אמנות ועיצובבילוייםטורים אישייםכתיבה פרטיתנשיםשיטוטים

אשה, גבר.

[מאת: גלו שביב]

בערב בשוני החומות העתיקות מוארות באור רך. נעים בחוץ ואפילו שספטמבר, בריזה שוטפת את התיאטרון הרחמי, מתגנבת מתחת לשיער מלטפת את הצוואר.
מ' השכנה הזמינה אותי, ערב סגור של הסתדרות המורים. מחרתיים יש לה יומולדת ואמא שלה קנתה כרטיסים. בהריון אחרי מחצית. הגברים בבית, אנחנו כאן.
על אהוד בנאי אמרתי כבר כל-כך הרבה. עשרים וחמש שנה של אהבה הדדית. אני אוהבת אותו. הוא אוהב את אלוהים, את החיים, את בני האדם, את עמו ישראל. ופעם פעמיים בשנה אני מחתימה את הכרטיסייה אצלו. כמו שכבר אמרתי, מחויבת לפרנסתו.

עשרים וחמש שנה שאני רואה אותו בהופעות, ואפילו שהוא קונדסון גדול, קשה לו להפתיע אותי. ועכשיו הוא עושה את אחד התעלולים שאני הכי אוהבת. השיר הראשון: רחוב האגס 1 (שקוראים לו עכשיו רחוב אליהו יעקב בנאי). השיר צלול, התלמידים שבקהל מכנסים חושים כמו לקראת טקס. בפזמון הוא נעמד בפשטות-גוף יחד עם הנגנים בקדמת הבמה.
אסדר לסעותדא דצפרא דשבתא. ארבעה גברים לא צעירים מישירים מבט, שרים שיר של בוקר שבת. עמידה איתנה וצנועה. גבריות שפויה ונחושה, בגובה העיניים. גבריות מלאת חסד, מכיילת מחדש. זה עובר באוויר בלי מלים וכל הקהל מצטרף. מנין בריבועי ריבועים. שלוש דקות זה לקח, וכולנו אחריו כמו עכברים אחרי חלילן מחונן.

בשעתיים הבאות הוא יספר על חוני המעגל שהתעורר אחרי שבעים שנה והבין שזמנו עבר, יתנצל בפני המורים שהוא לא הכין שיעורים, ירקוד בשובבות ואלס לגיטרה וגיטרה, ייתן לקהל לשיר את "מלאכי ציפורים מעליך" וילווה את צעדינו בעיניים רכות כמו אבא מבסוט, ישיר בערבית את "יום אחד הכל יפרח" ויברך את השנה שבאה. יביא ביצוע אחושילינג לעיר מקלט וערן פורת המתופף יתפרע, יקפיץ את כל ההסתדרות על הרגליים. ויגיד תודה רבה אמיתית מהלב אחרי כל שיר ומחיאות כפיים. יספק את הסחורה. הסתדרות או לא.

מ' ואני על הרגליים. עיניים נוצצות, מנענעות אגנים, מטלטלות כתפיים, שרות בקול רם את כל המלים, עם כולם. אני מסתכלת מאחורי ומצדדי וחושבת שזה מאד מגניב שמורי ישראל עפים על אהוד בנאי.
שוני זוהר באור יקרות, העומס של היומיום מתפוגג והלב שמח, מלא הודיה וברכה לאיש הזה. הדתי שמאלני-אוניברסאלי, קול צלול של שפיות מעל השביל המוסט, של יהדות נאורה וחומלת, של גבריות שורשית וברורה. של נוכחות מרגיעה שלא הולכת לשומקום. אור לעמו.

להקת אורלי פורטלבאמת שיש לי מזל השבוע. לפני כמה ימים ראיתי גם אשה אחת שאי אפשר להוריד ממנה את העיניים, כי היא זזה והגוף שלה מכל מים רוטט. כי היא שרה פריד אל-אטרש בשמלה תכולה ובקול פעמונים וברבעי טונים, וכל הגעגועים שבעולם נאספים מעליה כמו עננה זהובה, עתיקת יומין.
כי היא לימדה 11 רקדניות מוכשרות להסתכל באומץ פנימה ולנוע מתוך הגוף, עם הגוף, בקלות, מתוך ליבה חזקה, בעדינות ובחן, בכנות מישירת מבטים. בסערה ובשקט בדמעות ובשמחה. בטקסיות. בשחרור מוחלט.
מפתיע כי זה חדש, מפתיע כמה שזה מוכר.

