השימושון

תיאטרון התיבה

בדרך הביתה / גל קלדרון

1996, אולם התיאטרון בסטודיו של ניסן נתיב. 15 תלמידים שבזה הרגע נודע להם שהתקבלו ללימודים אצל ניסן מתוך מאות משתתפים, אחרי אודישנים מפרכים, עוד רגע הוא יכנס ואז זה יתחיל ומתח.
נפתחת דלת נכנס איש מבוגר, רזה, נמוך קומה וזקוף עד מאוד עם משקפי שמש ובחיתוך הדיבור המיוחד שלו אמר" כן, טוב, אז, התקבלתם. כאן אתם יכולים להיות כל מה שאתם רוצים טיפשים, מכוערים, אווילים, מגוחכים שוטים ומלכים"
וידעתי שהגעתי הביתה שאני במקום הנכון ליצור, להביע להיות.
כבר כילדה הרגשתי כך, אז, בחוג התיאטרון בהרצלייה, פתאום פגשתי ילדים שחושבים כמוני ומרגישים כמוני ויש להם מה להגיד והם רוצים להגיד את זה בכל מני צורות משונות ומרגשות.

אז הכרתי את הבית הזה ולא עזבתי אותו עד היום.
התיאטרון מקום לביטוי אישי, מקום להתחבר לעוצמה פנימית, לחופש.
במקום הזה פגשתי את הפרטנר שלי יניב ואחרי שהיטלטלנו בין תיאטראות ואודישנים ובימאים ואחרי המשך לימודיי משחק, כתיבה וקולנוע, עצרנו רגע ומצאנו שאנחנו רוצים ליצור תיאטרון עצמאי ולהנחות וללמד את הדרך המופלאה הזאת – תיאטרון מינימליסטי בלי תפאורות גדולות ובלי אפקטים, שבמרכזו השחקן,הרגע שנוצר, הקסם מדיאלוג, מלהיות נוכח ברגע, באופן מלא ובעוצמה.
לפני שבע שנים עזבנו את תל אביב, עברנו לפרדס חנה והקמנו את תיאטרון התיבה בו אנו יוצרים מופעים, מנחים פרויקטים של תיאטרון קהילתי וסדנאות למבוגרים נוער וילדים.

אני מזמינה אתכם לקחת חלק בסדנאות המשחק והתיאטרון שלנו, להתחבר אל הבית הפנימי, לחוות, להשתעשע, להתפתח, ליצור. תוך התנסויות בתנועה, קול, עבודה על דמות, אימפרוביזציות, תרגילי משחק ועבודה עם טקסטים ועם חומרים אישיים.

למי זה מתאים: לכל מי שנמשך אל הבמה, המשחק והתיאטרון ולכל מי שרוצה לחקור, להתפתח ,לגלות וליהנות יחד. אין שום צורך בניסיון קודם.

חברי הקבוצה משתפים:
"עבורי זו הזדמנות להתפתח וללמוד תחום שקסם לי מילדות, ולהנות מכל רגע. בכל פעם שאנחנו מתכנסים ומישהו שואל מה שלומי, אני עוצמת עיניים, נושמת נשימה עמוקה ועונה, אני כאן. הכל מצויין. . יש משהו מאזן, מטעין ומרגש במפגשים האלה. שעתיים וחצי של עשייה מהנה כל כך שאין לה כל קשר לחיים שמחוץ לאולם, בו אנחנו משחקים. כאן (בתיאטרון) זה רק אני. נקי נקי, בלי עכבות, בלי פחדים, וללא גבולות.. הכרתי אנשים נדירים, מיוחדים וחמים ויחד אנחנו יוצרים קסם אמיתי" – . גאית שחרור

"הגעתי לתיאטרון התיבה כחלק מתוך רצון לחוות וללמוד דברים חדשים בי ובכלל. העבודה בתיאטרון אפשרה לי לגלות ולחוות חלקים נוספים בי, ללמוד ולהכיר אותם ולהביא אותם לידי ביטוי. קיבלתי חוויה מענגת של גילוי ולמידה, של צמיחה אישית, הנאה חופשית ומשחררת וכלים שמאפשרים לי להיות "אני" " – יצחק אורגד -מאמן אישי.


[התמונות מתוך חזרות על ההצגה "הספסל"-סדנת תיאטרון התיבה]

סדנת התיאטרון עובדת כרגע על פרויקט "הספסל- מחזה סתווי לשבע דמויות וספסל" שייצא באוקטובר והוא יצירה משותפת של משתתפי הסדנה שנוצרה מתוך תהליך העבודה בסדנה. סדנת הילדים העלתה השנה את המחזה "גן האבידות והמציאות" מחזה שנכתב גם כן מתוך יצירה משותפת של משתתפי הסדנה, וכך גם "הקיץ האחרון" פרויקט קבוצת הנוער.

