השימושון
תמונות מהטלפון: מרכז המושבה
.

מרכז המושבה / נועם לסטר
באמצע היום, כאשר האור הקיצי חזק עד כדי כך שגם מבט אל כף היד עשוי לסנוור, אני יוצא ברגל אל מרכז המושבה. גיחה קצרה מהמאורה הממוזגת שבה אני עובד לצלילי סונטה לפסנתר של מוצרט, שאותה משמיעה לי התחנה האינטרנטית המצוינת WGBH מבוסטון. לאחרונה נשאבתי אל עולם הרדיו האינטרנטי, ואני מאזין למוסיקה מצרפת, מאנגליה, מספרד, משבדיה, מארצות הברית ועוד. יש היום תחנות רבות המשדרות ברשת מוסיקה מצוינת, וכבר למדתי לחפש את השידורים האיכותיים של לפחות 128kbps. אבל הרשת השלישית של ה-BBC, שלא מזמן שמעתי אצלה את הקונצרטים של ה"פרומס", ביניהם קונצרט מיוחד של מוסיקה של שטוקהאוזן וביצוע מעניין של "הכתרתה של פופאה" מאת מונטוורדי (בניצוח עמנואל חיים), משדרת רק ב-64kbps.
אני מגיע אל המרכז ונצמד אל רצועת הצל שליד החנויות. כשאני מרים את עיני, הן נתקלות בצלונים היפים המשווים למקום המוזנח חזות אירופית כמעט. בעיניים חצי סגורות מעוצמת האור אני מרים את מצלמת הטלפון ומנציח את המבט. בבית אני מעלה את התמונה אל מסך המחשב ומתבונן בה.
הנה המדרכה עם הריצוף הישן, האפור. הנה הקירות הפשוטים, הטיח המתקלף, מדרגת השפה בכניסה לחנות שהיא יציקת בטון פשוטה. החנות הימנית צבועה בצבעי גלידה, קירות ורודים וחלונות צהובים. הצינור שיורד מהגג, בצד השמאלי של התמונה, שבור, ובמקרה או שלא במקרה מכוונת אל השבר צינורית פלסטיק שנמשכת ממזגן כלשהו מחוץ לתמונה. בחלונות נשקפים קטע כביש ומכוניות חונות.
אין איש. דממה של חום מעיק, מהביל, באמצע יום קיץ. אני מביט בתמונה הפרוסה על צג המחשב, ובשלווה הקרירה של חדר העבודה אני מוצא בה יופי שלא היה קל לגלותו בהליכה החפוזה, המיוזעת, במרכז המושבה.
מעורר מחשבה – הרי תמיד יש יופי בתוך החוסר יופי (ראו מקרה תל-אביב) וכייף כשמצליחים לזהות ולהגדיר אותו. אבל בדרך כלל המרכז המסחרי של פרדס חנה נראה לי באופן גורף שיא של כיעור (בעיקר הערבוב הלא שיטתי של כל מיני "קניונים מפוארים" מכוערים וחסרי כל קשר וסגנון). ולכן זה במיוחד מיוחד למצוא ממש בתוך הבלגן המכוער איזו זוית חיננית. אני באופן אישי מאוד מתלהבת מהמרכז העזוב במגרש חניה האחורי עם הכתובות "סנדלר" "חייט" וכאלה, או פוטו ארצי ברחוב החרובים והבנין הפינתי של מעגלים ויש עוד אחד יפה ומוזנח בפינת חרובים ואורנים ועוד…
הפינה הזו היא אחת הסיבות שאני אוהבת את פרדס חנה….
נועם, כתבת מקסים. והמבט הוא מבטו של אמן (שמוצא את היופי החבוי בשיגרתי)
לחזי,
יופי אפשר למצוא בכל דבר, אם רק מחפשים אותו ורוצים בו.
(בתחזוקת המושבה איני עוסק ואין לי עניין לבקר את הנעשה בתחום זה).
צר לי שלא מצאת את היופי שבתמונה הזו.
בעיני היא יפה.
לנועם שלום.
אני נמנה עם הולכי הרגל במושבה,ולצערי אני לא מוצא הרבה פינות סימפטיות(פרט לככרות ורחובות חדשים ומתחדשים,אשר אינם זוכים לתחזוקה נאותה לאחר בניתם).
אינני שותף לדעתך ולרשמך מהתמונה.
חזי