מתוך "השמיים שבתוכי" / יומנה של אתי הילסום – יהודייה חכמה שחיה באמסטרדם בתקופת השואה ונרצחה באושוויץ
"יש לנו עוד כל כך הרבה לשנות בעצמנו, שאין לנו בכלל זמן לשנוא את מי שנקראים "אויבנו"…. בעצם אני בכלל לא מאמינה במה שנקרא "רשעים". הייתי רוצה להושיט יד לאיש הפוחד הזה, הייתי רוצה לגלות את מקור פחדיו, לרדוף אותו ולגרש אותו לתוך עצמו, זה כל מה שאנחנו יכולים לעשות בזמנים האלה, קלאס.
…ואני חזרתי ואמרתי בלהט האופייני לי, למרות שהרגיזה אותי העובדה שאני חוזרת על עצמי בלי סוף: אין ברירה, קלאס, אין שום דרך אחרת, אלא ששכל אחד מאתנו יתרכז בעצמו וישמיד בתוך עצמו את הדברים שבגללם הוא רוצה להשמיד אחרים. ומוטב שנבין שכל גרגר של שנאה שאנחנו מוסיפים לעולם הזה, עושה אותו עוד אנושי פחות ממה שהוא."
—
