התפתחות האתרטורים אישייםכתיבה פרטיתסביבה וקהילהצדק חברתי

כן שם ז'

ארץ חדשה

"ההבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה הוא שבדמוקרטיה אתה קודם בוחר, ואחר כך ממלא פקודות. בדיקטטורה אתה לא חייב לבזבז את זמנך על בחירות" (צ'ארלס בוקובסקי)

כמעט בכל פעם שאני צריך לבחור (פעם שמינית, וואו!) בשנים האחרונות המשפט הזה חוזר ועולה לי עוד לפני שאני מוזג לי כוסית וויסקי. ואיזו משמעות יש באמת לדמי-קרטיה, כאשר פעם בארבע שנים (או קצת פחות) חבורה של אזרחים עוברת שטיפת מוח ובוחרת במנהיג/מפלגה שמבטיחים לה דברים שאין שום דרך לוודא שהם יקרו. איזו שליטה יש לנו על תוצאות הבחירה שלנו, חוץ מלכעוס קצת ולשכוח עד הפעם הבאה. "חגיגה לדמוקרטיה" יזעקו הכותרות בעוד יומיים, רק בשביל לתת לנו הרגשה שאנחנו באמת משפיעים.

אבל אז פורצת לה מחאה חברתית מדהימה ונותנת תקווה לכמה חודשים. מלחמה חדשה-ישנה ובהלת אירניום שבים ומטמינים את התקווה עמוק בנפתלין. אבל משהו מבעבע. משהו חי מאחורי הקליעים. ופתאום אני קורא שאפשר גם אחרת, לדוגמא בפינלנד או באיסלנד.  יוקר המחיה והלחץ  מניעים אותי לחדש את הדרכון הזר במחשבות על מעבר לארץ חדשה עד שאני נתקל בשיטתיות בסרטונים. ושומע שקמה לה מפלגה חדשה בארץ.

"אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות" (אלברט איינשטיין)

בבחירות האחרונות הצבעתי ל"תנועה הירוקה-מימד" בתקווה גדולה. הייתי משוכנע שהם עוברים את אחוז החסימה (למה לא קוראים לו אחוז הכניסה?!?), אבל חוץ מהפתעה קטנה, לא באמת התבאסתי כשראיתי מה קורה אחרי הבחירעות. "בזבזת את הקול שלך", אמרו לי. אכן, אם הייתי מצביע לברק ומשלב ידיים עם החביבי הייתי עושה שימוש מצוין בקול שלי. הפוליטיקה בארץ רקובה מן היסוד. תזה כ"כ חולה צריך לרפא עם אנטיתזה ולקוות שהסינתזה תאפשר לנו להמשיך לחיות כאן.

כנראה שאני חי בבועה. אם לשפוט את הפידים של החברים שלי בפייס ואת הבחירות של הסביבה הקרובה, אז כנראה שזהבה גלאון תהיה ראש ממשלה וביבי לא עובר את אחוז החסימה… אבל מה שאני לא מסוגל להבין, בקרב בוחרי הימין, זה אם באמת טוב להם או שהם פשוט מתנהגים כמו אישה מוכה. מילא אם לבנט היו 30 מנדטים ולעוצמה לישראל עוד עשרה. אבל לבחור שוב בביבריון שהחטיף לך שלוש וחצי שנים !?!

"לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו בה כשיצרנו אותן" (אלברט איינשטיין)

אז למה לא מרץ? או שלי? או לפיד? זוכרים את "שחר של יום חדש" של ברק ואת כמה שעות האופוריה אחרי ה"נצחון" של לבני (שבינינו, שליש מהקולות היו "רק לא ביבי")? זוכרים את כל ההבטחות והסיסמאות? למה שמשהו יהיה שונה עכשיו? מה נשתנו הבחירות האלו מכל הפעמים הקודמות?
ארץ חדשה מציעה דרך אחרת. הם לא רוצים תפקידי שר או מקום בועדות נחשקות. הם רוצים להראות לנו את מה שכולם ידעו אבל לא דיברו עליו. ואחרי ששמעתי את נתן זהבי אומר לאלדד יניב שהוא לא מצביע לו אבל "מת שהוא יהיה בכנסת", משפט אותו אני שומע מהרבה אנשים (חוץ ממיקי רוזנטל לצערי) אני נזכר בסיפור על הזבוב שיושב על הפיל ואומר לו שהם עושים הרבה אבק. כמה פעמים התעצלתי לעשות מעשה ונשארתי "תומך מבחוץ" במהלך שלא קרה. כמה גאה הייתי להיות נוכח בהפגנת החצי מיליון בכיכר המדינה לפני שנה וחצי, אחרי שרק התרגשתי והרגשתי ליד כל המחאה. מבחינתי ההבדל בין עוד מנדט למרץ (וכמה שאני אוהב את הורביץ ואבו-וילן) לעוד מנדט חדש לארץ הוא עצום. בגלל אופי המפלגה ודרך הפעולה שלה (שיקוף כל מה שקורה בכנסת ע"י כמה שיותר אנשים). אם ארץ חדשה לא ייכנסו, אז מעבר לכך שאצטרך להזמין את עופר לארוחה ולהכין לניר קפה כל פברואר במקום בזמן, לפחות אני נהנה מהתקווה והריגוש ובעיקר מהאמונה שיש סיכוי לשנות. וכאשר ייכנסו (אני באמת משוכנע), אוכל בפעם הראשונה בחיי הדמוקרטים להרגיש גאה (גם אם יעשו רק רבע ממה שהם מבטיחים).

