שיר לשבת / נועם עמנואל

שיר סיום / נועם עמנואל

על כל היפה שהיה וחלף
שוב יורד המסך בכבדות
ודמעה חוצפנית תדגדג את האף
ותסבול מפיצול אישיות

חצייה יתעצב על עבר שנגמר
הוא שכח שהיו גם צרות
וחציה יאושר וישמח למחר
וימלא עד גדותיו בתקוות.

כי כן, רבותי – זה טבעו של עולם
שכל מה שמתחיל גם נגמר
וכל מה שנגמר – שוב מתחיל מחדש –
מעגל שאיננו נסגר.

רצינו לומר כאן את כל התודות
ששכחנו ללא כוונה
ולבקש מכולכם גם את כל הסליחות
ששכחנו בקש בזמנן.

רצינו לומר שהרבה טוב נזכור
ושלום אחרון, בפשטות
שתמיד בפינה של הלב עוד נזכור
הדמעה עם פיצול אישיות.

כי כן, רבותי….

ובכל זאת אי שם בפינה של הלב
בפינה נשכחה, נסתרה
מסתכלים לאחור – ולפתע נדמה
שהזמן התבלבל בספירה

מסתכלים לאחור – ולפתע נדמה
שהיה זה רק תמול או שלשום
ובעצם רצינו לומר עוד דבר מה
אך לזמן אין בכלל תחנות.

כי כן, רבותי…