אקולוגיהטורים אישייםסביבה וקהילה

דשא סינטטי היום, אבק פלסטי בעתיד

[לילי בוטמן]

מודה, דשא סינטטי כואב לי בעיניים, הקלות הבלתי נסבלת שבה שמים משטח פלסטיק על האדמה וקוראים לזה דשא והנה זה מופיע על עוד ככר, אי תנועה, פולש לכל חלקת אדמה ציבורית- מושבה ירוקה עם עתיד ורוד מתכסה לה בשטיחי דשא סינטטי.

נוצץ חושילינגאז יש יתרונות מהם אני לא מתעלמת:

  • לא צריך להשקות – כבר חסכנו מים
  • לא צריך לכסח ולטפל – כבר חסכנו אנרגיה וכסף
  • זה נראה ירוק, אם כי בעיני יש ירוק ויש ירוק, גם הלינוליאום בילדותי היה ירוק זה לא גרם לי להרגיש קרובה לטבע.
  • אם משווים לדשא, הטענה שזה חוסך דשנים , חומרי הדברה שלל חומרים שלא מוסיפים בריאות לא לנו ולא לסביבה, אבל דווקא בפרדס חנה-כרכור המועצה היטיבה להשתמש בשלל צורות גינון חסכוניות במים, כך שאצלנו דשא מלאכותי מחליף גינון, לא דשא טבעי!
  • בשטחים ציבוריים בלתי מטופלים מצטברת פסולת, עשבים ואבק ואת כל זה מונע השטיח!

ובכל זאת:
שטיחי דשא מלאכותי, אינם בונים סביבה טבעית , בה יצורים מן החי מוצאים מקלט בסביבה העירונית, אפילו המיקרואורגניזמים שמהווים חלק מחיות האדמה מתים מתחתיו, ברור גם שה"דשא" לא תורם לספיגת הפחמן והפיכתו לחמצן , יותר מלאכותי משמעו פחות ריאה ירוקה עבור כולנו אבל גם אם נסלח למלאכותי מה שהוא לא , אינני מוכנה "להחליק" את הכן.

דשא סינטטי, קקי אמיתיאין ויכוח שדשא מלאכותי, צובר ופולט חום, רוב המחקרים המדעיים שנעשו התייחסו למשטחי דשא ספורטיביים הנתון שמצאתי הוא הפרש של40%, לא יודעת מאיפה הם גוזרים את האחוזים שלהם, אבל גם אם מדובר רק בכמה מעלות זה מוסיף לתופעת אי החום העירוני המזגנים פולטים חום מלמעלה, הדשא מקרין חום מלמטה ואנחנו באמצע.

ומה עם מה שאנחנו נושמים? לפי עיריית ניו יורק רוב משטחי הדשא המלאכותי מבוססים על תשתית של צמיגים גרוסים, כשהם מתחממים משתחררות תרכובות אורגניות נדיפות (VOC) , שלא רק מזיקות לסביבה ומגבירות את אפקט החממה אלא גם כוללות חומרים מסרטנים. דרך אגב זה נכון גם למשטחי פתיתי הגומי במגרשי השעשועים, במיוחד כששורפים אותם, אז נניח שהשטיחים יתפתחו לידידותיים יותר הדבקים בהם ישתמשו יהיו ירוקים יותר עדיין כשהם נשחקים איזה שהוא סוג של פלסטיק הופך לחלקיקים מיקרוסקופיים מרחפים באוויר ומי שרוצה להוכיח שזה בריא לנשום כל סוג של פלסטיק שיקום!

נקודה אחרונה כמו כולנו גם הדשא הסינטטי יהפוך לפסולת בסוף חייו, בדשאים בהם השימוש אינטנסיבי מדובר ב8 עד 15 שנים, בדשאים עליהם לא דורכים מדברים על יותר, לכשיסיים את חייו הוא אינו ניתן למחזור, עוד 15 שנה לא תתאפשר הטמנה בישראל (0 הטמנה אחרי 2020) אז אולי זו נקודה שכדאי להביא לידיעת אגף שפ"ע איך תפטרו מהררי הפלסטיק המת הזה באופן חוקי בעוד 15 שנה וכמה זה יעלה לכולנו אז? האם לקחתם את זה בחשבון כשהתחלתם לפזר שטיחים ברחבי המושבה, כי עכשיו זה חוסך מים ועבודה?