"עלינו להיות השינוי שאנחנו רוצים לראות בעולם" (מהטמה גנדי)

אני חושב שהשיטה קיימת לא רק בפוליטיקה. קומבינות ופרוטקציות וניצול קיימים בכל הרמות. בעלי עסקים קטנים שמעסיקים נערים ב-20ש"ח לשעה, עצמאיים שמנצלים בורות של לקוחותיהם לגבות שכר שערורייתי על כלום, מוסר תשלומים והבטחות שווא מרעילים את החברה שלנו. אני מקווה שכל מי שיצביע לארץ חדשה בבחירות הקרובות יתחייב עם עצמו לנקות את אורוותיו הוא. לכבד, לפעול בשקיפות, לתגמל כראוי, לטעות ולדעת לבקש סליחה, לתמוך ולתת דוגמא אישית. אני אולי שם ז' אבל כי אכפת לי מהארץ הזאת.

"ישנם שלושה סוגי שקרים. שקרים, שקרים ארורים, וסטטיסטיקה" (בנימין ד'יזראלי)

איך זה, שלמרות שאף אחד לא צפה את שבעת המנדטים של הגמלאים ולמרות כל ההפתעות, עדיין מינה צמח וקמיל פוקס (זה שם של סוקר??? 😉 ) הם אוטוריטה במדינה שלנו? והאם, אחרי שאלדד ומירב ורני ולינדה ישבו בכנסת, מישהו כאן יבין שהזמנים השתנו ושכדאי לזכור לסקור סלולרי ואינטרנט ולא לשכור חברות סקרים

הנה ההימור שלי (Wishful Spinking):

ביברמן – 31

הבנט הייעודי – 18

(הי זה מקום) שלי-שי – 17

ש"ס (פעם קראו להם "שישה סחטנים"…) – 11

(כבר שתי דקות שלא העליתי כלום) לפיד – 10

התנועה (בניוטרל) – 7

(תמיד עובדים ב) מרץ – 6

(אין אין אין ממשלה, בלי, בלי, בלי) אגודה – 5

(הגענו ל) ארץ חדשה – 4

(אם רק היו 120) דב חנין – 4

בלדי – 4

(איזה כיף שאין יותר ברק) רעם/תע"ל – 3

תגיות
הראה עוד

52 thoughts on “כן שם ז'”

  1. אז יאיר לפיד הוא אכן מוקיון טווסי
    מזכיר לי את האנרגיה של דודו טופז. ארעי, שטחי… חולף
    טיפה מצחיק שמכל המחאה עם מאות אלפי האנשים והלהט נשארנו עם איזה יאיר לפיד נבוב כזה, שמדקלם כלום. בובה שקיבלת בלונה פארק, ואתה רק מחפש איפה לקבור אותה.
    אולי באמת היה ואקום, ואליו נשאב היאיר לפיד ההזוי הזה. איזה פלאש בק מהניינטיז, מהתת מודע הקולקטיבי שלנו (אני את הטריפ הזה בחיים לא לקחתי, אבל כנראה היו כאלה שכן).
    אז… גם זה יעבור 🙂
    אבל באמת באמת…
    שמח על הכל, על התנועה, על החיפוש והרצון.. הם עדיין כאן. לחלוטין… ההבלים נבלעים אל תוך עצמם.. האמת זורחת. תמיד. יישר כח.. בהצלחה

  2. נראה לי שזה טיפה יותר מהמום, כי באוברוולמד האדם לא רק מופתע, אלא יש ממש רגשות שמציפים… נפעם זה אולי הכי קרוב, אבל עדיין נפעם הוא חיובי בלבד, ואוברוולמד נכון לכל מצב, חיויב או שלילי. ואני אוהב את הביטול הזה בין חיובי לשלילי, ככה שאין ביניהם הבדל. העניין הוא האדם, שנחשף למשהו גדול, ולא באמת יכול להכיל אותו

  3. דווקא אמא שלי, מכל האנשים, קצת ניסתה להראות לי את האור
    אמרה שיאיר לפיד כתב ספר מקסים על אבא שלו, שהיה איש של עשייה והמון כנות ואולי מאחורי החזית של הבן עומד אדם רציני, עם ערכים… אז לתת צ'אנס. אני חושב שאני פשוט "אוברוולמד" מכל השינויים האלה.. מכל התנועות המוזרות והכאוס
    כמו שאייל אמר – כל כך הרבה פרצופים חדשים, כל כך הרבה תנועה. גם בנט פתאום אומר דברים נחמדים, ונראה שבאמת יכול להתאים את ה"דתיים" וה"חילוניים", ה"שמאל" וה"ימין". כל ההגדרות שהיו, עכשיו מדברים על לבדוק הכל, לדבר בינינו… אולי?
    הרי זה משהו שרצינו. לא ברור כמה תעצומות נפש יהיו לאנשים האלה, אבל יכול להיות שהם באמת מנסים… אז ניתן צ'אנס. בשבילי אישית זה המון חוסר ודאות. כי אני ממש לא מכיר את האנשים האלה.. אז מכאן הלב העגום ביממה האחרונה. אבל אפשר לקוות לטוב. אולי כן זכינו. אולי כמו נס אלדד יניב נזכה לעוד כמה אנשים שגדלים לנו מול העיניים… אינשאללה חברים אינשאללה

