יוזמות חופשיותילדיםסביבה וקהילה

בית בקיבוץ

[מאת: גוני ארם]

בלי כובע טמבל ותורנויות בחדר האוכל: חיי הקיבוץ החדשים

לא מזמן, מכונת הכביסה שלנו התקלקלה. אצלנו בבית עם ארבעה ילדים זה מצב חירום של ממש. פתחתי דפי זהב והתקשרתי לטכנאי בחדרה.

"שלום משה, אני מתקשרת כי מכונת הכביסה שלנו מתה. האם יש לך אפשרות להגיע אלינו עוד היום?"

"מאיפה את?"

"מקיבוץ מגל."

"מגן? איפה זה קיבוץ מגן?"

"לא מגן, מגל. על כביש 581. רבע שעה ממך."

"לא מכיר."

"אתה בחדרה נכון?"

"כן"

"ואתה לא יודע איפה זה מגל? כמה זמן אתה גר בחדרה?"

"כל החיים."

בית חדש בקיבוץ
בית חדש בקיבוץ

זה סיפור אמיתי ואני מספרת לכם כדי לחסוך ממכם את המבוכה הזאת של משה. כי הרבה לא יודעים אבל בשקט, בשקט – נסיעה קצרה מכרכור, קיים קיבוץ מגל. מגל הינו קיבוץ קטן ונבנתה בו הרחבה חדשה שהיא דוגמא מצויינת לקיבוץ החדש.

כשעליתי לארץ בתחילת שנות ה-90, באתי לגור בקיבוץ בית השיטה. גדלתי כיהודיה בארצות הברית. שמענו בבית הכנסת על הדבר המוזר הזה שקוראים לו קיבוץ. למדנו שהילדים לא גרים עם ההורים שלהם ובמקום, ישנים במקלטים (כן, למדנו על קיבוץ מנרה מאיזה ספר ישן. הייתה תמונה של ילדים ישנים במיטות קומתיים במקלטים. ולכן, חשבנו שכל הקיבוצים ככה ושילדי הקיבוצים מאוד אמיצים).

אז הגעתי לארץ, צעירה ותמימה. מצאתי את עצמי במקום משונה מאוד. אוכל חינם, כביסה חינם, חשמל חינם, מים חינם, בריכת שחיה, מגרשי טניס, סרטים באולם ספורט – מה לא? והכל, ח-י-נ-ם.

ראיתי איך אנשים לוקחים צלחות וסכו"ם מחדר האוכל כדי שיהיה להם סט בחדר שלהם. ראיתי אנשים משאירים את המזגנים דולקים כשיוצאים לעבודה כדי שיחזרו לחדר נעים בסוף היום. מצאתי תא מיוחד במכבסה בו יש קונדומים – חופשי-חופשי (אמרתי לכם מקום משונה).

אבל כשהגעתי זה כבר היה האמצע של הסוף. בבית השיטה כבר התחיל תהליך של הפרטה. פתאום היינו צריכים לשלם עבור האוכל בחדר אוכל – הרבה חברים הגיעו למסקנה שאם צריך לשלם, אז אין סיבה כבר לבוא. חדר האוכל נסגר וכמו מפולת של דומינו, ענפים לא רווחיים רבים נסגרו. בסוף התהליך, נשארה קהילה מזדקנת וענייה. הסוציאליזם הפך לכל אדם לעצמו. היה מאוד עצוב לראות איך קיבוץ גדול וחזק מתפרק.

וזה קרה לא רק בבית השיטה. בקיבוצים רבים אחרים, תהליך ההפרטה פילג את החברה. עם תהליך של שיוך דירות (בו הבתים של החברים נרשמים על שמם), רוב הקיבוצים הפסיקו לקבל לחברות חברים חדשים. לא היו משפחות צעירות. לא היו ילדים. הלב של הקיבוץ, בתי הילדים, נסגרו.

ואז הייתה הברקה: ההרחבה.

לצד הקיבוץ הקיים, יבנו שכונות חדשות. האנשים שיבואו לא יתחלקו בנכסים של הקיבוץ, מצד אחד, ולא יהיו ערבים לחובות, מצד שני. המתיישבים יהנו מכל השירותים הקיימים ויחיו את המקום.