לסיכום אין ברירה אלא לשנות פרספקטיבה , אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הירוק הצומח הזה שהתחיל בגינות פורמאליות באנגליה על גבול המדבר, יש לגנן עם בני שיח, צמחים חסכוניים במים, פקעות, לחפות בהרבה רסק גזם ולסגל לעצמנו אסטטיקה מעודכנת ומקיימת יותר.

עוד בנושאי אתגרי גינון מקיים:
70 צמחים חסכניים במים ובלוג אחד מעולה
תובנות מהקליניקה על מים אפורים-חלק א'

 

תגיות
הראה עוד

39 thoughts on “דשא סינטטי היום, אבק פלסטי בעתיד”

  1. המלחמה של לילי בדשא הסינטטי הניבה פרי! איזה סיום מוצלח לפרשה.
    http://www.dtox.co.il/2011/12/%D7%93%D7%A9%D7%90-%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%98%D7%99-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A1-%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%A9%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%92/
    ומה קורה עם כל מה שכבר הוצב? יסירו את זה?

  2. בעניני שטיחי הפלסטיק – ב25 באוקטובר הייתה פגישה עם נורית השמשוני ומהנדס המועצה החדש. מהפגישה היינו אומרים להבין בלא שניתנה הבטחה מפורשת שלא יהיו שטיחי פלסטיק חדשים במושבה. אם נחבר את זה לרעיון העז (שאוכלת שטיחי פלסטיק) של יעלה, אפשר לנשום לרווחה, להתמסר לחילופי העונות לסגור את המעגל הזה ולפתוח מעגלים חדשים. אם זאת מי שרואה ציצים חדשים של פלסטיק ירוק שמנסה שנחשוב שהוא "דשא" , מוזמן להשמיע קריאת אזעקה רמה.

  3. נסעתי דרך מערב המושבה הדשא הסינטתי כנראה לא כל כך סינטתי כו הוא מתרבה כמו ארנבים , תחת כל עץ רענן קילומטראז' שעולה הון וחוסם כל ציץ וחרצית.. נזכרתי בעבודה שלי לפני יותר מ10 שנים שקראתי לה "דרים" תמונת דשא עם גדר לבנה מהחומר האמור על הקיר..נוף פרוור , איך המאקט של משרד המכירות נהיה הדבר האמיתי . אולי נמצא סוג של עיזים (בני?) שאוכלו את העשב הזה….

  4. אגו, בורות ובצע כסף – זה מה שמנהל את המדינה שלנו, הרשויות השונות, המשטרה, מנהל מקרקעי ישראל ועוד ועוד ועוד. העם המתעורר יצטרך לקחת את הדברים לידיים אחרת נשאר בלי כלום! בלי בתים, בלי חינוך ראוי לילדינו, בלי פיסת טבע (ראה ערך נחשולים) ובלי שטחים ציבוריים (ראה ערך מאסר אדם שישב על ספסל הת"א). קהילת פרדס חנה יכולה להיות הגל הראשון שיעשה משהו משמעותי בנידון, המאהל פה היה והינו אחד החזקים בארץ ויש פה מאסה טובה וגדולה של אנשים מודעים ועם לב פתוח. צריך קונגרס מודעות ומעורבות רציני ביותר של "קהילת פרדס חנה החופשית". 200-300 איש ואשה שיחליטו לפעול יחדיו לכל מיני נושאים הקשורים לחיינו המקומיים.

  5. אם משטחי ה"דשא" האלה מונעים חילחול של מי גשמים, אז זה גם תורם להחמרת בעית המחסור במים במדינה, כי מי הגשמים שאינם מצליחים לחלחל למי התהום נשטפים בסופו של דבר לים. במקביל, ההפרעה לחילחול מי הגשמים מגבירה את הסכנה של הצפות ושטפונות, כי פחות מים נספגים באדמה.יהיה מי שיגיד שמדובר בשטחים קטנים יחסית, אבל השטחים האלה מצטרפים לשטחים הבנויים והסלולים במדינה שהולכים ומתרחבים בקצב מאד מהיר.

  6. בנושא חדירת מים , מישהו ניסה להציץ מתחת לשטיח? יש מתחת חצצים קטנים וקרקע כבושה ומהודקת וחורים בקוטר של עפרון כל 10 ס"מ בערך כלומר גם עם איזה טיפת מים הרפתקנית תצליח לעבור דרך החור הקטן יהיה לה מאוד קשה להשתחל לתוך האדמה וכל התפארת הזו מונחת בצמוד לגזע עץ זית שעדיין צומח שם בתוך הפלסטיק, לפי ההוראות של היישום שאליהן הגעתי כשניסיתי להבין איך זה עובד צריך להשאיר "צלחת" לעץ שהגשם יוכל להשקות אותו, אבל אצלנו לא קוראים את הmanual בקיצור אני מניחה שזה עניין של זמן לא ארוך במיוחד עד שכל מה שמנסה לחיות במרחבי הפלסטיק יתחיל להתייבש ולקמול!

