2012 זה עכשיואקולוגיהטורים אישייםסביבה וקהילה

בעקבות השריפה

[מאת: מיכל בראון]

בני אדם נהרגו, עשרות אלפי דונם של טבע נשרפו, אנשים נאבקים על חייהם.
מיום חמישי אחרי הצהריים האש בוערת, והאדם עומד חסר אונים מול איתנו הבלתי מתפשר של הטבע, מול חוסר אחריותו הפוחזת של האדם.
ומתוך חוסר אונים כולנו צועקים: אחריות!

שלושה ימים של שריפה, לא הרחק מביתי, אני שואלת מה אני יכולה לעשות?! מה היא האחריות שלי בכל הסיפור הזה?
שלשה ימים בהם עברתי דרך הפחד האיום שהשריפה עלולה להגיע גם אל ביתי, דרך הכעס העצום על אוזלת היד, בין עצב העמוק על אבדן חיים של אדם וטבע, דרך חוסר האונים המרפה שאין בידי מספיק כוח להשפיע.

במוצ"ש כתבתי את סיפור השריפה, כפי שאני רואה אותו.
ובאחריותי לספר.
חוסר אחריות בתוך הבית הביאה לאסון כבד לחברה שלמה.
בבית, במקום שנידמה לנו שאיש אינו רואה את מעשינו, ששם אנחנו יכולים להרפות, ששם אנחנו יכולים להתנהל בפזיזות, כראות עינינו, ששם איש אינו יודע מה קורה, שמשם לא נשפיע על איש.

רשלנות בתוך הבית הביאה לאסון כבד.
וכעת, כולנו עומדים וזועקים החוצה: קחו אחריות! הגופים, האישים, המנהיגים, קחו אחריות!
ואנחנו מרגישים אחראים, כי אנחנו דורשים אחריות, ויודעים גם להצביע על הפגמים, על השחיתות, על ההתנהלות הכושלת של אותם אלו שהיו אמורים להיות אחראיים.
אבל אנחנו מפספסים את הסיפור.
הסיפור הוא האחריות של כל אחד ואחד מאיתנו בביתו, בדלת אמותיו, בהתנהלותו הפרטית, האינטימית, זו שאיננה נראית לעין.
מה היא אחריותנו שם? של כל אחד ואחד מאיתנו? מה קורה באותן פינות בביתנו, בנפשנו, במפגשינו עם הקרובים לנו? היכן אנחנו בוחרים להרפות, בוחרים להיות רשלניים, עיוורים, פוחזים?
מה קורה באותם אזורים בחיינו שאנחנו בוחרים להשטיח ולייבש?
היכן אנחנו מאפשרים לחוסר האונים שלנו להפוך לבערת כעס ולעשן של פחד?
היכן אנחנו מאפשרים לכעס ולפחד להתפרץ ללא מעצורים, להשתולל לכל כיוון אליו מנשבת הרוח?
היכן אנחנו, כל אחד מאיתנו, מותירים אדמה חרוכה?
היכן אנחנו, כל אחד מאיתנו, מקפדים חיים?
אחריות איננה דבר שיש לדרוש מהחוץ.
אחריות היא המקום הנבנה בתוכנו.
השריפה התפרצה מתוך הבית והפכה לאסון לאומי.

לפני שאנחנו נותנים לשריפת הכעס והתסכול להשתולל, בואו נתבונן לרגע פנימה באומץ לב, אל המרחב האישי האינטימי של חיינו, אותו מקום שנדמה לנו שאף אחד לא רואה, ולשם נביא פעימת לב אדם, ושם ניקח אחריות.
אני מאמינה באדם. אני מאמינה בחכמה ובאהבה הטמונים בכל אחד ואחת מאיתנו.
אני מאמינה בארץ שלנו. אני מאמינה שאפשר.
מי ייתן וגשמי ברכה יקררו את אדמתנו הפצועה וירוו סיכוי לפריחה חדשה.