  4. רואי, כתבת דברים יפים בקול בהיר וצלול. אני חושב שהדברים שכתבת יכולים לשמש כ״כתב הגנה״ עבור ארץ חדשה ומצביעיה נוכח גל ההתקפה הנוכחי שניתן לקרוא לו גל הבדיעבד. כשלעצמי, אני לא מוצא מקום ואנרגיה להיכנס לויכוח העקר הזה מטעם אחד פשוט: הארץ הזו עדיין לא בשלה למהפך ולא יעזרו קולות מצביעי ארץ חדשה, דעם, עלה ירוק וכו.

    הצבעתי בלב שלם ואני שלם עם הצבעתי.

    רונית, הילה חלקה וחולקת את אותן תחושות שלך. היא מצטערת שלא הצביעה מרץ. במקרה שלה לא הייתה חלוקה של הנטל ( אני הייתי שמח לחדש, אבל היא לא מצאה את האות ו׳ אז היא קפצה לז׳ ( וכמובן שבגללנו, שהרי זירזנו אותה אחרי שהתמהמהה 5 דקות אחרי הפרגוד).

    סיון, יניב לא יפשיל שרוולים ויבחר בעבודת אדמה, תרתי משמע. הוא לא הטיפוס. לינדה ששון כן. אני איתך לגמרי בעניין הטיפוס מלמטה והעובדה שפרדס חנה וכרכור יכולות לשמש אור לגויים.

    רונית- יש צדק פואטי, בהחלט.

    ומשפט אחרון- יש בי תקווה היום, וגם בימים האחרונים. הולכים להיות 50 ח״כים חדשים. 50 (!). וזה רק בכנסת. כרגע גם הפשיסטים של עוצב לישראל בחוץ.

    ומשפט ממש ממש אחרון- רואי שיחקת אותי עם בנימוקם. כמה בולים לא רעים. ייאללה קפה לכולם.

  5. רואי, תהנה ביבשתהחדשה ותחזור אלינו בנעימים
    מקווה שבע"ה ייצא לנו להפגש במקום בזמן. אבוא לבקר, ואולי נוכל להתחיל לגלגל דברים גם פה אצלנו… גם ככה עושים, אבל אולי עוד קצת.. כמה שהזמן מאפשר…
    מצחיק הקטע עם בוץ ים המלח. לי תמיד בא לגמוע בקבוק ליטר וחצי מול העניבות שלהם, בכל פעם שלוקחים לי בקבוק לפני הטיסה 🙂 זה מדגדג את האינסטינקט של ההשרדות הדברים האלה 😉

  6. בוקר טוב לכולם (כאן בפילדלפיה 6 וחצי…). סיון ורונית, שמח שאתם חברים שלי (סיון, עוד לא נפגשנו, אבל זה לא משנה את הרגשתי). ההרגשה מעורבת. גאה על בחירתי, היה שווה את התקווה. קצת מצטער על אבו-וילן שלא נכנס במרץ, למרות שנראה לי שחצי ממצביעי ארץ חדשה (שעליהם אני ״אחראי״…) לא היו מצביעים בכלל. מסכים עם סיוון שאלדד ורני יצטרכו עכשיו לעבוד קשה ומלמטה, בלי קיצורי דרך. גם אני לא אוהב את לפיד שיכול להיות ראש ממשלה (כתבתי על זה מתישהו) אבל כנראה ייתן לביבי להמשיך (וזה מה שהכי מגעיל אותי). מקווה שהבחירות האלו הן חלק מתהליך ומגמה שימשיך בבחירות הבאות עם מנהיג אמיתי (?). עוד רגע טיסת המשך לל.א., מדהים כמה שארה״ב השתנתה ה-11 השנה שלא הייתי כאן. הרגע לקחו לי בוץ מים המלח, שהבאתי מתנה לאשתו של עמיתי, הציעו לי להשתמש בו (בשדה התעופה) אבל ויתרתי. שתהיה לכולנו ארץ חדשה, עם שיח חדש, סדר עדיפויות חדש ולב פתוח.

  7. כן… אלדד צריך להפשיל שרוולים ולהפסיק לנסות להרשים… לבנות את זה הכי מלמטה, בסבלנות, בנשימה. באנרגיה בונה. הוא עדיין קצת בילף נראה לי, כמו כששחה עם הטייקונים. למשל אמר שסקרים הראו שיש להם כבר 7 מנדטים וכו'. פחות להגדיל את עצמך, יותר לגדול 🙂 אלדד חמוד. אני אישית שמח שמיקי רוזנטל ח"כ, גם.. שלי וזהבה ועוד כמה שמות שעושים טוב על הנשמה
    ועוד מחשבה – העם בחר לגמרי בכריזמה, אבל כזאת שאין מאחוריה הרבה. גבר מרשים (ביבי, יאיר ואפילו נפתלי), עם קול יציב ומבט חודר. שמישיר מבט אל המצלמה. ומה עם התכנים? חשבתי שעברנו את שלב הריאליטי, אבל יצאו בחירות כאלה, ריקות מתוכן…
    תחושה כזאת, למרות שתמיד יש מצב שאנשים יתפכחו והאגו שלהם איכשהו יתפנצ'ר כשהם עדיין בכנסת
    אמרתי לחברה שלי אתמול שיש לי בחילה, והיא אמרה שאולי זה מהקרואסון. אמרתי לה לא נראה לי 😉

