בילוייםזוגיות ומשפחהכלליכתיבה פרטיתסביבה וקהילה

קורקינט בגשם/ מיכל ליבדינסקי ושי אביבי

חוגגים 8 שנים למופע "באושר ועושר"

הזמן שאוזל בתוך כל הדברים-שצריך-לעשות שוב גזל אותנו זה מזו. "בואי נעביר יחד יום שלום" הוא אמר, אז פתחתנו יומנים ושריינו יום כזה. 'זמן מחוץ לזמן' אנחנו קוראים לו, ובעגה המקצועית: זמן איכות זוגי.

בדרך כלל אנחנו מוצאים נקודות יפות בטבע לנסוע להרפתקאות, הפעם אמרתי שאשמח להעביר את היום בתל אביב מסיבה נשית עמוקה: תשוקה לנעליים. יצאנו להרפתקה תל אביבית. בזמן מחוץ לזמן לא משנה איפה ומה אנחנו עושים, הסלוגן הוא: 'העיקר שאנחנו ביחד' אנחנו מחיכיים זה לזו והעולם שבחוץ מתמוסס.

הדרך לתל אביב הייתה ארוכההה. כמו תמיד יש לו סידורים בדרך, מקומות שצריך לעצור להביא משהו או לקחת, ואם כבר אנחנו בדרך לתל אביב אז גם מבקרים את הוריו. מכיוון שזממתי על פשיעה רצינית ברכישת הנעליים, הייתי סבלנית וחייכנית לאורך כל הסידורים, ידעתי שזה ישתלם לי. כשהוא סיים בשעה טובה את הסידור האחרון חגגתי "עוברים מאדון 'צריך' לגברת 'בא לי'! ". מזמן שמנו לב לזה שהוא הכי אוהב לעשות את הדברים שצריך לעשות – לרוץ בין משימות זה הספורט החביב עליו, ואני הכי אוהבת לעשות את הדברים שבא לי. ברשימת הדברים שבא לי לעשות בתל אביב היה ביקור בשתי חנויות נעליים, קנית תה עם טפיוקה למתבגרת שלנו, ובדיקה של סושיה חדשה. מצאנו חניה במרחק שתי דקות הליכה מחנות הנעליים הראשונה, ושתי דקות הליכה מהמשקה של המתבגרת. לא האמנו למזלנו הטוב. לאחר קניית הנעליים הלכנו לחנות הטפיוקה, בעוד אנחנו ממתינים לטייק אווי על הצומת הסואנת של בוגרשוב והמלך ג'ורג', עבר מולנו זוג צעיר (17) על קורקינט חשמלי, הוא מרכיב אותה מאחורה – הם נוסעים בעמידה מחובקים, ואני נמסה. לא עברו חמש דקות ועוד זוג צעיר כזה נוסע יחד על קורקינט חשמלי הפעם הוא הרכיב אותה מקדימה. "איזה מהמם" אני אומרת לבחור שלי " פעם הייתם מרכיבים אותנו על אופניים והיום על קורקינט חשמלי." חייכנו שנינו בנוסטלגיה ואז אמרתי את מילת הקסם " בא לי גם". לא הייתה ברירה אז התחלנו לרקום תכנית. אנחנו חונים בתל אביב בחניה מושלמת, תכל'ס כואב הלב להוציא את האוטו להידחק לפקקים של לב העיר ולהתפלל למצוא חניה בנקודה הבאה. בעיר האפשרויות הבלתי מוגבלות קטנועים חשמליים זרוקים בכל פינה ואפשר פשוט לקחת שני קורקינטים ולהמשיך איתם. להרכיב אותי על קורקינט שנינו הסכמנו שזה מסובך ושאנחנו כבדים מידי. "הבעיה שצריך קסדות" הוא אמר, ואני רואה מולנו בצד השני של הכביש חנות קורקינטים עם קסדות. כשאני רואה צורך ומזהה מענה אני לא מהססת. חציתי לחנות, וחזרתי עם 2 קסדות. עכשיו כבר לא הייתה ברירה.

