השימושון

ירוק צהוב

מאת: מאשה דולב

מי שמוציא בימים אלו, את ראשו מחלון המכונית, או מעמיס תרמיל ויוצא לשדות שעדיין מצויים למכביר בישוב, חוזה בפלא וליבו רחב. מרבדי פרחים בשלל צבעים, תורמוסים סגולים ולבנבנים, חמציצים, רתמים וסביונים, כתמי וורוד של מקור החסידה, קרקפות צהבהבות של חרדל וראשוני החרציות. לרגע לא הרגשנו והאביב כבר כאן, פרץ לו במחול של ריחות משכרים, אינסוף צבעים וירוק ירוק. אפילו פינות חשוכות במושבה , קיבלו פתאום מגע של מכחול שהוסיף צבע ללחייהן.

אך אבוי, שומו שמיים, סביונים סוררים, ותפרחות של חרדל צהוב, ואולי זה מקור-החסידה, מעיזים להפר את שלוות הישוב ולבצבץ דווקא בשולי המדרכות וחלקם סביב לעצים. איך חמדה לה לצון, חובזה חסרת מעצורים, הרימה ראשה בגאון, בין מרצפות, הלא מקומה הנאות הוא הרחק מעיני אדם וילד, חסרת תרבות שכמותה!!

רעל ליד המדרכה

אבל אל דאגה, יש מי שיכול לכל אותם פורקי עול: חיילי המועצה האלמוניים, חגורים במיכל ריסוס, מחרפים נפשם למען השב סדר על כנו. הנה לכם, מסביב לגומות העצים שברחובותינו, לאורכן של מדרכות, אפשר לראות את תוצאות פעולת הבזק, פס אפור חום של צמחיה קמלה, ככה יעשה לצמח שאינו יודע את מקומו ובא לציון גואל.

מי האיש שאביב עושה לו פריחה ומיד הוא שש אלי קרב? קם כארי לכסח לו את הצורה.

אנא תנו לנו עוד רגע קט ליהנות ממכמני האביב, הוא קצרצר אבל אין יפה ממנו.

* מאשה דולב היא פרמקלצ'ריסטית. ביחד עם מירב חופי מקיימת קורסים בנושא, ומרכזת את הקואופרטיב האורגני הראשון בפרדס חנה. אימייל.

הראה עוד

10 thoughts on “ירוק צהוב”

  1. טיילתי עם הכלב. הצהוב שהתחיל בזמן האחרון בשולי הכבישים נהיה צהוב יותר, במקום ללכת בין חרציות של אביב, שטחים ללא סוף של צמחיה קמלה מקיפים אותך, יותר צהוב מאשר אמצע הקיץ.
    מי זה הרשע/הטיפש שעולל כל זאת לטבע ולנו? בשם מה? מהו הרווח ממותו של האביב שאך התחיל? ומי התהום שאנו שותים? והאויר שאנו נושמים? האם זה הבוס שמוליק ג'נח?
    ל מ ה ?
    מקוה שהכלב לא טעם, כמו שהוא נוהג, מן העשב המורעל. השנה זה יותר גורף ומזעזע מאשר בשנה שעברה. חייבים להתארגן כדי למנוע את הטמטום הזה גם בשנה הבאה.

    שולי

  2. זו מהותם של השטחים הפתוחים, השפע הצמחי גדול עצום ומכנס בתוכו ערכי טבע שהם מורשתנו
    יש שיטה להחזיק שטחים אלו – השיטה נקראת אי-פליחה, די בכיסוח בעונתו, לאחר הבשלה ופיזור הזרעים, כדי לשמר את השפע ובו בזמן להתמודד עם כל יראי הנחשים העכברים החולדות ושאר מרעין בישין הבאים אליהם בחלומותיהם להטריד את נפשם של נציגי צבור וסתם "פחדנים" מן היישוב
    גם אני נפלתי על ברכי יותר מאחת להתחנן על הירוק והצהוב והכחול אך ללא הועיל ובכ"ז יש רק דרך אחת
    אספו זרעים מכל השפע הזה, יבשו את הזרעים במקום מוצל ושמרו אותם כך עד לשנה הבאה לפזרם בחצרות הבתים, בשוליהם ובשדה ממול.
    ככל שיגדל השפע מכל עבר קיים סכוי שזה יבקיע את הנפש האטומה והעיניים שטחו מראות את היופי הזה
    אספו במיוחד את הנדירים ואלו ההולכים והנעלמים : תורמוס מצוי, תורמוס צהוב, דונגית א"י, פרג, אזוביון דגל, נרקיס אפיל, צבעוני השרון, שום למיניו, מצילתיים, זעזועית ועוד ועוד
    השאירו מעט לפיזור טבעי בשטח אל תקחו הכל
    לחפצים להרחיב את ידיעותיהם להלן אתר מצוין של צמחי הבר של א",
    "צמחית ישראל ברשת" http://www.flora.huji.ac.il

  3. מיכל , עוד מעט זה הזמן לאסוף זרעים של פרחי בר – תורמוסים פרגים ועוד ולפזר אותם בשטח
    אני מקווה שעד שנה הבאה כבר לא ירססו
    פניתי לחיים געש בבקשה ותחינה שיורה לאנשי שפ"ע שרק יקצרו ולא ירססו אני מקווה שהוא יעשה ג'סטה לנו לעצמו ולאדמה

  4. רונית, תודה על העידוד להמשיך. לצערי האוייבים שלי הם לא רק העייריה אלא גם כמה שכנים שמעדיפים שטח חרב ויבש מאשר עצים נותני צל בטענות מטופשות שזה יפריע להם לישון בלילה בגלל הילדים שישבו בצל העץ באמצע הלילה בחופש הגדול.

  5. מיכל,

    בקק"ל יש את הבנאדם שמטפח גינה מקסימה באופן פרטי. הוא שתל שם עצים ופרחים ויום אחד הגזמנים הפראיים של האורנים קברו את זה בחוסר רגישות. אני ישר התחממתי והעלתי את הפוסט הזה, אבל אז ראיתי מה זה כוחה של נחישות: אחרי זמן מה שבה העצים ביצבצו להם דרך ערמות ענפי המחט, לאט לאט מישהו התחיל לחשוף אותם. היום הגינה עומדת שוב גאה ושמחה, מעוטרת תורמוסים ופרחים ורדרדים ואף אחד לא מתקרב אליה עם מרסס מרוב שהיא כולה נוכחות: הנני!

    בקיצור, תרגישי חופשי לטעת עובדות בשטח 🙂

  6. כואב כל כך.
    אצלנו בשכונה (ניצני השרון, בסוף רחוב אחוזה לכיוון השדות) העיייריה הקדימה תרופה למכת האביב והחליטה לרסס את השטח הציבורי היחיד בשכונה כבר בנובמבר כדי ששום דבר לא יצמח לגובה. עצוב כל כך.
    במקום להנות מפרחי אביב רואים שטח עזוב ומוזנח שהדבר היחיד שיש בו זה אשפה ועלים סגורים בניילון שהמשאית של העייירה טורחת לקחת פעם בשבוע (לפחות את זה הם עושים). במקום שהעירייה תטפח את השטח או שלפחות תאפשר לתושבים המסורים לנטוע עצים ולטפח אותם בעצמם היא פשוט מרססת.

כתיבת תגובה

Close