  7. נכון שלא הכל בשחור ולבן, אבל צריך להבין לרשות מקומית יש אחריות מעבר
    (כך לפי ראות עיני) ונכון שדשא סינטטי פותר שתי בעיות – חסכון במים וחיפוי קרקע, אך מצד שני צריך להסתכל על הנזק שהוא גורם. לא די בכך שהוא יהפוך בסופו של דבר לפסולת, שאתה המאבק הוא קצת יותר בעייתי, בזמן היותו "חיפוי" קרקע הוא אוטם אותה לחדירת מים וחומרים אורגנים והקרקע, ממילא הולכת ונאטמת ע"י אספלט ובטון.
    אז את מה שנשאר צריך לחפות דווקא בדשא סינטטי?
    ישנם כל כך הרבה פתרונות לחיפוי שהם הרבה פחות רעים.
    כולי תקווה שחבורת החכמים תדע לקחת את העובדה שהטיפול בנוף בפרדס חנה הוזנח כל כך הרבה שנים, לפתרונות קצת יותר ירוקים ופחות סינטטים.
    ושעתיד כולנו יהיה קצת יותר ורוד.

  8. יש מי שלא יודע מי מקבל החלטות בנושא שיפור פני העיר??? עם כל הוועדות , העצות, הרמזים, הלחצים (העדינים) התארגנויות (מעגלים) הצעות להשראה מהעיר גראס בצרפת (עיר תאומה שלנו) במקום השראה מאולם חתונות סמוך. (קוקוסים, במבים, עצי זית קצוצים, באר, גמדים, דשא סינטטי וחלוקי נחל (השם הכל כך ציורי לגושים מכוערים וגסים ) ועוד היד נטויה ואין לי תשובה רק תסכול על הנופך הנובו….שלנו

  9. הדשא הזה הוא סימפטום של "כאילו". כאילו שטחים ירוקים. מתחת לשטיח ממתינה ערמה יותר גדולה של שאלות:
    מי בפרדס חנה כרכור מקבל החלטות בנושא שיפור פני העיר?
    מי אוכף חוקי עזר עירוניים?
    למשל – איך זה יכול להיות שתושב סולל לעצמו חניה בשדרה ציבורית? ומה המועצה עושה עם זה? בינתיים מוקד 106 מתאפיין בנטיה להפנות את האזרח המתלונן למשטרה: תגיש תלונה נגד השכן שלך.

  10. הללויה! מעניין מה מאיר אריאל היה כותב על ערימה של חברה על הדשא. למדתי, השכלתי ותודה על האינפורמציה המענינת הזאת. השאלה עכשיו היא איך משפיעים? איך גורמים לאטימות במועצה להיפתח לרצון התושבים. הבחירות מתקרבות ואולי הגיע הזמן למספר פעולות נמרצות.

  11. לילי, ביקשת את חוות דעתי המקצועית על התופעה הפלסטית הירוקה.
    אינני חושבת שגישתי נגזרת מידע מקצועי. הנתונים הטכניים ידועים, פחות או יותר. הזכרתם את רובם בדיון.
    השאלה, בעיני, נוגעת להיבטים התרבותיים דווקא.
    למה דווקא שטיחים ירוקים?
    דומני שמדובר באחיזת עיניים: השטיחים אמורים לדמות דשא.
    אלא שדימויים זקוקים להישען על המוכר. ככלות השטחים השתולים, השטיחים יזכירו… שטיחים. אין סיבה, אם כן, שלא להשתמש בשטיחים כתומים או שחורים.
    איני מסכימה עם הקביעה שבלא דשא נסבול מנביטה פראית, או ממראה מוזנח. ישנם חומרים רבים שנועדו לחיפוי. גם אותם צריך לתחזק, ואף על פי כן מראם יפה והולם את אזורנו.