באהבה,

מיכל בר-און

תגיות
הראה עוד

21 thoughts on “בעקבות השריפה”

  1. בעקבות אסון השריפה בכרמל מנהלי גו-אקו השתתפו בכנס חירום שארגנה המועצה הלאומית להתנדבות בישראל. בכנס ניתן מידע לגבי מועצות ומוסדות הזקוקים למתנדבים, לציוד ולסיוע נוסף.

    להלן פרוט צרכים ואנשי קשר הזקוקים למתנדבים:

    מועצה אזורית חוף הכרמל
    צרכים – ערכות הפעלה לילדים, פקס, חומרי ניקוי, מקררים, פחי אשפה, דוברי שפות, בגדי ילדים, בגדי נשים, סיירת שיפוצים, פסיכולוגים, שינוע.
    אנשי קשר – טלפון מועצה 8136242 04

    טירת הכרמל
    צרכים – הפעלות לילדים , פסיכולוגים דוברי אמהרית ורוסית.
    אנשי קשר – רכזת מתנדבים – נחמה טל' 8573232 04 נייד 2419419 052
    יו"ר אגודת הסטודנטים – דרור כהן 2538448 052

    זכרון יעקב
    צרכים – ארוחות חמות.
    איש קשר – רוני 7888532 054

    לינה למתנדבים ולמפונים – אבי 2548773 054 מכינת גל בעכו.
    יוסי שחר 6522720 04, 7633673 050 בית אורי.

    מרכז לוגיסטי עין איילה לציוד ומזון – מיכל שקד 4831404 054, ורד 2620760 052

    שיקום סביבתי – המועצה הלאומית להתנדבות 03-5608888

  2. מתוך מייל מקיבלתי:
    ב"ה
    אנשים טובים
    ב"ה האש כבתה בכרמל, תושבי הישובים שפונו מבתיהם ובתיהם לא ניזוקו, חזרו
    אמש הביתה ומנסים לשוב לשגרה
    אלה שבתיהם ניזוקו יצטרכו להמתין לסיום מלאכת השיפוצים והשיקום
    חמש מאות בני הנוער המתחנכים בכפר הנוער ימין אורד הם פסיפס המורכב ברובו
    מנערים ונערות עולים חדשים מכל רחבי תבל ומילדים המשתתפים במספר תוכניות
    בהן התכנית אותה מרכזת אמא שלי. חלק מבני הנוער שוהה בבית הוריו לרגל
    חופשת החנוכה ואלה שאין להם הורים בארץ שוהים זמנית בכפר הנוער מרחבים –
    נוה עמיאל.
    מצבו של הכפר אחרי השריפה לא מאפשר כרגע חזרה לשגרה ואני סמוכה ובטוחה
    שהקהילה החינוכית של ימין אורד תצליח בע"ה להצעיד קדימה את נוער הכפר תוך
    כדי מתן פתרונות ממשלתיים ואחרים לעובדה שהם לא יוכלו לשוב בזמן הקרוב
    לכפר אותו הם כל אוהבים על הר הכרמל
    המייל ששלחתי למספר קטן של חברים לפני יומיים צבר תאוצה מדהימה והגיע לכל רחבי תבל
    עם ישראל על כל גווניו נרתם, שלח ציוד, תרם כספים. הוצפתי פניות טלפוניות
    ואנשים לא הסתפקו בדיבורים, הם לא חיכו שיבואו לקחת מהם, הם פשוט עלו על
    הרכב ונתנו לילדים השוהים בנוה עמיאל מכל טוב.
    עם ישראל התגלה בימים אלה במלוא תפארתו והדרו ולא רק באמור לעיל אלא בכל
    תחום אחר: בדאגה, ברצון לעזור, בפתיחת דלתות הבית לאירוח, בארגון מופעים
    עבור המפונים וכו'
    אנשים טובים – תודה רבה על הכל!!!
    בשלב זה, בהמשך למייל הקודם שלי – כל מה שביקשתי כבר קיבלנו ויותר
    מי שרוצה כעת לעזור יוכל לעשות זאת ע"י תרומה ישירה לחשבון הבנק של כפר
    הנוער ימין אורד
    בלינק הבא- http://www.yeminorde.co.il/1833
    לפניות ותרומת רהיטים ניתן ליצור קשר באתר- http://www.yeminorde.co.il ב- צור
    קשר, 04-8148100
    שוב תודה לכולם
    שנשמע ונתבשר בשורות טובות
    חנוכה שמח
    הדס בוקע


