השימושון

התחנה המעויינת

רפי מינץ הוא אחד הראשונים שהגיבו למושבה חופשית. אני לא מכירה אותו, רק שוטטתי קצת באתר שלו וזה חוויה מג'ננת ומרעננת כמו לשתות מיץ פטל קופץ מיתפצפץ. הבוקר הוא שלח לינק לפרוייקט החדש שלו: ציור הזוי על תחנת אוטובוס בדרך לגבעת עדה:

התחנה של רפי מינץ

שמצטרפת לשורה של תחנות אוטובוס מצויירות בסביבה.
(מישהו אוצר את זה? או שמדובר ביוזמה חופשית ועצמאית לחלוטין?)

הראה עוד

9 thoughts on “התחנה המעויינת”

  1. בין תותחים, מוזות ומדוזות
    ————————-
    או כמו שרונית קוראת לזה:
    בתוקף ה*אסקפיזם* שאני בוחר לעצמי
    גם בשאר ימות השנה
    ובגלל סיבות מעין מחקריות סוציו-אנתרופולוגיות,
    שינסתי את צבעיי וכמה מילדי החוג לציור
    כדי לצרף אחות *מרובעת* למעויינת הנ"ל.

    היא נקראת גם (זכר למלחמה שכאילו כבר נגמרה)
    בשם *קופים בעננים*.

    צילומים, מלל ותוצאות התחקיר הפרטי שלי
    בקשר לריסון תאוות ההתבטאות (חוץ משלי, כמובן)
    על קירות-חוצות תמצאו בקישור הבא:
    http://refael1.netfirms.com/stations.htm

    ובארץ ישראל יפה ננוחם
    רפי

  2. רונית יקרה,

    אתחיל מעניין כסות הידיים –
    כי הרי חנוכה מתקרב בצעדי ענק.
    הושקע מאמץ ראוי לציון באתרו של גן "בוסתן"
    ב"גשר על הוואדי"
    http://www.bustan.netfirms.com
    והקורא באחת משתי הלשונות
    יימצא חומר רב ומאתגר לזון בו את עיניו ורוחו.
    ——————————————–

    אילו רק ידעתי (יש שיר כזה)
    שאת מגיבה פה ולא אצלי בתיבת הנגינה
    הייתי חוזר הנה מיד וכל יום; חה חה.
    http://www.R-ART.CO.NR מתאחסן בהולנד
    כי שם הפרות הכי זולות, קצרות וידידותיות; חי חי.

    לא קלטתי מה הקשר בין רפת, שטויות וגרמי השמים?
    חי אני, לעומת זאת, *כאן* מאד נעים
    ***בנוסף לכל גם כי העברית מופיעה ככתבה וכלשונו הארוכה של הכותב***
    איך את עושה את זה?

    ואשר לריבוי
    הרי טוב להטיל ביצים בסלים שונים
    כי מי יודע – וראי תמונת האפרוח החתולי שלך –
    מאין תבוא הבקיעה…
    חוץ מזה איפה תאחסני את
    הדברים ה"חשובים" באמת?

    ובברכת קציר פורה
    אני שלך,
    רפי

    1. רפי שלום
      כותבת רות בן עמי.
      מה שלומך?
      מחפשת את מיכאל איזינגר
      יש לך מס טלפון?
      תודה רותי

  3. אתה פשוט המפוזר מכפר אז"ר. כן זה מה שאתה!
    אגב, בדיוק דיברתי בטלפון עם אמא אחת מהגשר על הואדי. היא רוצה לעזור למלא את הספסלים בשנה הבאה ותוהה איך אני יכולה לעזור לה. אז אמרתי לה שהכי עוזר זה טקסט מהלב של אחד ההורים, עם תמונות, שיפתח לדיון את הנושא המעניין והמורכב הזה. יש לך זמן להרים את הכפפה?

  4. אז מה אם אני לא מכיר אותך
    (ניפגש על הספסל בתחנה?)
    אנ'גמלאמכיר את האוצרת
    שלזכותה העיקרית יש לומר
    שהיא איננה עוצרת
    (מעשה ידוענים מסויימים בתחום)
    אך זה לא העיקר.

    שמה תמרה בן ארי מבנימינה
    ואת ההרשאה (שום דבר אינני זוכר מרוב ברבור על קירות)
    קיבלה כמדומני מידי עמותה מסויימת
    לאיכות התחבורה הסביביתית
    או משהו כזה.
    אני שולח לה מיד קישור הנה
    לתיקון המאובט

    עם כולם הסליחה על הסניליות
    ובברכת חנייה נעימה
    לא מדי ארוכה
    בתחנות הנהדרות
    שבמושבות

    רפי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close