  8. סיון אין כמוך.
    בשבילי הבחירה בארץ חדשה נבעה מהכרת תודה. הם עשו עבודה מצויינת, שלדעתי השפיעה מאחורי הקלעים של הבחירות האלה יותר מכפי שאפשר לאמוד. הם לא המציאו את הזעם ואת המחאה אלא העלו את מפלס הבחילה מההון-שלטון על יד זה שהם פרטו אותו לסיפורים. הם עשו גם טעויות, ואפילו יש משהו יפה בזה שאלדד יניב ספג מכה לאגו. הרי יש בזה מן הצדק הפואטי – לא יכול להיות מעבר אינסטנט – היום רשע מחר חוזר בתשובה והופה הכל נמחק. יש כאן תהליך.

  9. שירה, מה שכתבת מדויק, אם הבנתי אותך נכון. ההצבעה לארץחדשה נבעה גם מהרבה זעם ותסכול של אנשים. שרצו פשוט לפוצץ את המשחק הזה. וזה סבבה.
    אבל זה רק בא להדגיש כמה הכנסת היא מה שאנחנו מאפשרים לה להיות. הבחירה בארץחדשה יכול להיות שמנעה מהשמאל לקחת פיקוד. וזה כי כעסנו, במקום אולי להאמין. במשהו יציב, שיכול לקרות. כמו בהתמודדות עם כל משבר – הכעס אמנם משחרר לחץ, ויכול לפעמים גם לזעזע בצורה טובה, אבל במקרים אחרים יכול גם לדחות את הפתרון… אז מה שקורה בממשלה זה מראה של תהליכים פנימיים שלנו. לכעוס? לפוצץ? להאמין ולדבר?
    אבל באמת הכל ספקולציות, ואנחנו פשוט צריכים להתפלל שיבוא כבר מנהיג ראוי, ויסחוף אחריו. הנסיון שלנו למצוא גרוש ללירה הוא טיפה עצוב בעיני. מזכיר לי את הימים שרצינו שמכבי בכדורסל ינצחו בשניה האחרונה, אבל זה פשוט לא קרה. כי פשוט לא היו להם שחקנים טובים מספיק. וחיכינו לפוקס. ואז פתאום הגיעו מאמן ושחקנים מעולים, והופה – גביעי אירופה בסיטונאות… צריך לקוות שנהיה ראויים למאמן שכזה, לשחקנים כאלה לצידו. וכדי להיות ראויים טוב להמשיך ולעבוד קשה ובאמונה כדי שזה יקרה…
    אני לא אוהב את יאיר לפיד. אני לא יודע מי הוא, הוא נראה לי חלול (וקל לראות אותו נמתח על חוטים של איזה טייקון). הוא כבר אמר אם הבנתי נכון שהוא הולך להדבק לביבי לטוסיק בשנים הקרובות. סוג של לעבור חפיפה? הוא נראה טוב מדי, הכל טוב ובלי טעויות. מכיר את השפה, את התקשורת. נשמע לכם מוכר? מיני בי
    אבל אחרי הבחילה, הדבר הטוב שזה נותן זה מוטיבציה. להמשיך ולדחוף לפתרון. כי זאת המציאות. את הבובות האלה אנחנו יוצרים בכל יום כאשר אנחנו כועסים, מתישים את עצמנו מעשייה לא נכונה, עושים פחות. הבובות האלה הן רק מראה מגכחת של זה.
    והן מעוררות אותנו לפעולה
    שמח להיות כאן איתכם

  10. בוקר טוב. ברשותכם, אני אמשיך את הסיפור.

    בדרך לקלפי ינאי הקשיב לטיעונים לכן ולכאן, ונראה שהתעמק בצליל יותר מבמילים עצמן. הגענו לקלפי ופגשנו מחוץ לשער פעיל שחילק מרצ'נדייז של מרצ. אני לקחתי עלונים וינאי מדבקות ודגל, ועם זה נכנסנו לחצר בית הספר, לכיוון הכיתה שבה התארח קלפי 31. על הספסל ברחבה בחוץ ישב אדם בפישוט אברים, ודרש שנשים את חומרי התעמולה בתיק. "מה גם כאן בחצר? עוד לא נכנסנו לבניין". משהו באופן הדרישה שלו היה לי גס. "כן". הוא היה נחוש. הכנסתי לתיק ונכנסנו לבניין. עיצבן אותי האיש הזה. שלא באשמתו. היה לי יום עם קירות דקים.

    בכתה שהוסבה לקלפי ישבו ארבעה אנשים, והיא היתה פנויה.
    נכנסנו. הכרזתי את שמי: רונית בר אילן.
    האיש הדתי עיין ברשימות ואמר: "משפחת בר אילן?"
    בתור אמא של ינאי גלובה ועוּבַּר יזרעאלי השאלה הזאת קצת (שוב) עיצבנה אותי. אמרתי כבר, קירות דקים. ושוב התינוק בועט.

