חינוךילדיםסביבה וקהילה

שלום כתה א', אבל איזו?

[רני גיל גולדמן]

ברווז של המאיירת שירה מנחם

אוי לא זה מתקרב!
זה נראה ממש רחוק אבל עוד רגע זה כבר כאן!
כן,כן, הבת הגדולה שלי עולה ל-א'
אז מה עושים? קודם כל מתחילים להתיעץ לשמוע ולהתלבט עם אחרים:
בנתיים המסקנות הן:

בי"ס רבין: ג'ונגל…הבן שלי דווקא מסתדר שם… את הגדולה הכנסתי אבל את הקטן אין מצב שאני אשים שם…
דמוקרטי: נהדר…הילד שלי הלך שם לגמרי לאיבוד…השיטה הכי טובה…איזה בלאגן..
האנתרופוסופי: ממש מפתח את הדמיון…הייתי ביום ביקור ויצאתי נזופה…הלוואי עלי ללמוד בבית ספר כזה…

מרוב עצות הלכתי לאיבוד. אז כמובן שקודם כל הולכים ורואים וממשיכים להתייעץ ולשמוע. ומנסים להבין מה הכי טוב בשבילה ומה הכי ישתלב עם החינוך בבית.
וממשיכים להגיד לעצמך: טוב אז גם אם בסוף היא תלך לבית ספר "רגיל" זה לא כ"כ נורא, אני הייתי בבית ספר רגיל ויצאתי בסדר, יחסית, ולדעת שהשכנוע העצמי הזה ממש אבל ממש לא עובד.
והולכים לימי דיון שהמועצה פתחה בקשר ל "עתיד החינוך במושבה" (תלכו גם – ממולץ בחום).
ולא מפסיקים להתלבט ולחשוב, ומפסיקים לישון טוב בלילה.
אז הקיצר-הצילו!

ומכיוון שאני יודעת שאני לא היחידה בעניין, אשמח לפתוח כאן שיחה בנושאי בתי ספר בפרדס חנה – חוויות, דעות אישיות, התלבטויות משותפות.

רני

[גלוית הברווז היא חלק מסדרת גלויות של המעצבת שירה מנחם, שבתגובה לבקשתי להשתמש בה בפוסט ענתה:
היא נעשתה במסגרת קורס בשנקר, כשהמטלה היתה לאייר מקום וזמן. המקום והזמן שאני בחרתי היו בית הספר היסודי, כיתה א'. כך שמבחינת התאמה לתוכן – קלעת בול 🙂

(רונית ] 

תגיות
הראה עוד

11 thoughts on “שלום כתה א', אבל איזו?”

  1. עזבי עכשיו ביקורות- תפגשי את המורים ברבין ותחליטי בעצמך. דברי עם סבינה המורה למחול ותנועה, עם ורד שאולי תחנך א בשנה הבאה, תכנסי לשעור עם אבי שמנגן איתם על גיטרה שירים של משינה ומארגן את הטקסים, פטפטי קצת עם יונתן השומר- ש. יונתן שכותב כבר שנים בעתון "גפן" ועם יהודה אב הבית (וגם אבא של אוריה) שעושה עם הילדים גינת 7 המינים מאחורי- בית הספר, מציעה לך להפגש עם מיכל לב שמלמדת התעמלות וזהירות בדרכים- בת אדם מיוחדת ומצויינת מאד, אם תפגשי את מיכל זומרפלד בטיול עם הכלב בשכונה בערב תמסרי לה ד"ש מנעמה שאוהבת מאד ללמוד אצלה טבע ומדעים, וגם לרויטל(אמא של נועם) אחראית המחשוב בב"יס ולמורות ליצירה ואומנות ולבת שבע המורה לתורה. אנשי מקצוע מעולים.
    את המנהלת ליאורה קיבלנו מהתיכון החקלאי שאליו מגיעים מכל בתי הספר בישוב- ככה שהיא תוכל להשוות ולהמליץ לך בעצמה. מאחלת לכל בית ספר מנהלת באיכות שלה. היא הביאה אתה תלמידים שהיו לה בחקלאי לחנוך ברבין והם באים מרצונם ביום החופשי שלהם ועושים עבודה מדהימה כאחים גדולים.
    וכן- יש לי גם ביקורת ואנחנו מנסים לשנות מבפנים והמשמח הוא שאנחנו גם מצליחים!

