2012 זה עכשיואקולוגיהיוזמות חופשיות

"תקנות הנורות", הישג ירוק או צעד חסר אחריות

[מאת: לילי בוטמן]

הגיעה 2012 ואיתה נכנסת לתוקף התקנה האוסרת על מכירת נורות להט בהספק גבוה מ60 וואט או בלשון נקייה יותר תקנות מקורות אנרגיה, יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים.

מקור: Jim-of-JimOnLightלכאורה, זהו צעד חסר "מחיר", קיימת טכנולוגיה חדשה! שמשמרת את משאבי הטבע ומאפשרת חסכון באנרגיה, בלי שאף אחד יצטרך להתאמץ ולשנות את מנהגיו, היא אף יותר זולה לצרכן בחישוב רב שנתי, כל מה שצריך זה להכריח אותנו לאמץ את הטכנולוגיה וכולם ירוויחו, הסביבה באשר היא, משק האנרגיה הלאומי והכיס הפרטי!

למסתייגים מהאצבע הקלה בשימוש בחקיקה כדי לגרום למעבר אותו ניתן היה להשיג מרצון באמצעות מיסוי כבד של נורות הלהט או הסברה מביאים אסמכתאות של חקיקה דומה באיחוד האירופי, באוסטרליה והחל מ2012 גם בארה"ב ובקנדה – כנראה שנדחה.

אלא שהמצב יותר מורכב. מצטברות עדויות כי לנורות החסכוניות יש סיכונים בריאותיים, בגלל מאפיינים כמו הקרינה האולטרה סגולה (UV) לגביה הוציא משרד הבריאות אזהרה, השדה האלקטרומגנטי, הספקטרום שלהן והשפעת האור הכחול על הגוף האנושי, הריצוד ואדי הכספית כאשר הנורה נשברת.

גם אם לא הוכחה באופן חד משמעי השפעה מזיקה על כלל האוכלוסייה (כיוון שמדובר בשילוב של טכנולוגיה חדשה ובתעשייה שמגלגלת סכומים עצומים, הוכחה שכזו עשויה להמשך עשרות שנים ) יש תימוכין כי קרינת UV ואור כחול עשויים להיות גורמי סיכון להחמרת מצבים בריאותיים שונים הרגישים לאור כגון זאבת (Lupus), solar urticaria, chronic actinic dermatitis ועוד. זאת על פי דו"ח הועדה המדעית שעוסקת בסיכונים בריאותיים חדשים של האיחוד האירופי SCENIHR .

בגלל מורכבות זו, כל אחד מצעדי החקיקה המקבילים בעולם כלל לפחות שני רכיבים הכרחיים:

א. יידוע הציבור באמצעות אתר אינטרנט עתיר ידע וסימולי חובה על האריזה כמו גם השקעת משאבים במסע פרסום והסברה.

ב. בדיקה , הערכה ומחקר כתנאי להמשך התהליך.

לא כך אצלנו, בתקנות עצמן לא הגודר כל מרכיב של יידוע הציבור או הערכת ביניים, גם כשרות לציבור מתוך פילוסופיה של שקיפות לא הוקם אתר המספק מידע נדרש, לא הוגדרה חובת סימול או אזהרה על האריזה מעבר לתקינה הסטנדרטית ואין כל התייחסות לכוונות ולו מעורפלות להערכה מחקרית של צעד כה משמעותי לבריאות הציבור.

על פי סקר גאוקרטוגרפיה מסוף 2010 כ-80% מהציבור לא מודע להימצאות כספית נוזלית בנורות חסכוניות, מסתבר שזה לא מטריד את המחוקק.

זה הרגע לדלג לעצומה הקוראת לסימול ויידוע הציבור ולחתום.

אין ספק שהמאבק להגנת הסביבה ושימוש מושכל במשאבים הוא המאבק של כולנו.  עם זאת חשוב לציין, כי יש דרכים רבות להגיע ליעד המיוחל, כמו במקרים אחרים חלקן עוברות דרך הטכנולוגיה ואחרות דרך שינוי הרגלים ואופן התנהלות. כשאנו פונים לטכנולוגיה אנו משתחררים בין השאר מאחריות אישית, "איך צורך לצמצם צריכה הרי אנחנו ממילא ממחזרים", "אין צורך לכבות את האור או לדלל את מספר הנורות הרי שמנו נורות חסכוניות" במקרים רבים הטכנולוגיה לא מספקת תועלת סביבתית משמעותית מספיק ושכרה יוצא בהפסדה הבריאותי במקרה זה.

זה מאכזב שהמחוקק הישראלי לא מתייחס אל הציבור כגורם בוגר ואחראי אלא מסתפק בפתרונות טכנולוגיים שבעצם לא ממש פותרים, מאכזב עוד יותר שהצעדים שננקטים לא מבוצעים בשקיפות ואחריות הראויה.

פוסטים בנושאים קשורים:
"נורות חסכוניות (CFL), מסוכנות לבריאות?"
"למה לא תמצאו אצלנו בבית נורות חסכוניות!"

הראה עוד

כתיבת תגובה

Close