סדנת משחק ותיאטרון מבוגרים תקלוט חברים חדשים בשיעור התנסות פתוח, שיתקיים ב-6.11 עם סיום פרויקט "הספסל-מחזה סתווי לשבע דמויות וספסל".
סדנת משחק ותיאטרון ילדים תפתח לתלמידים חדשים וותיקים בשיעור התנסות פתוח ב- 7.9.08

מחכים לכם בהתרגשות ושמחה,
גל ויניב קלדרון- תיאטרון התיבה
04-6372104 054-4575762
Galgala6@WALLA.COM

הראה עוד

13 thoughts on “תיאטרון התיבה”

  1. זאת פשוט הרגשה מדהימה להיות במקום שכל כך קשה להתקבל אליו, לעבור המון אודישנים, להרגיש פחד לפני כל יצאה להופיע, ופתאום להרגיש במקום הזה כמו בבית!!! אני מכירה את זה באופן אישי! והכי כואב לעבור את כל זה ופתאום להבין שזה לא בשבילך.. אז פשוט הייתי חייבת להגיב לכמה מילים הראשונים של הפוסט ולומר שאני שמחה בשביל האנשים האלו שמוצאים מקומות שלהם…

  2. התגשמות חלום! זה מה שזה היה!!
    בתור אחת מצוות השחקנים(רוי..רויטל!) זו היתה חוויה יוצאת מן הכלל, קשה לי אפילו להיזכר מה עבר לי במחשבות לפני שידעתי מי אלה גל ויניב קלדרון ולפני ששמעתי על "תיאטרון התיבה" אבל אני יודעת שהייתי ממש מתוסכלת כל כך רציתי לבטא את עצמי וחיפשתי וחיפשתי …בתי ספר למשחק זה היה גדול עליי מידי וחשבתי אולי שאני בקטע של מחול ופלמנקו אבל החלטתי לתת צ'אנס לתיאטרון, לחוג תיאטרון מקומי ואני שמחה על ההזדמנות שהיתה לי, לחוות את הבמאים המקסימים, והאנשים שאיתי בסדנא. תודה לכולם היה ממש כיף לחוות אתכם. שתהיה לנו שנה של חוויות טובות ותיאטרון.

  3. הגעתי לראות את ההצגה, מתוך עניין באישה יקרה לי שהופיעה בו. אני לא אישה להצגות תיאטרון, ההצגות שראיתי בחיי, ברובן, לא ”השאירו בי רושם של חשק או עניין עתידי בעניינים שמתרחשים על במות”, כך שהגעתי ללא תקוות גדולות.
    במהלך ההצגה הייתי מהופנטת, רציתי להרוג כל אדם שעשה רחש קל ליידי והפריע לשברירי שניות. נהניתי, נכבשתי בקסם הדמויות, הופעה שעשתה לי קושי לאמר שוב ש- תיאטרון לא עושה לי כלום. התרגשתי ביחד עם הדמויות.הרגשתי חלק מההצגה.
    האכזבה היחידה שהרגשתי ביציאה מהאולם היא תחושה של חסר, שהיה לי קצר מדי.
    זה כנראה מה שקורה כשאנשים עושים תיאטרון מתוך אהבה ומהנשמה. תיאטרון עבור קהל.
    דלית

  4. יו, אילנה , איזו זריזה את!
    גמנחנו היינו ונהננו מכל רגע!
    כל מה שהיא אמרה…

    יש משהו כזה מקסים בתאטרון קהילתי, כשמכירים חלק מהעושים במלאכה ורואים מה הם עוד עושים מעבר לבנאלי.
    זה מקסים לראות שאין גיל לתאטרון ובאמת בכל שלב בחיים אפשר!

    הרבה הצלחה בהמשך!

  5. היגעתי להצגה, ציפיתי להצגת חובבים
    אך מההתחלה לא נמצא אף שביב חובבנות אחד,
    ההצגה קלחה תוך שגלריה של דמויות שונות ומשונות חלפו על פנינו
    באינטראקציות שונות ביניהן.
    ההצגה היתה מרתקת, משעשעת, מצחיקה, ועשויה ממש טוב
    הטקסט היה נפלא והבנתי שהוא ממש מבוסס על חומרים שהובאו לסדנא,
    במהלך השנה.
    השחקנים היו אוטנתיים ומשכנעים כשכל אחד הביא עולם שלם ומיוחד רק לו.
    ובעיקר הבחנתי שהשחקנים נהנים מכל רגע.
    עלו והצליחו כל הכבוד

  6. שלום גל ויניב,

    יצאתי לפנסיה מוקדמת, ואני מוכנה לקבל , ליצור, ולחוות את החלק השני של חיי.

    תמיד חלמתי להיות שחקנית,

    אשמח לשמוע עוד פרטים על ההצגה: איפה, מתי אפשר לצפות בה,

    וארצה להשתתף בסדנה הקולטת,

    להתראות, טובי

כתיבת תגובה

Close