עם עוד כמאה חמישים אנשים, אחת המשתתפות שהינה גם צלמת נהדרת ערכה והציגה לנו מצגת עם תמנותיהם של כל המשתתפים. כולם אנשים "רגילים", לא כאלה שהייתי שמה לב לנדירות פניהם או מבנה ושפת גופם, לא כאלה שהיייתי מסובבת את ראשי בחולפי על פניהם ברחוב.

הופתעתי. המצגת כמו הכריחה אותי לראות. במקום שלא עצרתי קודם להביט- היא הביאה אלי את מה שפיספסתי. במקום שמיהרתי הלאה, היא נשארה כמה שניות דוממות, ללא כל אינפורמציה נוספת מלבד התמונה.

המצגת חשפה בפני עד כמה בלתי רגילים אנחנו, כולנו.היא חשפה את היופי שקיים וניבט מכל אחד. הייתי די המומה מהמראות שחלפו על פני בזה אחר זה. כל אחד מאיר ומיוחד יותר מקודמו. כל אחד ואחת ממי שצולמו מצא בקלות את דרכו לליבי.
הבנתי שאין אדם שאין בו יופי, ושאף ניתן לראות יופי זה בקלות. זה תלוי כמובן בשני הצדדים – זה שמתבונן וזה שמתבוננים בו. זה שמתבונן- עד כמה הוא פנוי לראות ולהבחין, עד כמה ראייתו צלולה או האם חסום הוא ע"י רעיונות, דימויים והשלכות. והאדם שמתבוננים בו – בעצם אותו הדבר – עד כמה הוא פנוי מעצמו, רפוי ונינוח ולא שבוי במחול מחשבתי אינסופי, בציניות ובביקורת שגורמים לחוסר שקט. יש אנשים שאצלם הנינוחות והפניות זמינות, אולם עבור אחרים כמוני נדרשת תשומת לב יתרה ועירנות בכדי לראות צלול ובהיר. אך בהיות תשומת הלב ההבדל הוא גדול.

וכך הרומן מגיל 19 התעורר שוב לחיים. הצילום כבש מחדש את מקומו בחיי והפעם בצורה משמעותית הרבה יותר. קניתי מצלמה ובדקתי אם עדיין יש בינינו התאמה… בהתחלה בעיקר עשינו כיף ואז התחלנו גם להעמיק. בנינו אמון באופן הדרגתי, ולאחר שראינו כי שתינו נשארות, הבנתי כי יש ביננו גם כיף וגם מחויבות. מה שבמפגש האנושי כעובדת סוציאלית התקשתי לעשות עם המילים, בעזרת המצלמה התגלה כפשוט. המצלמה הוכיחה לי שוב ושוב בעקבות הרבה מאוד התנסויות ומפגשים עם אנשים, שהיא אמצעי עוצמתי להראות לאנשים את יופיים וייחודם, את השלמות שבהם.

להגדלה לחצו על הקולאז'

[צילומים: עינבל נירוונה ביקל]

היום אני מלווה אנשים בתהליך המרגש הזה של גילוי עצמי שקורה אל מול מצלמה. אלו מפגשי צילום, שכוללים בתוכם גם ליווי ריגשי של כל התכנים שעולים די חזק ומהר כשאנו נפגשים עם עצמנו בצורה כזו (שיפוט, ביקורת, חוסר קבלה עצמית, השוואתיות, מתח, בדיקת זהות וכו').

בנוסף אני נהנית מאוד לעשות צילומים קלאסיים – פורטרטים, צילומי הריון, אלבומי משפחה, ארועים קטנים, וצילום מקצועי ואומנותי לאתרים. כל זה כשהעדשה הפנימית מכוונת למקום הזה העדין של היופי הפשוט והטבעי. בין אם זו תשומת לב ליופי ולקסם שנוכחים מאוד בסיטואציות וברגעים מסוימים ובין אם ליופי הבריות שנגלה כשמקשיבים לו בפתיחות.

אני אוהבת גם את הקסם והיצירתיות שישנם בעבודה משותפת. כשאדם צריך צילום או צילומים מסוימים בין אם לאתר מקצועי ובין אם צילומי משפחה או פורטרט, יש לו חזון מסוים גם אם רק בקווים כללים. אני מקשיבה ונהנית לגלות ולהפתח לכיוונים שונים ממה שהיה בדעתי. יחד אנו מנסים להבין ולדייק עוד יותר מהו הצורך והרצון. הוא מביא את עצמו ואת אומנותו ואני את עצמי ואת המצלמה. וכך נולדת יצירה חדשה, שונה ממה שהיה קורה לו כל אחד היה עושה בנפרד. לרוב התוצאה מפתיעה ומרגשת את שנינו כי השלם הרי גדול מסכום חלקיו.

עכשיו כשהחל לו החורף, זו ממש חגיגה לצאת החוצה או לטבע ולהצטלם בימים בהם השמש מפגינה שוב את נוכחותה. ובימים שהגשם מרקד ומתנגן לו נעים לגלות את עצמנו או להפיק את התמונה שאנו צריכים בסטודיו מחומם.
הסטודיו שלי נמצא בכרכור, סטודיו אינטימי ונעים. אם אתם צריכים צילום איכותי שלכם לצורכי פרסום או לצרכים אחרים, אם אתם רוצים לתעד את עצמכם בזמן מסוים או אם אתם פשוט רוצים חווית צילום אחרת, אני מזמינה אותכם לפרגן לעצמכם במפגש אוהב מול מצלמה.

פרטים נוספים על עבודתי וצילומים ניתן למצוא באתר צילום פשוט – www.tzilumpashut.com | טל': 050-8873435 | אימייל.


[צילום עינבל: ג'יימס וינסטנלי]

קישור לשיר של יוצרת מדהימה- מרב קלין, בליווי צילומים שלי מרגעים קסומים וממפגשים מרגשים עם אנשים שונים.

הראה עוד

11 thoughts on “צילום פשוט, צילום קשוב”

  1. צלם טוב לדעתי צריך כמה דברים. קודם כל כשרון טבעי…חוש לראות דברים שאף אחד אחר לא רואה.
    דבר שני אמפתיה ונינוחות כדי שמישה יהיה מולו יהיה משוחרר…
    הומור כדי להוציא את הטוב.
    ועומק כדי לספר הרבה דרך תמונה אחד…
    כל הדברים האלו הם רק הבסיס של ענבל…ויש לה עוד המון!!! עוד מיליון!!!
    ממש אוהבת את התמונות שלה, את המקצועיות והנשמה שרואים דרך עבודתה.

  2. פינגבאק: בגוף אני מבינה
  3. פינגבאק: קסם צלילי האור

כתיבת תגובה

Close