    דוגמאות ניתן למצוא בתמונות:
    http://www.facebook.com/media/set/?set=a.128909023876932.18107.100002735049175&l=d5323b67de&type=1
    שטחי "בר" יכולים להוריק ולפרוח בחורף. בעת גשם יאפשרו חילחול המים לאדמה, ואחר כך יעברו "חירמוש". אין צורך לרסס.
    מדובר, כמו שהוזכר, בידע אשר עומד לרשות המתכננים המיומנים, וברצון הטוב של פרנסי המושבה והמבצעים.
    הכפפה הושלכה שוב, מעניין אם יהיה מי שיטרח להרימה או שתיטמן תחת שטיח פלסטי מאובק.

    נורית שגב

    תכנון גנים ונוף

    שגב תכנון וביצוע בע"מ

    טלפקס 9529592 -077

    segevnur@netvision.net.il

    תמונות בFACEBOOK

  12. ואם כבר התכנסנו כאן – בלילות, כשהטפטפות משקות את הכיכרות ואיי התנועה בהם עדיין יש צמחים, כמויות עצומות של מים זורמות אל הכביש. התופעה קיימת כבר שנים. זה קורה בגלל השקייה לא חכמה ומרוכזת מדי, ובגלל טפטפות שלא כוונו היטב… התקשרתי בעבר בנושא זה ל 106 וכלום לא קרה. לא היה לי כוחות לשבת להם על הוריד בעניין.
    אז אם כבר פונים אל מחלקת שפ"ע לניעור כללי והתייעלות בנוגע לכיכרות, אנא ממכם הזכירו גם את הנקודה החשובה הזאת. נמאס לעבור בחודשי הקיץ בשלוליות ענק מבית היוצר של מועצת פרדס חנה כרכור. בזבוז מאד צורם של מים. וזה פשוט כלום לתקן את זה (שוב – רק צריך שלמישהו שם יהיה אכפת).

  13. כמה חבל, רונית…
    וזה לא מפתיע.. אולי יקח עוד קצת זמן עד שהרשויות יבינו שתם העידן שבו הן נבחרות פעם ב4-5 שנים ואחכ מנהלות את היקום כאוות נפשן…
    עם קצת יכולת ראיה למרחוק וקצת אינטליגנציה לחבר מחאת אהלים+משטרים נופלים+חרם צרכנים וכו' אפשר להסיק לבד שהגיע זמן לשנות גישה…
    נו, נותר רק לקוות שעד שזה יקרה לא ימולו לחנה את הפרדס לחלוטין…

  14. כפי שאומרת נורית המציאות איננה בנויה רק משחור ולבן. יכול להיות שהמשטחים הירוקים האלה [שאם כבר, אז עדיף לא לשתף פעולה עם הניסיון למכור לנו אותם כדשא ולא להסכים לקרוא להם אפילו "דשא מלאכותי] אולי יכולים להיות פיתרון נוח ונסבל לפינות קטנות מתחת לפיקוסים בהן ניתקשו לגדול צמחים אחרים או במקרים יוצאי דופן אחרים.
    מכאן ועד לצפות את המושבה בשלמת ירוק מפלסטיק יש מרחב רב.
    ואת המרחב הזה, נורית, היינו שמחים להציל מעידן הפלסטיק.
    יש כה הרבה צמחי כיסוי ובני-שיחים נמוכים עמידים ליובש שבאמת אין סיבה לגזור עלינו ועל האדמה גזר דין לא רחום שכזה.
    מן הסתם היה טוב לו מחלקת שפע היתה מקבלת ייעוץ.

    יש כאן במושבה לא מעט אנשים שהיו יכולים ורוצים לסייע.
    יש נכונות לקבל?

  15. תודה, לילי שהעלית את הנושא הכל כך חשוב הזה, וזה רק קצה הקרחון….
    מיום ליום פרדס חנה מאבדת את הצביון הכפרי שלה והופכת יותר ויותר דומה להוד השרון (אולי זו המטרה?)
    החל במקומות חניה "מסודרים" במרכז המושבה (השלב הבא, מן הסתם, יהיה כרטיסי חניה ודו"חות), דרך הסירוב העיקש של געש להפגש עם יושבי האוהלים (הבנתי שהיתה איזו כוונה לפגישה, לצערי לא הספקתי עדיין להתעדכן),דרך גדיעת הפרדסים (אני גרה על ידם ומתעוררת כל בוקר ב-6 לקולות המסור הנוראיים), דרך בניה רוויה (מבינה את הפן האקולוגי, אבל עדיין, רוצה לגור ביישוב כפרי עם בתים חד-קומתיים), דרך תכניות בניה גרנדיוזיות במרכז המושבה שלא ישאירו זכר למה שהיה פה פעם, דרך יוזמת ה-BIG שאולי עדיף שלא אחווה עליה דיעה בפומבי… ועד לדשאים הסינטטיים שמקנים לי תחושה של חיים במשחק מונופול אורבני. ועוד היד נטוייה…
    כמובן שמיד אני ניגשת לחתום על העצומה, ובמקביל, אשמח להיות חלק מסיעור מוחות בנוגע לפעולות נוספות שיעזרו קצת לשמר את המושבה שלנו.
    אני הגעתי לפה כי בחרתי לגור בפרדס חנה ולא בעיר של חנה.

