שואה

מאת: יאיר כהן *

[מתוך "שיחות עם עצמי"]

מה אני רואה? מה אני מבין? האם רואה אני רעה העולה על המתבונן בה. האם אני מבין מהזוועה, משמעויות חכמות. האם יכול אני להבין מכך מעשי אלוהים.

עבורי, מעולם ולעולם אלוהות אינה מהווה כלי במגרש המשחקים שלי. אין לי טענות על 'התנהגות לא נאותה'. אינני יודע ובודאי אינני מבין את דרך הפעולה של האלוהות.

עבודת אלילים מתפתחת ממקום של ניוון בראייה עמוקה של הטבע. זוהי דרך האומרת, אינני נצרך להתאמץ. עשיתי את שלי. עכשיו שהאליל יעשה את שלו. אם המציאות מקשה עלי, אטפול דבר כלפי האליל. אנסה לרצותו. עבורי, תמיד, אי הנחת מגיעה מבחירה.

ברי לי כי לא אטען על פסול למעשים של משהו שאני חלק ממנו. זה כמו שאסביר לעצמי שכשרגלי כואבת, שהמוח המסמן לי שאני מהלך בצורה שאינה נאותה, מעוות.

הפטנט הזה של מיסוך לגיטימי מול גורם וכיוון, זר לי. אם אני מגיע להתלהמות, יש לי הזדמנות ללמוד עומק.

השואה של כלל העם מחייבת לימוד איך שואות מתפתחות. הבנת שלבי המצבים אשר בעיקבותם מגיעות הזוועות. כל שלב בהתפתחות השואה, נגיש ומחייב. משמעות של כל שלב ובהירותו, יכולה להעמיק עם השנים. כמו ללמוד שוב ושוב פרקי חוכמה. לראות שכבות מתגלות. אין לי זכות להתעלם מפרטי הדברים. אני חייב לחקור שוב ושוב רבדים הולכים ומעמיקים. לראות מהלכים. בהימנעות מתיקון עמוק, אני מאפשר בסיס לשואות נוספות.

אלוהות עבורי נוהגת אך ורק בחוכמה. המעשים, ההנהגות נקיות מציניות, בוז, כהות, כפיה נלוזה או כל מושג דומה. עבורי, זוהי דרך המרחיקה אותי מהעמקה בבקשה, בהכוונה, שהזעזוע בא להביא.
ככל שאזדעזע, הסיכוי לנוע ממקום עיוור למקום מחכים, גדל.

דרך התנהלותנו כקבוצה משותפת, אינה עומדת בסטנדרטים שלנו. אנו מביאים לעולם ראיה בסיסית אותה איננו מיישמים.

למשל, הכלל המשווה את אהבת הרֵע לאהבת עצמי. היקפי התיוגים למיניהם, מעוררים בי חלחלה. השמות הניתנים לקבוצות אוכלוסיה, ל 'נכויות', לגילאים, לצורות מלבוש, דעות… אנחנו הטוענים כנגד גזענות, פיתחנו תחכום בהצדקת הסטיגמות. מי שפועל בתחום החברתי מכיר את דרישותיו מהחברה להיות סובלנית כלפי אנשים במצבים של…
אולי מתאים שאלו המגדירים, ישנו את סגנונם. עבורי הכלל הוא שינון שמות נעימים. אחפש ואמצא, שפה המקרבת אותי לקבוצות מהן סלדתי.

השורשים מהם ניזונה הגזענות, מחייבים רגישות לשמות, למובנים, למשמעויות, שאנחנו נתנו. דבר הנראה תפל, כמו ולא מזיק בתחילתו, יכול להניב פירות באושים. חדות הדברים בימינו מחייבת מוסריות נעלה. השיטות להצדקת הפתולוגיה, חייבות להזדעזע.

כשלמדתי ולו במעט על הרכיבים המהווים תשתית לזוועה כמו השואה. החלטתי להסכין בתוכי וליצור שינוי חד משמעי בטיהור רכיבים שכאלו. זו מחויבות שלי מול עוצמה מרטיטה בשפלות האנושית.

יש כאן רווח ולו במעט, מעוצמת ההכוונה האלוהית.

מחויב אני למהלכים שאינם נוקמים ונוטרים בין הבריות. מחייב אני את עצמי לאהבה חד משמעית. להגביר קבלה וקרבה. מרגיש אני עצמי, כי זוהי תרומה למניעת שואות חדשות.

בת-אור, העבירה לעברית יחסית מובנת .

—————-

יאיר כהן – מלווה אנשים בתהליך התפתחותם מ 1978. תלמיד חוכמתן של תרבויות מגוונות עתיקות וחדשות. מתמחה בתהליכי הבראה טרנספורמטיביים (יחיד, זוגיות. ו 'מחלות': סרטן, טרשת נפוצה, 'מחלות נפש'). מהאקדמיה: BSW ו MA | מעביר ביחד עם זוגתו בת-אור מפגשי מדיטציה בימי שני בשעה 20:00 בפרדס חנה | טל' 04-6277277 | אימייל