    בברכה,
    הדס בוקע

  3. חברים,
    דיברתי עם ערן
    הוא מודה מראש לכל התורמים.
    כרגע יש כבר "הצפה" של בגדים.
    לעומת זאת יש מחסור רציני בחיתולים, מטרנות, בקבוקים ודברים לnew born

    תוך כדי כתיבת ההודעה דיברתי עם ערן שוב לשאול למה נציגי ההמשלה לא דואגת לילדים הקטנים האלה שדחוף צריכים חיתולים…מטרנה ובקבוקים….וכמובן בית ושגרה.
    נאמר לי שבפנימיה היו 500 תלמידים. ל400 מהם יש אמא ואבא ובתים (לרוב) לחזור אליהם. וישנם כ 100 יתומים+ ילדי העובדים והמדריכים שפרוסים ופזורים עם ילדי הפנימיה בפעילות בארץ.
    להם כרגע לא דואגים…..

    מי שיכול ורוצה להעביר אלי חבילות עם מטרנה+חיתולים+בקבוקים וכו'. אני יותר מאשמח להקפיץ להם את כל הטוב הזה למתנ"ס קרית טבעון.

    תבורכו
    יפעת 0505-727454

  4. כשקראתי את הדברים ואת התגובות אמרתי לעצמי , זה בדיוק בדיוק כמו שאני חושבת. אני מסכימה עם ולכל מילה, וחושבת שמה שנותר הוא שאנחנו "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן" נתחיל לפעול יחד, כקבוצת אנשים שאכפת להם, שרוצים משהו אחר, צנוע יותר, אוהב אדם יותר, כאלה שיכולים לשלב עוד דברים טובים רבים ויפים מלבד הון ושלטון.
    ךצערי כרגע אני לא יודעת איך לעשות זאת. אבל אשמח בהחלט בהחלט לקחת חלק, לעשות וליצור משהו ביחד. אמיתי.
    יפעת

  5. לא להפרטה – זה בדיוק הקאפיטליזם של האסון – נא להציץ ב"דוקטורינת ההלם" ההפרטה לרגע נראת טוב , רזה שיקית ועם חליפה של גורגיו ארמני – אחר כך נבכה פעמים .
    שרות ציבורי אמין ראוי יעיל ומדויק כשהאנטרס שלו זה אכן הציבור -זה מה שאני חותמת עליו .. אוטופי לא?
    אבל "לכו הביתה "זה בכל מקרה נכון כי מי שנמצא שם יגלגל את האוד הלוהט ממנו והלאה עד שיפול מהרכס כאבן שאין לה הופכין. הם לפכות יש בית ללכת אליו
    אני הצעתי מצעד לפידים.. ככה זה בחנוכה ואנחנו אלה שנושאים את האש ולא האש אותנו
    אבל אילנה אמרה שזה יבעיר ענינים….
    אולי יש עוד כמה ענינים שאכן צריך להבעיר
    האש לא תמה ולא תמימה

  6. כפר ימין אורד- בתים ופנימיות של כ- 500 התלמידים, בתי אנשי הצוות ומחסני התחזוקה נשרפו.בחלק מהבתים שנשרפו מתגוררים החניכים של אמא שלי- יתומים ויתומות בגילאי 9-19 שהגיעו מברית המועצות לארץ במסגרת 'פרוייקט המאה'.ילדים יתומים אלו, שזהו ביתם היחיד בארץ, ולמעשה ביתם היחיד בעולם כולו, איבדו את הבסיס היציב שלהם.