  2. התפתחות העניינים בנתיים:הלכנו לראות את הבי"ס האנטרופוסופי ואת הדמוקרטי בחדרה (אני גם בוגרת שלו-אז היה נחמד לגלות שהספריה לא השתנתה ב-15 שנה האחרונות).מחכה לנו גם הבית העגול והדמוקרטי בפרדס-חנה.ובלי קשר למה שנחליט בסוף-זה פשוט כייף ומדהים לפגוש אנשים שעוסקים בחינוך מתוך אהבה גדולה ואמונה,כל אחד אמונתו הוא.חוץ מזה-מעודד מאד לשמוע גם ביקורת טובה על רבין.אשמח לשמוע עוד.חבל רק על התוקפנות.למה זה טוב? ולשאלתך אנחנו דווקא מאלה שמאד מאמינים במעורבות הורים ושהכל צריך להבחן ביחד עם ההורה והגננת (כרגע).

  3. מה שאנחנו יודעים על עצמנו ועל העולם נקבע עד גיל 7, כלומר לפני הצלצול הראשון.
    ההורים אשמים בכל: את השריטות העמוקות מקבלים בירושה מהמשפחה ולא משר החינוך.
    הילדה שלי הגיעה בשלה ועם בטחון עצמי לרבין ונהנית מכל מה שיש לבית הספר השכונתי- איכותי להציע לה ולעשות השלמות למה שחסר אצלנו בבית.
    היא מקבלת שם המון ואני ועוד הרבה הורים נותנים שם המון.
    יש עוד הרבה עבודה.

  4. עופרה-קודם ל-מה נשמע?מזמן לא נפגשנו.תודה על התובנות הנהדרות.אני חושבת שאחד הדברים החשובים הוא באמת להבין מה מתאים לילד שלך ולנסות גם להפריד את עצמך מהילד.כלומר-גם אם האידאלי מבחינתך זו שיטת החינוך הדמוקרטית ,אבל הילד הספציפי הזה מאד צריך חוקים ומסגרת ברורה אז לתת לו את זה.

  5. -מריה מונטסורי כתבה ועשתה דברים מקסימים. שווה לחפש על זה חומר- אני לא מונטסורית ועדיין למדתי ממנה הרבה.
    הישום של שיטתה בגן קטן בפרדס חנה מתאים לחלק מהילדים ולאחרים לא- תלוי עם איזו אמא את מדברת. יש את אלו שרושמות לשם כבר את הילד השלישי.
    -הבית העגול היה מסגרת חופשית, מתוקה ותמימה. לילדה שלי היתה שם שנה כייפית עם פיתות על סאג', שחיה בבריכה בעירום עם קומץ חברים שהגיעו אתה מהגן הקודם והרבה סיפורים יפים בהמשכים שגם אני אהבתי לשמוע. מכיוון שחשבתי ששנה שם מספיקה לה וכי כבר לא הייתי תיירת וראיתי דברים שהפריעו לי- העברתי אותה למקום אחר. האימהות שם באו אלי בלב נרגש לברר מדוע אני קורעת את בתי מחבריה הטובים ועכשיו כשאני רואה לאן הם התפתחו וגדלו ולאן הילדה שלי רוצה ללכת- אני מבינה שצדקתי. אני מעריכה מאד את הדברים המיוחדים, היפים והטובים שמקבלים שם כל יום ילדיהם של חבריי שנשארו שם. זה מאד אינדיבידואלי.
    האנטרופוסופיה היא דוקטרינה גרמנית ישנה. רודולף שטיינר הוא גאון שהקדים את זמנו. הוא כתב על חקלאות וחינוך ועוד הרבה תחומים דברים שמאד מעניין לקרוא ויש גם הרבה חומר מתורגם לעברית. האוריטמיה למשל- ריקוד עם מטפחות שקופות צבעוניות, הוא מקסים ממש ויש הרבה מה ללמוד מהם. אני בגישה הפוכה מהם לחיים ועדיין גונבת מהדברים הטובים שהם מביאים. בגדול- אני שמחה שהילדה שלי לא מתחנכת בגרמניה אלא בישראל.
    הדבר שלנו הכי מתאים לנו, גם אם לא מושלם.
    השיטה צריכה להתאים לילד, לא הילד לשיטה!
    אני מאמינה שכל ילד חונכים על פי דרכו והדרך של כל אחד מאיתנו שונה- אחד צריך יותר מסגרת ואחד צריך יותר חופש, אחד קולט ויזואלית ואחר דווקא משמיעה, יש מי שיש לו המון חום בבית ורק חסרים לו קצת גירויים אינטלקטואליים ויש מי שלא מסוגל להיות בבית ספר ממלכתי מסיבות קוגנטיביות, נפשיות, חברתיות וכו… שיכולות להיות קשורות גם למצב בבית בתקופה מסויימת (ככה זה היה אצלי כשהייתי ילדה) כך שאפשר רק לברך על ריבוי האפשרויות.