השמיים הראו שבקרוב ירד גשם, הוא עם כפכפי אצבע, אני עם חצאית דקה. אז הלכנו לאוטו, החלפתי את החצאית בטייץ חורפי, לקחתי מעיל, ונעלתי את המגף הארוך שהרגע קניתי בחנות. הוא הוריד את הכפכף ושם את הנעל שלו מהחנות. כל הסיטואציה הצחיקה אותי "כמו בסרט – מחליפים את הבגדים של היום יום ועולים על מדי גיבורי על" צחקנו, ויצאנו נחושים להרפתקה. בשדרות בוגרשוב מצאנו קורקינטים חשמליים. אני בלי הפלאפון (שכחתי בבית – איזה כיף!) והוא לא הצליח עם שלו להשכיר שניים, ככה שבלית ברירה הוא הרכיב אותי על שלו 😊 גלשנו יחד על שדרות בוגרשוב ומשם לשדרות רוטשילד בין תל אביבים ששותים קפה, שנינו מרוכזים בנסיעה, לשמור על איזון טוב – תנועה אחת לא נכונה של אחד מאיתנו ושנינו נופלים. התחיל טפטוף גשם שהלך והתחזק, חשבתי שאם הייתה לי מטריה הייתי מחזיקה מעל שנינו – יש יתרונות בלנסוע שניים, אבל אין לי. הגענו לחנות כשהתחיל מבול. הוא החנה את הקורקינט באזור מקורה, ואני קניתי נעליים. כשיצאנו חזר טפטוף קל . פתאום מול עיניי מטריה בודדה זרוקה על המדרכה, עפה עם הרוח וכנראה הלכה לאיבוד. לא האמנתי למראה עיני. ממוגנטת התקרבתי והרמתי אותה, כשהוא הגיע עם הקורקינט עליתי מאחוריו ביד אחת החזקתי אותו חזק, וביד השנייה את המטריה כמו מרי פופינס. אין תמונה מהרגע אז מציירת אותו כאן במילים: זוג לא צעיר מחובק על קורקינט חשמלי עם מטריה צבעונית גדולה מעל הראש, גולש בגשם ברחובות תל אביב בין מכוניות בפקקים, ומתפקע מצחוק.

הגענו לסושי, אכלנו, והרמנו כוסית קטנה של סאקה. כשגלשנו משם חזרה לכיוון האוטו חשבתי לעצמי שכשנמצאים הרבה זמן יחד, טוב לרקום זמן איכות זוגי שהוא הרפתקה. הכל כל כך שגרתי וידוע מראש בחייו של זוג: הריבים, המין, השגרה. כשיש זמן מחוץ לזמן שמלא בהרפתקנות ובלא נודע, אנחנו הופכים מזוג משמים מלא אבק, לסופר-זוג! כזה שמעז (קורקינט במקום אוטו!), מתגבר על מכשולים (רכישת קסדה!), צוחק מול הסכנה (נסיעה על קורקינט אחד!), וגולש על הקסם (מציאת מטריה!) .

הגענו לאוטו, התנענו הביתה בול על השעה של הפקקים. הסתכלנו על טור המכוניות הארוך לפנינו, וחייכנו: העיקר שאנחנו ביחד. כשהלב פתוח זה לא משנה איפה – בהרפתקה, או בפקק. שמנו פינק פלויד, שרתי לו לתוך האוזן את הטרק החביב עלי.

אני שוב ושוב מגלה שהתאהבות היא לא רק מנת חלקם של צעירים. אם שומרים על הניצוץ שמיגנט את הלבבות אפשר להרגיש אותה פועמת במלוא הדרה קסמיה ויופייה גם בעצם היום הזה. הנסיעה הזאת יחד בגשם עם מטריה גדולה על קורקינט בלב תל אביב נכנסה לי עמוק ללב. בהמשך החיים כשנריב או נתעצבן או לא יהיה לי כח אליו, אזכר בה אחייך לעצמי בשקט ואשלים איתו מהר.

בנר שמיני של חנוכה אנחנו חוגגים 8 שנים למופע "באושר ועושר" שנולד בנר שמיני של חנוכה בשנת 2012. לכבוד זה מרימים שידור זום מיוחד, עם מערכונים מצחיקים מהמופע, קטעים מרגשים מהספר, וגם כמה מפתחות מההרצאה על איך להפוך את המינוסים באתגרים הזוגיים לפלוס של העמקת הקירבה והיחד.

הצטרפו אלינו בנר שמיני של חנוכה לשידור הזום המיוחד:

" קפסולת 'באושר ועושר' – אהבה מאירה את החושך "

17/12

בשעה 21:00

השתתפות: 60 שקלים

או לכו על המזל, 2 כרטיסים יוגרלו בין משתתפי האתר. הכניסו תגובה למטה, רישמו את שמכם המלא, ושלבו אצבעות.

לינק כאן

תגיות
הראה עוד

כתיבת תגובה

Close