כמה ימים אחרי ועדיין, כשאני עוצמת את העיניים אני רואה אותן זזות מתפתלות, זזות יחד כמו האדמה, כמו האש, כמו המים, כמו ביצית בשמחת מפגש עם זרע, כמו אורגזמה גדולה, כמו לידה, כמו מוות, כמו חיים חדשים.
לעבודה החדשה של אורלי פורטל קוראים "רביע". אביב בערבית, על שם משוררת ופילוסופית סופית, נוודית מוארת, שחיה את האהבה. רביע לא עושה הנחות לאף אחד. היא סוטרת את האמת בפרצופנו, מלטפת וסוטרת ומלטפת. אין רגע אחר, אין מקום אחר חוץ מעכשיו.
הגוף והלב נפקחים כמו ניעורו מסיוט בן אלפי שנים. ככה אשה צריכה לזוז עם הגוף שלה. להיות בו. להיות נוכחת. גם בסערה, גם בכאב, גם בשמחה. לא לוותר לו. לא לשכוח אותו. לא לשפוט אותו. לא להעדיף דבר זולת הנוכחות בו. לא לנטוש אותו יותר לעולם. לשמוח בו. לקדש אותו. לשמוח ולקדש.

קשה במלים, ואני בדרך כלל קל לי. קשה לתאר את ההשפעה האדירה של המראה הזה על הלב ועל הגוף ועל התודעה. ראיתי קהל שלם של אנשים מפותחים יושב בלסת שמוטה. הו מאמא. ובחודש הבא יש עוד הופעות. קחו את אמא, את האחות, את הבת ולכו לראות את להקת פורטל. זה ממש דחוף.

[צילום: אייל הירש. לאלבום המלא בפייסבוק של להקת מחול אורלי פורטל]

הראה עוד

15 thoughts on “אשה, גבר.”

  1. ההופעה הקרובה של להקת מחול אורלי פורטל תתקיים בחיפה ביום שלישי, ה16.10 ב20:30 – הופעה מדהימה עם התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון, סולן אורח מארק אליהו!
    זהו מופע הפותח את סדרה מספר 18 של "מחול בחיפה" ויתקיים באודיטוריום הענק – 1100 מקומות!!!
    להזמנת כרטיסים: 04-8353508.
    קוד הנחה: 734 (נותן הנחה משמעותית)
    לאיוונט: http://www.facebook.com/events/236929763095569/
    מוזמנים בכיף:)

  2. בס"ד

    נשמה יקרה,

    איזה כתיבה נעוררת השראה!יישר כח אהובה.

    לך ולאורלי ולאהוד וכמו שכתבת לכל "עמו ישראל"
    שנה טובההההההההההה

    שנה של יצירה,חיבור להשם ייתברך עד הקצה עם כל הטוב והפגמים שבנו

    אוהבת המון
    נעמה

  3. מסתבר שלכולנו יותר ממיומנות אחת –
    גלו במילים ובעיקר בשיאצו מחונן
    אורלי בריקוד וגם יש לה את אחד הקולות היפים והצלולים ששמעתי אי פעם במחוזותינו
    ואהוד מסתבר יודע גם לנגן, לשיר ולחבר מוסיקה מעולה וגם כותב. ואנחנו לא ידענו..

  4. אח גלו גלו גלו…מפליאה את לכתוב!
    המילים מרקדות בין אצבעותייך..רקדנית של מילים את כדבריה של אורלי.
    כמה יפה 'חיברת' בין אורלי לאהוד. כל אחד מאסטר בתחומו. הוא בקול והיא בגוף, הוא בנשמה והיא בתנועה ושניהם בפנימיות עמוקה, אותנטית,פשוטה וחכמה, שחוקרת ומתחקה אחר האמת שנים על גבי שנים.
    איזה מזל יש לנו שפגשנו את שני אלה בחיים האלה 🙂

  5. ןןאו ממה,איזו נאמנות יש לך לאהוד בנאי עכשיו הבנתי לגמרי מה יש שם שאת רואה,חוכמה ,פשטות ,ואמת…נוכחות של אמת במוזיקה וקול אנושי שקורא לאנושיות…מדהים! אני מבינה…החזרת אותי לשנים עברו כשרונן חבר טוב היה יושב בביתי או בביתו ומנגן ושר את אהוד האהוב…ובאותה חפיפה את מעלה את "רביע" ובמילותייך מצליחה להנציח תחושות ורגעים תמונות שהיו וחלפו, במילותייך ובתנועותייך בשפה העיברית מזיזה בתוכי את שיצרתי…את יוצרת ורוקדת במילים באופן נקי ישיר ורך…תודה אהובה. זוכרת שפעם לפני הרבה שנים היית אצלי בשיעור בזמן הריונך עם יאלי,תיארת במילותייך איך אני זזה ואמרת "את זזה בלי זמן אין קצב מוגדר המהר והלאט הם אחד"…הצלחת במילותייך לתאר תחושה שאני עובדת עליה שנים שאין לה מילים היא כלכך תחושה, חויה שלא ניתן להסביר. מורכבת ממלא פרטים של אלפי תחושות ושנים…ואת תפסת אותי במילותייך כמו עכשיו אחות יקרה, המשיכי לרקוד בכתיבתך היפה והנוגעת, תודה לך אחות יקרה…אוהבת אותך

כתיבת תגובה

Close