השימושון

תמונות מהטלפון: בוני הסירה

.

לוגו

בוני הסירה

בוני הסירה בכפר אוריה / נועם לסטר

ציור הקיר של אברהם אופק הקיף אותי לפתע משלושה כיוונים. ובכלל הגעתי לבית העם הישן של כפר אוריה במקרה, במסגרת משחק ניווט על פי חידות, ולא ידעתי כלל שבמקום הצנוע הזה מסתתרת שכיית חמדה שכזו. הרגשתי כאילו התגלגלתי לכנסייה איטלקית, ופתאום מציצות אלי מקירותיה יצירות שהכרתי עד היום מרפרודוקציות ומספרים.
מזלי שכותבי החידה ידעו גם ידעו על הציור בבית העם, וכך הוביל אותי כתב החידה דרך פסוקי ספר שמואל וסיפור אוריה החִתי אל כפר אוריה – ושם נגלה לי המחזה המפואר של אופק. שמונה חודשים ארכה עבודתו של אופק על ציור הקיר המונומנטלי, הממלא שלושה קירות שלמים. הציור, משנת 1970, עשוי תמונות-תמונות המספרות על חיי יצירה, ועל מסע שנדמה כדרכם של העולים לארץ ישראל. נראים בו רגעים בחייהם של בוני הארץ, ובהם חתונה ובתי עיר ואנשים המסבים אל שולחן.
אין שמחה רבה בציור הקיר הזה. הוא רציני וחמוּר. האנשים המשובצים בו לוקחים חלק במפעל גדול, אך הם חסרי אפיון כפרטים ואין שמחה במבטם ובתנועתם. דומה שחייהם כאינדיבידואלים אינם העיקר כלל. הם משתתפים, כנמלים עמלות, בסיפור היסטורי גדול שאין הם הוגיו, ואולי משום כך אין בהם חדווה והתלהבות.
גדול המעשה יותר מן העושה (וכאן – מן העושים), תחושה זו עולה בעוצמה רבה מציור הקיר של אברהם אופק בכפר אוריה. עשרים ושתים שנה אחרי קום המדינה עדיין היה האתוס הזה שליט בחברה הישראלית, וציור זה מבטאו היטב.

לבלוג של נועם באתר רשימות >>

הראה עוד

כתיבת תגובה

Close