היָדִית

אם מתחשק לך לפעמים / לפתוח לרגע את דלת הקסמים בוא ואתן לך מפתח תיכנס ותהיה אורח

אתמול היה יום כאוטי. חשבתי יום הולדת – יום להתבוננות שקטה, מדיטציה, ניתוק טלפונים לאיזה שעה או שיטוט בלי זמן,
אי-פה!
בבוקר ינאי התעקש לגמרי על יום חופש.
היה מאבק וראיתי שזה מעצבן אותי להיאבק אז ויתרתי. יאללה שיהיה איתי ביום הולדת שלי, עקשן. אז עד שהנענו, ועד שיצאנו לסידורים (פיספסנו את הדואר בחמש דקות) ואז עצרנו אצל הנס ואילנה וינאי טיפס על האלון המהמם שלהם. קראנו לו בגבות מכווצות שלא יגביה מדי ולא ישוויץ ולא ככה ולא וכוכו. מזל שהנס בדיוק הגיח לחצר, ראה אותנו מסיתות את תשומת לבו של הילד מהעץ וקרא אותנו לסדר. הוא לקח הפוגונת מהחזרות להופעה בערב והסתובב עם תוסף על האף שסיגל הלחימה אליו עם המון מייק אפ. זה הלם אותו, חידד לו את השובבות. בערב, בהופעה עצמה הוא קיבל את הנוכחים בנגינת פסנתר מהממת בשעה ששאר ה..חברים ? משתתפים? מקבוצת תיאטרון הידית חילקו לכולם פונץ' חם במסירות, כולל סיבוב נוסף למי שרוצה. האף המודבק כבר לא היה עליו פיזית, אבל נכח בפניו בכל זאת.

אז אחרי היום הכאוטי הזה שנגמר בהצפה של ביוב – בורות ספיגה זה דבר מעצבן אימים –
אחרי שתלינו אהילים חדשים שירככו את האור החזק ואחרי שהעברתי סמרטוט אחרון, הגיעה זוהר הבייביסיטר המופלאה וינאי התאהב בה בצ'יק ושיחק איתה סבתא סורגת. החלטת יום הולדת: בייביסיטר זה לגיטימי. מקלחת חמה להתחלף והגענו לתיאטרון. חבית עם עץ מתפצפץ דלקה בצד לחמם את הידיים. זה היה גדול כל הגיצים האלה, כמו פופקורן של גחליליות. זה בכוונה? איך עושים את זה?

הפעם כל ההתרחשות היתה בחלל המרכזי, בלי שיטוט ברחבי המתחם. ובכל זאת היו תזוזות כל הזמן. הם עושים סוג של סדנה במסווה של הופעת תיאטרון. פשוט משתעשעים נטו. והפעם גם היו יותר עבודות וידאו. מוריס ואיבון משחקים מחבואים בבית האמיתי שלהם ריגשו אותי. באמצע הצפייה, מתוך הרפטטיביות של הספירה, הקול של איבון הפך להיות באמת כמו של ילדה וזה היה מאגי. כל העיסוק בילד הפנימי בדרך כלל קורה בדמיון, לפחות אצלי, והנה אלה פשוט מחזירים אותו דרך הגוף.

סיגל את כזאת יפהפיה עם ההריון הזה ונשית, ונמרצת, רכה ומהממת. וטלי – ווהו-וו! את קורעת!!!! וזה היה מקסים בעיני שהילדים שלכם באו לראות. להיות נוכח בשיא החופש מול הילדים שלך זה גדולה אמיתית.

וזה כל כך מקומי ולואו-טקי במובן המדוייק ביותר להקשר. למשל האפקט שלג מכדורי קלקר של מילגה. כל כך מקומי ומתוק וגם מי שלא נוכח בהופעה עצמה נמצא איפשהו קרוב, בבית שלו. ואחר כך הילדים אספו את הקלקר מהרצפה, ובכלל, הוא היה טוב גם לריקודים.

טוב, לא צריך לכתוב הכל כדי לא לעשות ספוילר. ביום שלישי הבא יש עוד פעם, אז שיחכו לכם הפתעות…

קהל זורח בהופעה של הידית