    נכנסנו מאחורי הפרגוד, לראשונה ינאי איתי. בוחנים את האותיות אותיות. ינאי, יודע להזיז דברים, היד שלו ריחפה מעל הפתקים וללא היסוס, כמו קוסם, הוא שלף את הדף שעליו כתוב במפורש: החזית להפלת שלטון ההון".
    פרצתי בצחוק פנימי משוחרר. משחרר. כיף! חתמנו את המעטפה ושלום.
    "זה מה שרצית, לא?"

    אחרי כמה שעות און & אוף מול הטלויזיה, הלכתי לישון בתחושת החמצה שלא בחרתי מרצ. אבל בבוקר קמתי שלמה עם הבחירה. ארץ חדשה טילטלו את הספינה גם אם לא זכו בהכרה בקלפי. הוסיפו צ'ילי לתבשיל המיאוס משלטון ביבי וחיממו כהוגן.
    הם עשו עבודה מצויינת והלוואי וימשיכו.

    וינאי זכה. בתור ילד יצא לו לבחור אתמול פעמיים: גם מרצ וגם ארץ חדשה. כיף לו!

  11. עוד פעם לפספס הזדמנות של שינוי בשביל מפלגות קיקיוניות שלא עוברות את אחוז החסימה
    אומרים שמצביעי הירוקים/עלה ירוק/ארץ חדשה/דעם הם אנשים אינטליגנטיים. לא בטוח.
    זה לא מסובך להבין שאפשר לבחור מרצ/עבודה במקום לזרוק לפח קולות. זה קרה יותר מדי פעמים בעבר. אולי תלמדו לקח סוף סוף?!
    חבל

  12. אין ספק ששמתם זין. מקווה שתוך ארבע שנים הכעס, התסכול והעצב יעברו….
    לא שאני רואה את לפיד ומר"צ יושבים יחד, אבל מי יודע – אולי יכלה להיות הזדמנות למשהו אחר. ואין. בגלל איזה ארבעה מנדטים שהלכו לפח.

  13. יצאתי מהבית בלי ודאות למי אני מצביעה. ינאי ואני באוטו בדרך לקלפי. לפעמים כשאני מסבירה לו דברים משהו מתבהר בי. יצאנו למסע קטן, שיוט באי ודאות. גם התינוק בפנים בעט כל היום אחושילינג. בדרך דיברנו על שתי האפשרויות: מרצ או ארץ חדשה. שניה, תומר פה יצא לעדכן אותי בהסכם העודפים בין ביבי ובנט.

  14. במילים אחרות – אלדד יניב יקירנו צריך להתחיל להנות מהשגרה, ולא לחפש בומים על קוליים… החיים של האדמה, של היומיום, משם מתחיל הקסם, ולא מהפסגה… אל הראש הדברים יגיעו, אנחנו צריכים לתרגל פה למטה, לא לעשות ספינים כדי למלא בלונים, שיתפוצצו מן הסתם אחר כך, אפילו אם היה נכנס לכנסת. הכל בומים, עורבא פרח…
    לאהוב, לחבק, לחיות את החברה הצודקת, ומשם זה כבר יגדל. כי הרי מה עוד יכול לקרות כאשר אתה חווה כזה טוב, מתחבר עם האנשים, בעשייה היומית. לומד תהליכים מהם, חברה של רצון טוב מהי. כמו כאן אצלנו, שרואים יותר ויותר ממנה. טוב הרי רק יכול להתפרש, לעניין עוד אנשים, עוד נשמות. אז רואי יקירי, מאחל לאלדד שיתפוס שורשים, שיעמיק עוד ויקבל סבלנות, יפעל #חוץפרלמנטרי מה שנקרא ויחזור אלינו מגובש וחזק יותר, מחובר לעוד אקטיביסטים, לעוד נשמה… לגדול מבפנים. מאחל לנו שייקרה בדרכנו השביל…
    מאמין שנשב עכשיו במקום בזמן, לא רק על מטבעות, גם על יותר מזה
    שינה עריבה, ולב אמיץ באמת, לאורך זמן

