השימושון

תמונות מהטלפון: סלינו על כתפינו

.

לוגו

ראשינו עטורים

סלינו על כתפינו ראשינו עטורים / נועם לסטר

סלינו על כתפינו/ ראשינו עטורים/ מקצות הארץ באנו/ הבאנו ביכורים/ מיהודה, מיהודה ומשומרון/ מן העמק, מן העמק והגליל/ פנו דרך לנו/ ביכורים אתנו/ הך הך הך בתוף, חלל בחליל/ הך הך הך בתוף, חלל בחליל.
אני רושם מן הזיכרון את מילותיו של שיר הביכורים הפשוט והתמים הזה, של לוין קיפניס, הטבועות בי מן הימים ההם. וכבר אני תוהה אם יש לומר 'חלל בחליל' או 'והך בחליל', 'מיהודה והשומרון' או 'מיהודה ומשומרון'. אני מקיש על חיפוש בגוגל ומגלה גרסאות רבות ושונות. כולם מצטטים מן הזיכרון, טועים ומטעים. הך בחליל נשמע לי טוב יותר, אבל רוב התוצאות שאני מוצא מורות על 'חלל בחליל', ואני משאיר כך.
שירי הביכורים מתנגנים בראשי כל השבוע האחרון. כשאני מסיים את השחייה היומית שלי (ארבעים בריכות), כבר מתקיימות מדי ערב החזרות לטקס הביכורים של קיבוץ גן שמואל על הדשא הגדול שליד חדר האוכל, הסמוך לבריכה. חבילות קש נערמות שם, ומבט אחד בילדים הרוקדים וצליל אחד משירי החג שולחים אותי שנים רבות לאחור, אל הימים שבהם צעדנו כולנו בתהלוכת הביכורים – לא במרכז הקיבוץ במעין טקס משוחזר לתיירים מן העיר, כפי שזה נעשה היום, אלא בשדה ממש, כשכל הכלים החקלאיים וכמעט כל חברי הקיבוץ וילדי הקיבוץ משתתפים בתהלוכה מפוארת של ענפי החקלאות. קטפות הכותנה הענקיות נסעו שם, וטרקטורים, וצינורות השקיה ארוכים מאלומיניום נגררו, והורכבו ופורקו להדגמת הטכנולוגיה החקלאית המתפתחת. ותרנגולות ועזים ועגלים נסחבו לשם, ואפילו סוסים. וגם התינוקות החדשים שנולדו הובאו כביכורים.
הנה אני במרכז התמונה, לידי עמי. על ראשינו זרים, ואנחנו מובילים כלבה שמושכת עגלה קטנה. מה יש בעגלה אינני זוכר, אולי יונים ממשק הילדים. השתדלנו להיות יצירתיים בהבאת הביכורים. כל שנה נערכה תחרות בין ענפי המשק והזוכים המאושרים, שתהלוכתם היתה היפה והמקורית והססגונית ביותר, זכו להחזיק בדגל הביכורים עד לשנה הבאה.

לבלוג של נועם באתר רשימות >>

הראה עוד

כתיבת תגובה

Close