  16. על אף שאת מרבית הכותבות והכותבים כאן אני מכירה ומאד מוקירה, מעריכה את דעתכן המלומדת וגם את המוכנות להירתם לכל משימה. הפעם- אני חושבת שקפצתם מהר מדי.
    ראשית, בסך הכל רצו פתרון חסכוני במים. אולי הפתרון לא מוצא חן, אולי יקר, אולי לא מוצלח- אבל צריך גם קצת סובלנות כלפי מחשבות של אחרים.
    שנית- רק כחומר למחשבה, הדשא הסינטטי נותן פתרון כל שהוא ( יפה/ לא יפה, נכון יותר או פחות) לטיפול שבין השאר מונע עשבייה, שאותה אנחנו לא רוצים שירססו בחומרים רעילים.
    בקיצור, כל מה שאני רוצה להגיד- החיים אינם בשחור ולבן, וגם הסוגיות הסביבתיות בדרך כלל מורכבות יותר מאשר נדמה ברגע הראשון. לפעמים כדאי לשים לכך לב.
    ולגופו של עניין- ישבה על המדוכה ( זה כמו דורבנות, לא?) חבורת חכמים ומקווה שבימים הקרובים יהיה דף הנחיות לשימוש בדשא הסינטטי וחלופות אחרות לחיפוי קרקע. מבטיחה להביא אותו גם בפניכם בפורום זה ובמקומות אחרים.

  17. תודה , אורי
    פתחתי עצומה באתר עצומה תחת השם NOFAKE
    מאמינה שמעבר לחתימות צריכה להגיע אל המועצה הנימה האישית של התושבים שפשוט לא רוצים את זה מזמינה אתכם לשלוח אלי את הגיגיכם בנושא במייל רגיל ואני ארכז אדפיס ואעביר למועצה. כמו כן נראה שחשוב שאנשי מקצוע העוסקים בתחום (אדריכלי נוף , אגרונומים, גננים עם נסיון בנושא) יכתבו למועצה את דעתם המקצועית על המוצר ואם מישהוא יודע לעשות את התחשיב כמה זה באמת חוסך מול גינון חסכוני במים , זה נראה לי מאוד חשוב!
    כל מי שזה ממש כואב לו בבטן מעבר לחתימה או מייל, מוזמן ליצור איתי קשר וביחד…

  18. לא רק שהוא לא דשא, הוא ממש כואב. כואב להסתכל על הדבר הזה, שמתלווה אליו כזאת קהות וסינטטיות. לנסות להרגיש את האנרגיה שעוברת דרך משהו חי, ולהבין ששם הכל תקוע וחסום.. זה ממש לא זה.. מי יכול לחשוב שיש קשור בין זה לבין דשא? ממש עדיף אדמת בור

  19. ובעיקר, דשא סינטטי וזה מה שהכי כואב לי הוא אמירה שהדבר האמיתי ניתן לחיקוי והחלפה בפלסטיק וזה מקובל עלינו, אם קרתנו עצים בני 100 שנה נשים מפלסטיק, אם הכחדנו בטעות את אזניית הנגב נעשה מפלסטיק ואולי נכניס פנימה גם מנגנון שיניע את הכנפיים, בעיני אין קשר בין שטיח הפלסטיק הזול הזה לדשא. אנו כחיית עדר פועלים לפי עקרון האישור החברתי ועל זה כבר נכתב רבות , אם כולנו מסתובבים ברחבי המושבה ומקבלים את זה כדשא או לפחות לא מוחים כנראה זה בסדר , בעיני זה לא בסדר ואני לא רוצה שימשיכו לכסות בפסולת הזו את המרחבים שאמורים להיות מגוננים ואנו משלמים בשביל זה ארנונה ואם כולנו לא נשמיע קול זה רק ימשיך וימשיך, אז השמיעו קול! כדי שזה יפסק !

כתיבת תגובה

Close