    אנו מארגנים איסוף של כל מה שאפשר:

    – בגדים בנים בנות גילאי 9-19- ריהוט- מיטות, ארונות, ספות, שולחנות, כיסאות…- מכשירי חשמל- מחשבים, תנורים, מקרר, מיקרוגל, קומקום…- ציוד לימודי- ילקוטים, ספרים, מחברות, כלי כתיבה…- תרומות כספיות, תלושי קניה

    כבר עכשיו הילדים היתומים והיתומות חסרים בגדים וציוד בסיסי- כשהם שוהים בפנימיה חלופית.

    ליצירת קשר- הדס בוקע 050-9582841

    אנא העבירו את המייל לרשימת התפוצה שלכםתודה ושנשמע בשורות טובות

    — בברכה הדס בוקע, 050-9582841, zribih@gmail.com

  7. אימייל שהגיע:

    חברים וחברות

    אני חוזר כעת ממפגש עם צוות ההדרכה של פנימיית ימין אורד. פנימייה זו פונתה באופן מלא על כל יושביה. בתי התלמידים ובתי המדריכים נשרפו כליל.
    אני פונה לכולכם בבקשת סיוע. לילדים אלה לא נותר כלום חומרי- כשאני מציין "כלום" – דהיינו כל דבר שמקיף את שגרת חייו של ילד.

    מצרכים בסיסיים כמו: מיטה ומצעים, בגדים, מוצצים ובקבוקים, תיקי אוכל, דרך צרכי פנאי וחברה כמו: משחקים, מחשבים, חומרי יצירה, כלי נגינה ועד צרכים תרבותיים ורוחניים כמו: ספרים, ספרי קודש ותשמישי קדושה.

    ועוד כמובן, שהרי אני בטוח שהחסרתי ברשימתי כל כך הרבה.
    אנו מדברים על 28 ילדים בגילאי לידה ועד כיתה ו'.

    אני מבקש להפיץ את העניין ברבים על מנת להגדיל את מעגלי הסיוע

    בשורות טובות

    ערן

    מנהל אגף הגיל הרך והמשפחה

    רשת המתנ"סים קרית טבעון

    0506525709

  8. ואני גורסת השריפה הזאת הייתה מתרחשת כך או אחרת. אנחנו נזקקים לדראמות קיצוניות על מנת להניע את "צקרת המודעות הקולקטיבית" שלנו. לדעתי עוד נברך את השריפה הזו למרות שכרגע הכאב רב וגדול.
    ולידיעתכם ותשומת ליבכם. גינה קהילתית מאמצת בקרוב מאות עצים צעירים לטיפוח וטיפול עד הגיעם לעצמאות.אז הם ישתלו במקומות מתאימים כשסיכויי ההשרדות שלהם גבוהים . אתם מוזמנים להשתתף בפרוייקט. [פרטים מלאים בקרוב.]

  9. מיכל, חשוב שהעלית את הנושא לדיון. ה"בעיה" היא שיש כאן ניסיון "לשכנע את המשוכנעים". נדמה לי שכל קוראי מושבה חופשית יברכו על המשפט "נאה דורש נאה מקיים" שעליו כבר עמדו חז"ל והוא זה שקפץ לי לראש כשקראתי את דברייך. המקבילה המודרנית שלו – שלאורה התחנכו כאן לא מעט מנהיגים ולוחמים (יש גם דברים טובים שנעשו בשם הביטחון אמיר, ואני מסכים איתך לגבי תקופתו של רבין) – היא "הדוגמא האישית".

    לצערי, בנימין נתניהו כמי שנושא באחריות המינסטריאלית הכוללת למחדלים של הממשלה ושר הפנים כמי שנושא באחריות המינסטריאלית האישית למחדל החמור הזה לא יקומו ויתפטרו בבחינת מתן "דוגמא אישית", הם גם האחרונים שיקיימו את המשפט "נאה דורש ונאה מקיים".

    מבחינתי, האסון בכרמל , הוא מלחמת יום כיפור של מכבי האש. התיאורים על אוזלת היד, הבלבלול, החוסר בחומרי כיבוי, בכבאיות ובמטוסים , לצד הגבורה העילאית של האנשים הפשוטים שנלחמו כנגד משהו חסר סיכוי, מזכירים לי את התיאורים של היומיים הראשונים של המלחמה הנוראית ההיא.