וכך היה. בכל הארץ, התחילו לבנות שכונות חדשות בקיבוצים – הרחבות. משפחות צעירות רבות רצו לקנות מגרשים ובתים כדי להגשים חלום של איכות חיים להם ולילדים שלהם.

אנחנו היינו אחת מהמשפחות האלו. גרנו שלוש שנים בפרדס חנה. הילדות הגדולות נהנו מחינוך פרטי אבל אחרי הלידה השלישית והעלייה הקרבה לכיתה א' של הבכורה, הבנו שעלינו לחפש מקום עם חינוך ציבורי איכותי. מצאנו את קיבוץ מגל.

חבר של בעלי מהצבא בן משק. הוא שלח לנו את החומר השיווקי של ההרחבה. התלהבנו. בית חדש על חצי דונם. גני שעשועים לילדים (מה שהיה לנו מאוד חסר בפרדס חנה), בית ספר ציבורי נחשב, שכנים עם ילדים קטנים כמונו, מלא עצים וירוק. וכל זה חמש דקות מכביש 6 ועשר דקות מכרכור. אז קנינו. ובזה הצטרפנו לחיי הקיבוץ החדשים.

איך זה לגור בקיבוץ של היום?

זה לא ממש דומה לזכרונות של הקיבוץ הראשון שלי.

קודם כל, קיבוץ מגל זה לא קיבוץ בית השיטה. מגל זה קיבוץ קטן אבל חזק. יש לו נטפים – מפעל מצליח. שנית, מגל קרוב יחסית למרכז ועם כביש 6, נגישות טובה לרוב חלקי הארץ. מגל מספיק קרוב לפרדס חנה כדי להרגיש את רוחה – יש שלוש משפחות בחינוך ביתי והיה מספר זהה של לידות בית בשנה שעברה.

אבל מעבר לזה, החיים בהרחבה קהילתית לא דומים לחיים של חבר קיבוץ של פעם. נכון, יש חדר אוכל אבל משלמים בו. הוא אופציה נחמדה כשלא בא לי לבשל צהרים אבל לא יותר מזה.

אנחנו משלמים מיסים עבור בריכת השחיה, הספריה, הנוי הממש יפה ואירועי תרבות משותפים. בקיץ, זה קצת כמו לגור במלון נופש – כל אחר הצהרים הולכים לבריכה.

חג המשק 2011 בקיבוץ מגל
חג המשק 2011 בקיבוץ מגל

בחגים, כולנו נפגשים לאירועים כייפים. שירה בציבור, ריקודים, הצגות, תהלוכות ומשחקים – הכל במסורת הקיבוצית. זה אומר עם דגש על הטבע, החקלאות ואהבת הארץ.

אנחנו מכירים את כל השכנים שלנו. הרחוב קטן והילדים מסתובבים חופשי. מידי פעם סוגרים את הרחוב עם מכונית בכניסה ועושים מסיבת רחוב. אנחנו משאירים את האופניים על המדרכה מול שביל הכניסה. אני לא תמיד נועלת את הבית כשאני הולכת. הבנות חוזרות ברגל מחברים, גם בלילה. ביום יפה, מטיילים לאורווה ללטף את הסוסים וגם למטעים לראות איך הטבע משתנה.

הבית גדול (חמישה חדרים) והוא שלנו. חשבון החשמל גם גדול, והוא גם שלנו. במקום מרחבים של דשא כמו באיזורים הישנים של הקיבוץ, לכל בית יש את החצר הפרטית שלו. זה קצת חבל אבל מצד שני אפשר לעשות בגינה שלנו מה שאנחנו רוצים.

ואולי זה ההבדל הכי גדול לעומת הקיבוץ של פעם – אפשר לעשות מה שרוצים.

ואחרי כל הטוב, בכל זאת אני שוב עוזבת קיבוץ. העיר קורצת לנו עם אפשרויות עבודה, לימודים ו-take away.

