שישי בואדי, כלומר השיקשוק

שלום לכולם,

כשהייתי בן 5 הייתי מוכר את צעצועי בשיקשוק מדי יום שישי הראשון לחודש. השיקשוק היה זכור לי כמקום שהיה נעים ובטוח להיות בו בעיקר בגלל האווירה השלווה שנוצרה בזכות האנשים, המיקום והחופש. היום כשאני בן 15 התפלאתי שבמובן מסוים האווירה הקסומה חזרה, אלא שמדי פעם עובר המפקח מטעם המועצה ומתנגח עם כל דוכן שלא נראה לו. ההתנהגות שלו היא אלימה, מפחידה וחסרת שליטה. בתור נער מתבגר, הוא הרשה לעצמו להלחם איתי על ה'מחיר הסמלי' שנדרש ממני לשלם. הצעקות והאיומים הקולניים שלו עליי ועל אחותי בת ה-11, שכל חטאנו היה שהדוכן שלנו היה גדול מדי לדבריו, הפחידו את הסובבים אותנו ויצרו קהל סביב הדוכן שלנו. מה שקרה לי הוא שע"פ דעתו הממש לא אובייקטיבית ומשתנה מדוכן לדוכן השמיכה שלנו הייתה רחבה מדי ושולחן הפיקניק הקטן שהנחנו תפס כביכול מקום של דוכן נוסף. בפועל זו הייתה החלטה קטנונית וכשקיפלנו את השולחן (משום שלא יכולנו להרשות לעצמנו לשלם על 'שלושה' דוכנים) המטר הריק שבו הוא עמד נותר מיותם עד סוף השיקשוק. הייתי אולי מבין את היחס הזה אם הוא היה מתבצע במקום שבו נמצאים אנשים לוחמניים ווולגריים, שיש צורך להפגין מולם כוח על מנת לשמור על הסדר אלא שהשיקשוק הוא מקום שקט ושליו שכדי לשמור בו על הסדר כל שצריך הוא לבקש, להסביר, לדעת להתפשר, לדבר וגם להקשיב לפעמים. אם הייתי ילד קטן בן 5 שבא למקום כזה ונמצא בתוך סיטואציה כזאת אני מדמיין את עצמי פורץ בבכי.

ניב פרידמן

זו פעם ראשונה שלנו בארוע, למרות ששמעתי על השיקשוק עוד כשגרתי בת"א. שמחה שחידשתם את המסורת. פתאום הכל מתמלא חיים. היה ממש נחמד ונעים, כולל הבריזה המצויינת, המוזיקה היתה נעימה וגם האוירה הכללית. תודה לכל העושים במלאכה.

אני כולי תמיהה על התגובה הבוטה של רונית, ההגברה היתה מצויינת, ומקצועית, האוירה היתה ברמה מאוד גבוהה, השירים ששר קוקי פפיני היו שירי ארץ ישראל מעולים ומקסימים…. סוף כל סוף יש שירי נוסטלגיה ולא שירים ברבריים……ושירים תת רמה….יישר כח למועצה המקומית פרדס חנה כרכור ובמיוחד למר געש המרצה את תושבי הקהילה..

מאחלת שיהיה לנו מקום למפגש זה הכי חסר, בין גדרות מילא, בלי אוכל אין שמחה והסאונד עושה בחילה. מקווה שהאחראים יקבלו את ההמלצות מכאן, בעיקר על הווליום הפסיכי המיצר את האלימות הכללית. זה מפגש ולא חגיגות יום העצמאות.

אני ואורי הקטן הגענו בשעה 12:00 עם כל הספרים והצעצועים הישנים שלו האמת שאף אחד לא ביקש ממני כלום בכניסה (אולי מפחדים מהחזות הנתנייתית שלי) היה כיף לגמרי אורי חזר עם הרבה דמי כיס, בשורה התחתונה הכל תלוי באנו אם נגיע ברוח חיובית ובכיף אני מאמין שהאווירה שהייתה פעם תחזור. אם מישהו רוצה למכור אוכל מבושל לפעם הבאה שלא ידאג אני אכניס אותו…
להתראות בעוד שבועיים.

ושוב רצוי להזכיר לצד זיו הדס וענהלי,את תמיכתם הביצועית של הנס ואילנה אנשי הפלדה, יובל רוט, אורי בן חיים על ההגברה והראפ, מערכות המקומונים של אותה עת, להקת בלוז ראש פינה ששכחתי קודם, להקות הנוער המקומיות, תלמידי בתי הספר בהרתמות קהילתית ועוד רבים וטובים שנתנו יד ולקחו חלק ובעיקר הקהל הססגוני ורב הפנים של מושבת פרדס חנה כרכור וכל הארץ.