  15. לא יודע, אילן. זה נראה לי קצת כמו ביצה טובענית. אני רואה פתאום טיפוסים כמו יאיר לפיד, ופשוט יש לי בחילה. מצטער. זה שפה קשה, אבל אני לא רואה שם נשמה. אני לא רואה מנהיג. זה עוד איזה ביבי וונבי, שמסתובב עם העשירים, ובא לו לתפוס את הכסא. אז הוא הולך על זה. אומר מה שצריך, כדי למשוך אליו את הקולות, ולקבל את המשרה. אין ערכים, אין חזון, אין גדלות נפש. הכל בתוך בועה קטנה ומסכנה.
    אני רואה אנשים כמו שלי, כמו גלאון, כמו חנין, ועוד אחרים מהשמאל הקטן, ועזבו את הדעות על קומוניזם או פה ושם. לפחות אני רואה אנשים עם נשמה, אנשים ששומעים, שמדברים, שלומדים, שגדלים יחד איתנו… אנשים שאני מרגיש אותם בבטן, בלב.
    כמה קיוויתי שמישהו משם כבר יקום ויעשה את העבודה. וזה פשוט לא קורה.
    חברים, אנחנו כאקטיביסטים צריכים לעשות יותר. עוד.
    למרות שאין תקציבים, למרות הכל, שיש חיים פרטיים והכל. חייבים לשבת ולהתחיל לעבוד. אני כבר מזמן אומר בואו ניקח את ראשות מועצת פרדס חנה. בוא נתחיל לבנות פה לפחות את החברה שלנו בזעיר אנפין, ומשם שיהיה מודל שיתפוס, משהו שיצמח מלמטה. קיוויתי שיהיה לי זמן לעניינים שלי, הפרטיים, אבל זה פשוט נמאס לשבת ולראות את הבובות האלה מחליפות כסאות. מעורר בחילה. באמת
    אני כן שמח ומתרגש לראות את כל החברים כאן, שפועלים מדהים בכל התחומים. כל כך הרבה כשרון וכבר נסיון של חברה צודקת.. אנחנו כבר עושים. אולי הגיע הזמן לעלות מדרגה ולהכנס לרשות? כבר שמנו שורשים, אנחנו תפוסים כאן באדמה… אולי זמן ללכת על הגזע סופסוף…
    אני לא סתם מדבר, יודע שיש כאן כבר את התנועה הזאת, שהתחילו. ובע"ה נפגש על כוס קפה ונתחיל לעבוד.
    ואגב, חברים כמו אלדד יניב ורני בלייר – כאן מקומם! לא לקפוץ מעל הפופיק ישר לכנסת. מי צריך את זה? אם זה כל כך בוער בהם – ביומיום שיתחילו. עם כל הכבוד לזה שאלדד אוהב אש ובלגאן… שיבוא ויבנה, מהאדמה כאן. מי מציע להם לבוא לבוא לשבת איתנו? מקווה שנבנה קבוצה יציבה שתתמוך, ותגיע אל משהו מוניציפלי…
    ובכל מקרה – כאן בפרדס חנה עושים מעל ומעבר. אי אפשר לבקש יותר… אבל אולי זה זמן…
    בהצלחה ידידיי

  16. אם מישהו צריך נענוע ושמישהו יקפיץ אותו לקלפי שידבר איתי 🙂
    בואו להצביע !!
    הימין קצת משקשק כי אנשים אשכרה משתתפים ומצביעים.
    איפה נשמע דבר כזה? שראש ממשלה מפחד שהאזרחים שלו ילכו להצביע בקלפי.. זה לא נורמלי כמה השחיתות הפכה למקובלת. לאיזה מצב מעוות הגענו? שאחוז הצבעה גבוה מאיים על השליטים… דיקטטורה?
    פנוי להובלות. אסיע אתכם אל הקלפי בשמחה. בואו לקלפי שמאלניים יקרים 🙂
    בוא נפנה את ביבי לקורס מקרמה של יום רביעי במתנ"ס קיסריה
    סיון 052-8432553
    (וגם אם ייבחר שוב – תמיד האמת יוצאת לאור… את ביבי עוד נראה ניצב מולה, מול הקארמה שצבר לעצמו… ואם הוא רוצה לצבור לעצמו עוד 4 שנים של בומים לפנים… בהצלחה)

  17. אסף לוי, שתקף את ארץ חדשה לפני כמה ימים, העלה לא מזמן את הסטטוס הזה:

    ‏‏‎Asafsky Levi‎‏‏.
    לפני 3 שעות
    אם לוקחים את כל המילים שנכתבו על ארץ חדשה ב-24 השעות האחרונות ומצמידים אותן זו לזו, אות לאות, אפשר להקיף את מערכת השמש. פעמיים. האמת היא שאפשר להגיד עוד זיליון דברים לזכותו ובגנותו של אלדד יניב. אפשר להתפלפל על סיכויים וסיכונים, עבר מפוקפק ופינות מעוגלות עד אין קץ.

    ואולם, עם התקרב רגע האמת, מעל לכל שיקול אחר, אני רוצה לראות את ארץ חדשה בכנסת כי מנהיג אותה טיל מונחה מטרה. אני רוצה לראות את החבורה הזו בכנסת כי מדובר בחבורה של ווינרים זועמים שגם יודעים לשחק מלוכלך. כן, מלוכלך. כי פוליטיקה זה עניין מלוכלך. ואם אתה מסובך וחנוק עד צוואר אתה רוצה עורך דין בנזונה שעומד לצידך ולא נגדך.

    לכן, אלדד יניב הוא הנשק שבו אני בוחר כדי לנהל את המלחמה על המקום שלי. אנשי ארץ חדשה הם החיילים שבהם אני בוחר לשלוח אל המערכה, וסליחה על הטרמינולוגיה המלחמתית. הקמפיין שלהם בחודשים האחרונים זיכה אותם בשליחות הזו.

    תצפו בסרטון הזה. תראו שם אדם עייף אבל חד כמו קרן לייזר. תראו שם מישהו שהחליט להטריף את הפוליטיקה הישראלית. הוא עושה את זה באופן מעורר השראה, הלב שלו במקום הנכון, הוא שווה את הקול שלכם ואת התמיכה שלכם. שימו ז' כי זו המלחמה שלכם, והבנזונה הזה לא מוכן להפסיד.