אנחנו מציעים את הבית האהוב שלנו למכירה. הוא באמת מקסים ואנחנו בטוחים שהמשפחה הבאה תהנה מאוד ממנו ומהקיבוץ. אם אתם רוצים את החלום הקיבוצי (או סתם עוד פרטים כגון המחיר), תבקרו בדף הזה או תתקשרו אלי.

גוני ארם

עוסקת בכתיבה שיווקית באנגלית או, כמו שאומרים בעברית, קופירייטינג.
050-6301051 , אימייל 
ובעלת אתר על הורות טבעית: www.naturalparentingadvice.com

 

תגיות
הראה עוד

16 thoughts on “בית בקיבוץ”

  1. הי לכולם אני שכנה של מגל…

    ממושב מאור,
    יש לי בית מדהים עם אנרגיות מעולות מלא פוטנציאל,
    בית גדול בעל נוכחות בן כ 15 שנה עבר שדרוג רציני ונישארו תוספות אחרונות קוסמטיות לעיצוב לפי טעמכם.

    הבית בעל מפלסים 3 חדרי שינה וסלון מטבח מושקע,
    למטה מפלס קרקע 1.5 חדרים נוספים מקלחת ושירותים וכן מרפסת מקורה יפהפה של כ 40 מ"ר.
    לנער מתבגר, לזוג שמעוניין בממלכה הפרטית שלו, כיחידה מניבה להשכרה להקלה בהוצאות … לקליניקה או משרד… הכל פתוח כל האופציות לפניכם.
    בנוסף ישנה עוד הפתעה קטנה אופצייה לגלריה גדולה…

    המחיר הוא שפוי וסביר ביותר לעומת מחירי האיזור 2,000,000 ש"ח.
    במושבים הסמוכים הבית הזה היה נמכר במחיר גבוה ביותר וזאת בשל כך שמושב מאור עוד לא זכה לתנופת הצמיחה שלו אבל היא קרובה מאד,
    וזו אכן הזדמנות לקנות בית במושב מגרש 500 מ"ר פינתי במחיר סביר והוגן.

    אז מה זה מושב מאור???
    מושב מאור מקורו במשקים תימניים ונוצר לו איזה שהוא שם…
    האמת שלא ברור לי למה, אנשים אלו מקסימים וחמים צנועים ובעלי דרך ארץ…
    אנשים מושרשים ומחוברים לאמא אדמה, ובדרכם הייחודית גם אל הרוח…

    למושב יש 2 הרחבות מקסימות אחת ותיקה יותר בו אני גרה, וכאן הבתים גדולים יותר ומרווחים עם תחושה של יותר מרחב, וההרחבה החדשה המקסימה גם היא.

    מושב מאור עוד לא זכה לתנופת הפיתוח בניגוד ליישובים הסמוכים לו ועל כך
    התאחדנו, קמנו, הנענו, דיברנו, ביקשנו ואפילו כעסנו
    כעת אנחנו מתחילים לחייך.

    לאט לאט התחילו שם במועצה לראות את המושב המקסים הזה עם האוכלוסיה המדהימה והאיכותית שהגיעה אליו מכל הארץ.

    עכשיו מתחילים העניינים לנוע והתחושה היא שיוצאים לדרך חדשה והיופי שבדבר שכולנו התחברנו ביחד המטרה המשותפת יצרה תחושת שייכות וביחד.

    מושב מאור בשנתיים השלוש הקרובות יתפתח ויצמח ואז המחירים שגם כך מתחילים לעלות יעלו בהתאמה לקיבוץ מגל וליישובים הסמוכים,
    לכן זו עדיין הזדמנות נפלאה ויקרה.

    מקווה שהבית שלי המדהים המכיל האוהב, המגן, מלא השפע,
    יימצא משפחה חמה ואוהבת בקרוב.

    אנחנו משחררים לקוסמוס באהבה ומזמינים את המשפחה החמה והאוהבת שתהנה ממנו ותזכה לחיים מאושרים ונעימים.

    השכנים מקסימים, החיים הכפריים מדהימים והחינוך במועצה מהטובים בארץ ללא ספק.

    בואו באהבה
    מיכל 054-6691010

כתיבת תגובה

Close