  6. שלומות לכולם,
    מתוך אותו מקום בדיוק של התלבטויות וחששות, התחלנו לבחון את האפשרויות הקיימות היום במושבה, ולפני שנה הבנו שאנחנו רוצים שהילדים שלנו ימשיכו באותו הרוח של החינוך שהם מקבלים היום בגן "עולם קטן" העובד בעיקר עפ"י גישת מונטסורי.
    לכן, חברנו כמה משפחות והתחלנו בתהליך לקראת שילוב הגישה המונטסורית בבית ספר ממלכתי קיים במושבה וקראנו לעצמנו "עתיד אחר – בית חינוך ברוח המונטסורי".
    מי שהיה בפורום החינוכי היישובי האחרון, שמע וראה אותנו מתרגשים על הבמה…
    אנחנו פועלים בשיתוף עם המועצה ומגייסים עוד ועוד תומכים להגשמת החלום שלנו והפיכתו למציאות של ילדינו כבר לשנה הבאה.
    מי שרוצה לשמוע עוד עלינו ועל הגישה, מוזמן להיות איתנו בקשר, להיכנס לדף שלנו בפייסבוק, לבוא לחוג בית שנקיים ביום חמישי הבא, ה-3/1/13 ולהצטרף אלינו.
    כל החלומות שלנו לחינוך ילדינו קיימים בגישה הזו – כל שנותר לנו הוא לגרום לה לקרות ולשלבה בבית ספר קיים במושבה שלנו.
    עינב פאיט 054-7778908
    http://www.facebook.com/MontessoriSchoolIL

  7. אני חושבת שהבחירה מורכבת משילוב של נטיית ההורים + היכרות עם הילד + מאיזה גן הוא מגיע. אם זה ילד מאוד מסודר, שקל לו עם מסגרות, שאוהב משימות מוגדרות, אולי זה כן נכון לשלוח לבי"ס "רגיל". למרות שיש ילדים כאלה גם בדמוקרטי….
    אנחנו הגענו לדמוקרטי הישר מ"ניגונים" ולמרות שהילד שלי בעיקר בחצר, עדיין הוא מצליח ללקט לו תחומי עניין והתפתחות. זה לא תמיד קל לי כאמא אבל כנראה אמא זה לא ג'וב קל באופן כללי 🙂
    מה שאני אוהבת בדמוקרטי זה את הקהילה. מאוד כיף. יש דיבור, יש מוכנות ללכת ביחד דרך, לשנות את הדורש שינוי. סמל ביה"ס הוא יזמות ועכשיו אנחנו מנסים לפצח את הקוביה ההונגרית הזאת..
    עוד דבר שאני אוהבת בדמוקרטי זה שיש שם מורים טובים בד"כ, כאלה שתקנות מטרד החינוך לא ייאשו. וכמה מהם ממש אוהבים את הבן שלי ורואים אותו. ודייני.
    ואת זה שאין שם ציונים אלא הערכות, ואין שם מבחנים אלא פרויקטים, ושתמיד יש נכונות להסתכל על מצבים מעוד נקודת מבט, להציע עוד פתרונות.

    ולפעמים, כן, אני מצטערת שלא שלחנו לבית העגול…..

  8. איזו גדולה את שפתחת את הפוסט הזה.
    עברתי את ההתלבטויות האלה בדיוק לפני כשנתיים ולמרות שסה"כ אנחנו שלמים עם הבחירה וחושבים שלילד האישי שלנו היא טובה, זה לא אומר שכשהקטנה תהיה לקראת בי"ס הם לא יופיעו מחדש. כבר עכשיו ההתלבטויות מבצבצות להן, כשאני אמורה להחליט איפה היא תהיה בשנה הבאה – גן מועצה או דמוקרטי או מקום טוב למשל. מאוד מסכימה עם עפרה שלא כל בי"ס מתאים לכל ילד. במקרה שלנו בחרנו בקל"ב, בקונבנציונאלי, ברבין, ולמרות שהיו לי הרבה התנגדויות בתחילה בסופו של דבר הבן שלי לומד בכיתה קטנה, עם מורה מקסימה ומוערצת ע"י הילדים, מסתדר מעולה עם החוקים והסדר והכי חשוב – אוהב מאוד לקום בבוקר לביה"ס ואוהב את ביה"ס מאוד. זה באמת באמת הכי חשוב.

  9. לכל בית ספר יתרונות וחסרונות ותפקידנו למצוא מה הכי מתאים לכל ילד.
    אין בית ספר שמתאים לכולם ואף בית ספר לא מושלם. מזל- כי זה ממש כמונו.
    רבין זה לא ג'ונגל, אבל יש מה לשפר בו. תבדקי אם את עושה את המקסימום.
    אני ממליצה עליו לעומת האלטרנטיבות שבחלקן לימדתי.
    בהצלחה.

כתיבת תגובה

Close