השימושון

תמונות מהטלפון: זה היה בחנוכה

.

לוגו

זה היה

זה היה בחנוכה / נועם לסטר

"זה היה בחנוכה,/ הילדים שכבו לישון,/ הכיתה היתה ריקה,/ רק הבהב עוד נר ראשון./ שקט, חושך, אין אדם…/ כלי הבית לבדם". כך מתחיל שירו של אלתרמן "נס גדול היה פה", המספר על משחק החנוכה ששיחקו כלי הבית בלילה, אחרי שהתאוששו מפחדם ואמרו לשעון שהכלימם: "שתוק טיפש, אמרת שטות,/ בעצמך אתה סמרטוט!". הפרימוס יהודה בסיוע העציצים הצברים, הם המכבים, הביסו באותו לילה את הכיסאות היוונים והקומקומים הפילים.

את השיר הנפלא הזה שמענו בילדותנו שוב ושוב, ואף המחזנו אותו וגם נלחמנו מחופשים למטאטא ולמשפך, לפרימוס ולכלבלב. מובן שידענו אותו בעל פה מתחילתו ועד סופו, ורבים מאתנו יכולים גם היום לדקלם חלקים גדולים ממנו מהזיכרון. שירי החנוכה ששרנו מעט אחר כך במקהלה, בארבעה קולות – ביניהם "הנה הוא בא עם צבא חילו" למוסיקה מתוך האורטוריה "יהודה המכבי" של הנדל, ו"מעוז צור ישועתי" – נחרתו בנו גם הם, ועד היום אני יכול לשיר את תפקיד הבאס בלי לטעות.

את "זה היה בחנוכה" היינו מדקלמים להנאתנו גם כשגדלנו, והיינו משתמשים בהמחזה אירונית ובאינטונציות מוגזמות כדי לחפות על ההתרפקות הזו. הנה אנחנו מופיעים במסיבת חנוכה של שנת 1971 (היינו אז חיילים בחופשה) בהקראה של השיר. מימין הכיסאות אריה וירון. אחריהם נחום המטאטא, עמוס הפרימוס ואני הקומקום. אחרי יגאל השעון ועמרם הסביבון.

לבלוג של נועם באתר רשימות >>

הראה עוד

כתיבת תגובה

שווה לראות גם

Close
Close