טורים אישייםכלליכתיבה פרטית

שנה. תעשי טובה

Haven't the Jewish people suffered enough?...

 

וואו. איזו שנה שזו היתה. 4 עונות. 3 סבבי בחירעות. 2 ראשי ממשלה וקורונה אחת.

ואם יש תמה אחת שקופצת לי הכי הרבה בשנה שחלפה, היא נושא שכתבתי עליו המון כאן: ח ו פ ש

כמה אתגרו את החופש שלנו השנה, עם סגרים והגבלות תנועה ומסיכות ומה לא. וכמה קשה לקבל גזרות כשאין אמון במערכות השלטון ובתשקורת שמשרתת אותן. ונשארה עיתונאית צדיקה אחת בסדום, אורלי בר-לב, שמי שלא עוקב אחריה (ובעיקר אחרי השידורים הישירים שלה מההפגנות) מפסיד!

אז איך אתם שומרים על החופש שלכם? וכמה הוא שווה? 500 ש"ח? 5,000 ש"ח? אינסוף?

ומה מכל זה יישאר צרוב בנו ובעיקר בילדנו? האם עוד שנתיים, חמש או עשר, נשב ונצחק עם החברה וניזכר בשנה המטורללת ההיא? שנת הקורונה… או שמאפיינים שלה והגבלות יישארו איתנו מעתה ועד עולם?

ומה באמת קורה בעולם? האם שם גרוע או טוב יותר? מי קובע מה ירוק ומה אדום, מי חולה קשה ומי לא ומתי זה ייגמר? האם כל זה חלק ממזימה כלל עולמית? האם זה הוירוס האחרון? האם ההופעות יחזרו (ניל יאנג, אנא בוא)? האם הכלכלה תחזור להיות כמו שהיתה? האם נטוס עוד לחופשה כמו פעם?!?!

המון שאלות ואי ודאות וכשאין מקור לסמוך עליו, נותר רק לסמוך על הלב והתחושות של עצמנו, על המפגשים, כן האנושיים (עם מי שמותר) ועל התקווה, שלעולם אסור לוותר עליה.

מאחל לכולנו ולעצמי שנה שפויה ורגילה עם פחות דרמות.

שהקורונה תעזוב אותנו ואיתה כמה שרים, ראשי ממשלה וח"כים מושחתים.

שהחמסינים והיתושות יעזבו איתם…

שההפגנות בכל העולם יגדלו והשיטה הקלוקלת בה 1% שולטים על 99% תשתנה

שיחזור האמון ותחזור האחווה, שנדע לראות מעבר לקושי ולפתוח את הלב הכי גדול שאפשר

שתהיה שנה טובה

תגיות
הראה עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close