אוכל, נובי גוד, והסיפור מנקודת מבט של ילדה של שנות ה90

חודש דצמבר עבור ילדה רוסיה מערד של שנות ה90,
זה לכבות את נרות החנוכה ולהתחיל הכנות לקראת הנובי גוד.
כבר באמצע דצמבר, היה יוצא מהארון עץ אשוח (יולקה) גדול מפלסטיק עם קישוטים שההורים הביאו מבריה"מ. מתחת לעץ המקושט שמנו צמר גפן, שיראה כמו שלג וחיכינו למתנות שיגיעו בקרוב. שבוע לפניי, אמא הייתה פוקדת יום יום את החנות הרוסית, מביאה את כל טובי הנקניקים, הגבינות, הגלידות והאלכוהול, וברחוב, רוסים איחלו אחד לשני חג שמח בהתרגשות. ב31 לדצמבר, יום החג, הערוץ הרוסי כבר היה ברקע כשחזרנו מביה"ס, ואמא במטבח, מדקלמת את הסרטים הישנים מהילדות שלה.
אווירת חג מיוחדת שכזו, אבל הרגשתי שאנחנו היחידים שחווים אותה. בבית הספר לא הפסיקו לשאול אותי למה אנחנו חוגגים את חג המולד…
ואם אתם עדיין לא יודעים מה התשובה, אז חבל, כי ב2022 בישראל כבר מבינים –

עזבו אתכם מסילבסטר, הנובי גוד זו ה-דרך לחגוג את השנה החדשה.

בתקופת ברית המועצות האתאיסטית והקומוניסטית, הפך הנובי גוד לחג החשוב ביותר בלוח השנה, אולי בגלל היותו החג האזרחי היחיד. בסלוני הבתים הקטנים והמשותפים נחגגה בואה של השנה החדשה בארוחות גדולות, הרבה אלכוהול, ריקודים, מתנות ותחפושות.
בשנים הקומוניסטיות של בריה"מ היה הבדל תהומי בין התפריט היומיומי של המשפחה לבין הארוחה שהוגשה לאורחים בחג. לכן, ארוחת הנובי גוד עמוסה בסלטים, מנות עיקריות וקינוחים, עם מתכונים מסורתיים שעוברים מדור לדור.
ממש כמו בכל חג חשוב.

אם חפצה נפשכם, שפר גורלכם, והצלחתם למצוא רוסי שיארח אתכם בחג –
הנה כמה מנות שתמצאו כמעט בכל שולחן נובי גוד.
הוספתי, לנוחיותכם, גם כמה אנקדוטות שתוכלו לספר בשולחן.
ואל תשכחו – לא מגיעים בידיים ריקות לבית של רוסים.

סלט אוליבייה (שזה בעצם סלט ביצים) – (למתכון ליחצו על התמונה)
קרוי על שם טבח ממוצא בלגי וצרפתי ,לוסיאן אוליבייה (Lucien Olivier) אשר נולד ברוסיה. הסלט נחשב לקלאסיקה של המטבח הרוסי, אבל בעצם, הוא גלגול פשטני שנולד בשנות הצנע של המשטר הסובייטי, למנה מפוארת שהוגשה לצאר בסוף המאה ה19. הגרסה המקורית מכילה מרכיבים יקרים כמו מלפפונים טריים, דגים וחלקי סרטנים, בעוד הגרסאות הסובייטיות והעניות יותר מכילות תפוחי אדמה, אפונה, ביצים, גזר מבושל, מלפפונים חמוצים, עוף או נקניקיות, וכמובן, מיונז.

שובה (בתרגום חופשי: דג במעיל פרווה) –
סלט שובה הוא סלט רוסי מסורתי. נהוג להכין אותו רק בערבי הנובי גוד, בשל המורכבות בהכנתו.
הסלט מורכב משכבות המכסות דג מלוח קצוץ המונח בתחתית. סדר השכבות קבוע: מעל הדג תפוחי אדמה מבושלים קצוצים לקוביות קטנות, שמעליהם שכבת גזר מבושל מגורר, שמעליו שכבת סלק מבושל מגורר, שמעליו שכבת חלבוני ביצה קשה שמעליהם החלמונים המגוררים גם הם. כל השכבות מעורבות במיונז.

סלט ויניגרט –
זה לא הרוטב שכולנו מכירים, אם כי סלט רוסי שמשלב את כל המסורות הקלאסיות: ירקות מבושלים, ירקות כבושים, מלפפונים חמוצים וסלק.
מה חסר בו? מיונז. מה שהופך אותו למנה הטבעונית של השולחן.

חולדייץ –
רגל קרושה ורוטטת שהבטיחו לי כל החיים שאלמד לאהוב אותה עם הזמן. אני בת 32 וזה עדיין לא קרה. בכל מקרה, את הרגל הקרושה מכינים מעצמות רגל של חזיר או פרה. את העצמות מבשלים בבישול ממושך ואיטי עד שהם מתרככים. במטבח הרוסי נהוג להוסיף לבישול סלרי, גזר, בצל ופטרוזיליה. לאחר שהעצמות מתרככות, הן נטחנות ומרוסקות. במהלך הקירור הופכת התערובת לג'לי. מומלץ להגיש עם חרדל חריף.

פירושקי –
מאכל הבצק הממולא המוביל במטבח הרוסי וכזה שמעלה לי ריר רק מלשמוע את השם. פירושקי הם בעצם כיסונים מטוגנים של בצק נהדר שאפשר למלא בכל מה שמתחשק, בשר טחון, כרוב כבוש או אפילו פירה תפוחי אדמה. משמעות המילה פירושקי PIROSHKI  היא "עוגות קטנות".

פלוב (הידוע גם כ"אושפלו" של הפרסים) –
מנת אורז שיש הטוענים כי שולחן הנובי גוד אינו שלם בלעדיה ויש הטוענים שלא. תלוי מאיזה איזור של בריה"מ הם הגיעו. אצלנו בבית, אמא מכינה גם צלי בקר שנמזג מעל האורז. יאמי.

נפוליאון –
קינוח הקינוחים לערב הנובי גוד. הגרסה הרוסית לעוגת הקרמשניט האירופאית.
קרוי על שם המצביא הצרפתי הקטן-גדול שהובס במלחמת צרפת-רוסיה וכך זכתה עוגת השכבות לשמה ברוסית.

בשנים האחרונות הנובי גוד הוא כבר לא רק נחתלם של העולים מבריה"מ. ישראלים לומדים שלא לעשות את הטעות האיומה ולבלבל את הנובי גוד עם הכריסטמס. כולם רוצים ללמוד, כולם רוצים לקחת חלק במה שאוהבים לקרוא לו היום "המימונה של הרוסים".
אותי באופן אישי זה מרגש.

הכותבת היא חנה רבין.

עורכת מדור האוכל של "מושבה חופשית".