מסכימה עם סיוון.לוקחים פורמט מנצח. ששבר שיאים בלהביא ים אנשים, מכל הארץ, בלי שיווק.ממש במחתרתיות, מפה לאוזן. [יש שיקשוק. עברנו בואדי, יש כבר ים אנשים…]ואחרי שמחסלים אותו , באכזריות, במכת גרזן,שכל כך לא משקפת את הלך הרוח החופשית ,שממנה הכל נוצר, תולים שלטי ענק, מזרימים תקציבים, מציבים שומרים, משנים קצת את השם. ולא מכבדים את יוצרי המפעל הזה,שליבם נחמץ. זכויות יוצרים ,או לפחות הכרת תודה, או לפחות ,קצת כבוד למי שקצת חרש פה ברגליים, ליצור פה תרבות "אינדי", ולא בזכות "סל התרבות" המאד עשיר של נבחרי הציבור. אי אפשר לגדר את הרוח. ואם כבר גידרתם, אז למה לא תתנו לרוח לנשוב חופשייה בתוך הגדר? זו לא הרשמה לגן מועצה ולא הרשמה למתנס", זה היה פעם שיקשוק וזה יכול להיות "שיקשוב"

אז הנה הגיע סוף סוף הדיווח. שמחה עליו. לצערי לא הייתי. מקווה להיות בפעמים הבאות ואף להביא אורחים.

בא לי להודות לאנשי השיקשוק המקורי, שהביאו את כל הברכה הזאת אלינו…
טרנספורמציות טרנספורמציות, תודה למי שהמציא בכלל את האפשרות הזאת יש מאין.
טוב היה לדעתי אם היו גם מתייעצים עם אותם ראשונים, בייחוד כאשר משתמשים בשם "שיקשוק" בפרסומים ליוזמה החדשה.
ולמה לא לקבל רעיונות והכוונה מהמייסדים, מהנסיון שצברו. לי אישית קשה לראות "ממשיכי דרך" שלא מכבדים את העבר שלהם. יש מי שהיה פה ועשה כדי שתוכלו להמשיך, והם ראויים להערכה ולכבוד. מתבקש וראוי להקשיב להם, ולציין את פועלם.

לא פשוט. הגדר נראית כמו לול תרנגלות. מעין קונטרפונקט מטורף על השתלטות הציפורים בצד השני של הואדי. הן חופשיות ומתרבות ומתרחבות, ואנחנו מתכווצים וניכנסים לכלוב. אוח, המאה ה-21 ונפלאותיה.
אבל האורנים היו אורנים, והאבק היה אבק, והשמחה היה שמחה, ומעל הכל, קניתי מילד בן חמש קליעת חוטי רקמה לרגל בחמישה שקלים.
המחיר היה מופרז בעליל, אבל מה הם חמישה שקלים לעומת תמיכה באימון הטף לעסקים, שזו, תודו, אחת מגולות הכותרת.

מסכים עם עיקרי הדברים של רונית.
לצערי הסתדר לי להגיע רק לקראת השעה האחרונה,אך מיד חשתי באווירה הישנה.
בעניין מוסיקה והגברה,אני חושב שיש טעם לפזר (לתלות על העצים) רמקולים ברחבי המתחם כך שאפשר להנמיך את הצלילים וכולם גם יוכלו לשמוע.
ונכון יהיה להעמיד את הבמה באיזור השוק עצמו.
חלק גדול מבעלי הדוכנים התלוננו על גובה העלות,חלקם אמרו שבמחיר כזה לא יוכלו להמשיך ולהשתתף…
חושש אני שאם זה מה שיקרה,יתפסו את מקומם דוכנאים מקצועיים שלא מהמקום…
מוזמנים לצפות בתמונות
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.1840888025522.95652.1340209049

נכון, היה הרבה יותר קרוב לזיכרון השיקשוקי מאשר למדרחוב התל-אביבי, שזה מה שחשבתי שיהיה הכיוון.
גם לי חסר הקטע של מגוון מיני מזונות טעימים, הפיתות בטאבון וההודי והמקרוביוטי וכל מיני.. כנראה שזה יותר מסובך לארגן רישיון לאוכל ואולי מהבחינה הזו נישאר לא מסופקים, אבל לך תדע איזה פסקה בחוק יכולה לסדר גם את זה 🙂
לגמרי מחזקת את המלצותייך רונית, בעיקר לגבי תעריפים שונים לדוכנים שונים ולגבי עמדת הרשמה לספונטניים (הלו, פרדסחנה פה…)…
וגם הסגנון המוסיקלי היה מצחיק, כל מיני כאלה של "אנו באנו ארצה" שלא קשורים לשיקשוק אבל כן קשורים לאירוע שמאורגן ע"י המועצה.. מן בליל אנרגטי שכזה.
-בסך הכל יוזמה מאוד מבורכת-

היה סבבה לגמרי.
היה שונה, אז מה?
זה מה יש ועם זה ננצח….אנחנו מאוד נהננו, היתה אוירה טובה, רגועה, שיקשוקית.
לילדים היה דוכן וכל שקל שהם הרוויחו , הם רצו לבזבז בדוכנים של הילדים האחרים, אחוות סוחרים .
ואני בטוחה שמשיקשוק לשיקשוק עוד ישתדרג ויקח לכיוונים שונים,
בסך הכל יוזמה מאוד מבורכת.

אחותנו תיסלם על הראיה בעין טובה על ההצעות לשיפור
ועלייך