  18. מי שמשוכנע, כבר לא ישתכנע כנראה… כנראה שארץ חדשה כל כך עמוק בקונספירציות שכל ביקורת כלפיהם נענית ב"למה מתעסקים בנו?". רק שלא מתעסקים רק בכם, אלא בכולם ומה לעשות שהרעש שאתם עושים גורם לרבים מדי וטובים מדי לבזבז את קולם כמו שאנחנו בשמאל עושים במיומנות רבה. מעניין את מי זה משרת??? אם כל כך חשוב להלחם בשיטה – תלחמו מחוץ לכנסת. או שתצטרפו לאחת ממפלגות השמאל שבסופו של דבר לא ממש רחוקות בכלום מהעמדות המוצהרות של ארץ חדשה (לגבי המניעים הסמויים אני כבר לא כל כך בטוח אבל יש לי עוד מה ללמוד בתחום הקונספירציות).
    אני מצביע חד"ש כי גם אני מאסתי ב"שיטה" אבל חושב שצריך לחזק את מי שחרט על דגלו את האחווה הערבית-יהודית והמלחמה המשותפת בעוולות הרבות שמקיפות אותנו.
    שיהיה לכולנו בהצלחה!

  19. רואי – מצביעים למפלגות המרכז לא יצביעו מר"צ או חד"ש. אלפי מצביעים אחרים, שלפי הסקרים הקולות שלהם יזרקו לפח ביום שלישי, דווקא כן. זו הסיבה שקשה לי כל כך עם 'ארץ חדשה' ולא עם מפלגות קטנות אחרות. חבל לי גם על כל קול שילך לדעם, שאני מאד מעריכה, אבל גם אם הם יכפילו את כוחם, כמו שמנבאים, מדובר על 4000 קולות. אין מה להשוות למצביעי 'ארץ חדשה'. קחו אחריות ותשחררו את הקולות האלו כמו שהבטחתם.

  20. כבוד כבוד ועוד כבוד
    מלכי הרם תן לעבוד
    לשם שמך אטמון כפיי
    במים אש ולב כל חי
    אתן סיבוב אלמד אקיש
    אחיה חיי חיים של איש
    נכון שלא אסטה גם מְעט
    ובטח לא אגניב מבט
    הצידה צידה לצדדים
    שם מִירוּקים כה אבודים
    רק ישר ואל צילְךָ
    אל מורם נישא מושא
    רק אחל לי הצלחה
    זרוק לי רמז
    הבטחה
    משהו קטן קטנטן
    שלא ארגיש כה מחורבן
    כי ידוע גם לך
    מלך כל הממלכה
    שבצדדים הכל זהב
    וגם למעלה ובגב
    מין בדיחה כזו היא זו
    שגורמת לי לשזור
    אהבה שנאה פספוס
    החיים על גב של סוס
    מי אנחנו כי נלין
    על חוכמת הרפאים

  21. מדהים אותי כמה אנחנו לא יודעים. מה יהיה…
    לפני ארבע שנים הייתי נלהב עם התנועה הירוקה.. ובאמת הם קיבלו המון קולות בתוך חודש של באזז מטורף… המפלגה הגדולה ביותר מתוך אלה שלא הצליחו להכנס לכנסת..
    אבל האמת שאז באמת לא הרגשתי שיש איזה אופציה אחרת. עכשיו אני שמח להרגיש שהשמאל מתמלא תוכן, אמוציות, לב. וזה מה שאתה מרגיש, לדעתי, רואי, ואני שמח על ההתלהבות שלך. הכל פועם, המחאה כן מילאה אותנו עומק
    וחוזר לזה ש…אנחנו לא באמת יודעים. מה יהיה
    והעיקר הכוונה, הרצון. אני אישית מחכה לאיזה גנדי קטן שיצוץ פה, ונלך יחד לעשות מלח בשדות ים 🙂 איזה כייף זה יהיה

  22. אליען לזובסקי, עיתונאית, בלוגרית וחברה יקרה, עונה על תחקיר אישתון פשוט נפלא:

    אישתון הוא אחד העיתונאים החשובים ביותר שפועלים כיום, לא פחות, ואף על פי כן אני מוצאת את התחקיר שלו – שלקריאתו הקדשתי לא מעט זמן – צדקני, טהרני וקנטרני, וחמור מכל, לא באמת מחדש דבר.
    אינני מבינה מה הגילוי הגדול: שנוני מוזס ואבי ניר אויבים ולכן ארץחדשה קיבלה "מחיר טוב" לפרסום בזמן בחירות? שאין להם הרבה בוחרים כמו שהם טוענים? האם אישתון מצפה מבני אדם להיות ישוע הקדוש, המפרט בפני בוחריו בזמן אמת כל גיהוק שהוא פולט, או שהם עדיין יכולים להרשות לעצמם לרוץ לקמפיין ולמכור את עצמם בהגזמה ובלהט, כמתבקש? האם שקיפות אומרת שהפכת למריה תרזה, או ששקיפות היא ערך שאליו שואפים, גם אם בדרך עדיין מזייפים פה ושם?
    כן, תמיד קל לשבת על הגדר, להתהדר בטוהר נוצותיך וכוונותיך ולבקר את מי שמסתכן ועושה. עוד יותר קל להפקיר את המדינה לבנט, לעוצמה לישראל וכמובן – לזהבה גלאון הצדיקה, שאף פעם לא טועה ובטח שתמיד מדייקת – רק חבל שש"ס וליברמן לא סופרים אותה כבר שנים, שלא לדבר על רוב אזרחי המדינה. זה בדיוק מה שהשמאל יודע לעשות כל כך טוב: להתפלג ולסכסך. ובדיוק בגלל זה הוא נראה ככה.
    אני מאמינה בכוונות ובשאיפות של אלדד יניב וחבריו, גם אם הם לא מושלמים. הם מציעים לי תקווה אמיתית ומרגשת, שרק הולכת ומתחזקת יום ליום. ואת זה אישתון לא ישנה, גם אם הוא יערוך את כל סקרי הפייסבוק שבעולם.

