בחוברת מסע צעיר של יוני יש כתבונת של עמי בן בסט, שמראה עוד צד תבוני בחיה המופלאה הזו, דולפין:
הדולפינה שאותה חוקרים הביולוגים קוסאז' והייפיל כבר מומחית בניפוח בועות אויר. היא שוחה קרוב לקרקעית הבריכה, משחררת כמה בועות אוויר, ומיד יוצאת למרדף אחריהן. המטרה – לנשוך כל בועה רגע לפני שהיא מגיעה אל פני המים. הדולפינה המציאה לעצמה את המשחק הזה, וכששיעמם לה היא שכללה אותו והעלתה את דרגת הקושי: היא שיחררה את הבועה כשהיתה קרובה יותר לפני המים, כך שהיה לה הרבה פחות זמן לתפוס אותן. בשלב כלשהו סיבכה הדולפינה את המשחק אפילו יותר: היא החלה לייצר מספר שונה של בועות בכמה עומקים, ותוך כדי כך גם שינתה את סגנון שחייתה. באחד השלבים היא התחילה שחות מהר בסיבובים, מה שהקשה עליה מאוד ללכוד את הבועות. אבל היא לא ויתרה, עד שלמדה להשתלט על כל הבועות ששחררה, כמו ילד קטן שחוזק ומרכיב לגו שהתפרק לו פעם אחר פעם, עד שהוא מצליח.
והנה הוידאו.
1 thought on “ואללה כיף”