    בעקבות אותה מלחמה יצא מוטי אשכנזי לרחובות. בעקבות אותה מלחמה, ממשלת גולדה מאיר התפטרה, כחודשיים לאחר שנבחרה, כאשר גולדה מאיר עצמה אמרה שהמחאה של הרבבות הובילה לכך.

    לצערי, אני לא רואה מוטי אשכנזי בנמצא ומה שהרבה יותר גרוע, אני גם לא רואה מישיו עם יושרה כמו של גולדה מאיר (בטח שלא ביבי ואלי ישי).

    אני מצטרף לקריאתה של אילנה. בואו נעשה שיירה של מכוניות מצומת פרדיס ועד לצומת טירת הכרמל עם קריאה אחת חדה וברורה: "לכו הביתה".

  10. כולנו נחמדים כולנו טובים לוקחים אחריות על חיינו, ילדינו על הסביבה לעשות רק טוב. וגם על דרך ההצבעה בבחירות או יותר נכון האי הצבעה, היא לקיחת אחריות של כל אחד מאיתנו כי הדברים נקבעים שם ואנחנו מתחפרים כאן למטה. אנחנו הטובים הדואגים, המשלמים הלוקחים אחריות אנחנו רק שואבי המים שלהם של ההון והשלטון והתחמונים וההפרטה ועשר המשפחות וכו' וכו'
    מה שאני רוצה זה לצאת לרחוב להגיד די לוועדות החקירה לכו הביתה אולי להפריט את כל הממשלה להביא מנהלים טובים מקצועיים שלא תלויים בקהל בוחרים אולי ואולי ומשהו שאין לי מושג אבל זה כבר לא! תחזירו כבר את גלעד שליט

    יום חמישי 9/12, 15:00, צומת פרדיס עד צומת טירת כרמל כולנו שם בשם האחריות.

  11. הסיבה לשריפה היא רשלנות מתמשכת של שנים, ואת יכולה לראות זאת לא רק בענייני כיבוי שריפות, את גם יכולה לראות זאת גם בבריאות(בתי חולים), חינוך(שם השריפה הרבה יותר גדולה, מזל שאי אפשר לראות את העשן שיוצא מראשי התלמידים), איכות סביבה, דאגה לחלשים וכו'. אין סוף לדבר.

    ולמה רשלנות? כי אנחנו דואגים רק לדבר אחד. ביטחון, ביטחון, ביטחון. כל הכסף, כל האנרגיה הולכת לשם. ןבינתיים המדינה מתפוררת. יש לנו מטוסי F35 חמקנים אבל אי אפשר להתחמק ממה שהולך פה…..

    יש לך אחריות. יש לך אחריות לתמוך בנבחרים שבאמת רוצים להביא שלום. לא ליברמנים.

    התקופה הכי פורחת מבחינת בריאות, תשתיות, חינוך וכו' היתה תקופת רבין. כל עוד נשחר למלחמה, הכל יהיה פה בבלאגן.

    ואל תאמיני לאלה שאומרים שאי אפשר לעשות שלום במזרח התיכון. זה אלה שמרוויחים הרבה כסף מהתעשיה הצבאית שהולכת פה. וישראל היא מעצמה מבחינת ייצוא כלי נשק ועוד כמה דברים אפלים שלא תורמים לכדור.

  12. מיכל כתבת יפה. זה נכון האחריות היא שלנו של כל אחד מאיתנו, כל אבוקה קטנה של נר דקיק, שכחנו את אחריותנו למקום, לבורא, ליוצר כל, התיוונו! חטאנו לפניך אבא. אנא קבל תפילתנו ושמע צעקתנו אל רחום וחנון, סלח לנו עוד הפעם הזו, וטהר ליבנו לעבדך באמת. האחריות היא שלנו!!!!!

כתיבת תגובה

Close