  23. הי גיל, מכיר טוב את אישתון. ועדיין מוזר לי שמכל המפלגות בחר לעשות כזה תחקיר מקיף על ארץ חדשה. אין לי ספק שחברי ארץ חדשה אינם טלית שכולה תכלת ואינני מצפה מאמא טרזה להתמודד בבחירות. אני חי עם התקווה שמשהו ישתנה. לא מרץ ולא חדש ובטוח שלא מפלגת העבודה יכולים לתת לי תקווה אמיתית שיקרה כאן שינוי מהותי.
    ועדיין מוזר לי שהשמאל כ"כ מפחד שארץ חדשה יקחו לו קולות. אולי שישקיעו את האנרגיה בלמשוך מצביעים ממפלגות המרכז?

  24. רואי,
    תבדוק מי זה אישתון http://www.the7eye.org.il/interviews/Pages/291212_Interview_with_Eishton.aspx
    מדובר בתחקירן הכי אמיץ במדינה הזאת.
    בעייתי שיניב לא מתייחס לנתונים שהוא מציג על סילוף נתוני מחקרי האינטרנט שלהם על מצביעים ועל כך שהסיכוי שלהם לעבור את אחוז החסימה הוא בעצם לא קיים.

  25. גיל ומרקו (שם יפה יש לך, רוצה לשים תמונה של ארמלי?), במקום שאני אענה, הנה מה שעונה אלדד יניב בעצמו:

    ‏‎Eldad Yaniv‎‏
    בשעה האחרונה הרבה חברים אמרו לי שאני חייב להגיב על מה שאשתון כתב.

    http://eishton.wordpress.com/2013/01/20/eretz2013/

    חייב להגיב?

    אין לי מושג על מה להגיב.

    אני מבין שהוא טוען שאנחנו פיברקנו את הבאז. שאנחנו פיברקנו מה שקורה בפייסבוק על הקירות שלכם. שמימנו פרסום במאקו. שארד אקיקוס עבד עם האחים עופר.

    אין לי מושג על מה להגיב.

    גם אני עבדתי עם האחים עופר ועם נוראים מהם.

    בזמן שכל המפלגות שרפו את עשרות מליוני השקלים שלכם ממימון מפלגות באלפי שלטי חוצות ואוטובוסים ברחבי הארץ, אנחנו שכרנו שלט על איילון מחשבוננו הפרטי ושכרנו פרסום במאקו מכספינו הפרטי ובערבויות של בני משפחה וחברים אישיים שלי.

    פיברקנו את הבאז?

    אין לי מושג. תגידו אתם. אתם שיתפתם והפצתם את הבשורה על הקירות שלכם או שהיד הנעלמה שלנו עשתה זאת?

    אנחנו יודעים מה כן עשינו:

    היינו הכי אמיצים, סיכנו את חיינו, סיכנו את עתידנו, מימנו את הכל על חשבוננו, והצענו לכם להיות הלוחמים הכי אפקטיביים שלכם בכנסת ה-19 נגד ההון-שלטון-עיתון-עולם תחתון.

    אם התברר לכם שהכל קשקוש, שיש לכם לוחמים טובים מאיתנו לפרק את ההון-שלטון-עיתון-עולם תחתון.

    אם התברר לכם שבעצם לא כדאי לתת צ'אנס למשהו חדש ולהשאר עם מה שיש,

    אז אל תצביעו #ארץחדשה. ונלך לדרכנו. לשלם את המחיר על מה ששרפנו ולבנות מחדש.

    אל תרחמו עלינו. אנחנו אנשים חזקים ונתגבר.

    עד שתחליטו:

    אנחנו נחכה לכם בקלפיות עם האות ז'. אם תחליטו שזה מה שאתם רוצים בכל זאת, למרות האשתון ולמרות המתקפות,

    תקבלו את הלב הכי גדול שלנו, את האומץ הכי גדול, את המלחמה הכי גדולה שלנו בהון-שלטון-עיתון-עולם תחתון שראיתם מימיכם.

    ולכן אין לי מושג על מה להגיב. ואני גם לא רוצה להגיב.

    תם עידן הדיבורים. עכשיו עידן המעשים.

    נתנו לכם את הלב שלנו, תחליטו.

    תחליטו.

    ומה שתחליטו ביום שלישי – נקבל.

    בלי פחד!

  26. בקשה מכל מי שחושב שהצבעה לארץ חדשה תפטור אותו מהתמודדות עם התוצאות של עוד 4 שנים של שלטון ביבי – תקראו את הפוסט החשוב הבא: http://eishton.wordpress.com/2013/01/20/eretz2013/

    רוב הקולות שנזרקים על מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה הם בשמאל, אולי נפסיק לשים לעצמנו מקלות בגלגלים?

    ואגב, כנראה שכנ"ל גם לגבי דעם למרות שלפחות את האנשים והמסרים שלהם אני מעריך…

כתיבת תגובה

Close