כתיבה פרטיתמוזיקה

מאיר

בקילומטר השלישי היא קרסה. כבר על כביש 6 היו סימנים מדאיגים, אבל עכשיו ברגע אחד הטורים צנחו והמנוע כבה. מזל שאני בנתיב הימני ועל שמונים, לא כמו בדרך כלל.
אחת הפעמים שאני מרגישה עשירה וברת מזל זה כשיוצא לי להפעיל את זכויותי בביטוח הרכב המקיף. הפקידה מנומסת ומאתרת אותנו תוך פחות מדקה. המכונאי כבר בדרך. אנחנו יוצאים מהמכונית עם התיקים ופנינו לשדות המובילים אל המושב הקטן. רגע אחד של התקדרות אפרורית והמחשבה על התחרדנות נעימה בשדה חרציות נגנזת. נעשה סיבוב.

יש לי מצברוח טוב. אפילו שהאוטו נתקע בכביש פרברי ואני לבושה מיליון דולר תל-אביביים, אפילו שיש לי שיעור בצהריים שאני עוד לא סגורה עליו, אפילו שאני מריחה סכום ארבע ספרתי מונחת עלי במשרד הקטן של אבי המוסכניק. הולכים יד ביד. אקליפטוסים, פרדס אחד נטוש אחד מטופח, שבילים לא מוכרים אבל זה מרגיש קרוב.
אחרי חצי שעה אנחנו מחליטים לחזור אבל לא מוצאים שביל יציאה. ברגע הבא אנחנו מוצאים עצמנו בחוות סוסים. אנחנו הולכים צמוד לגדר, רק עוברים כאן לרגע, אבל הם מתעוררים לנוכחות שלנו ומתקרבים. אני נעצרת ומדברת אליהם בתוך ראשי מלים מרגיעות. הם נעצרים וממשיכים בענייניהם. כשאני מתכופפת מתחת לגדר אני חוטפת מכת חשמל קטנה בכתף, מעוררת ולא נעימה.

בדיוק מופלא אנחנו מגיעים לרכב שלוש דקות אחרי המכונאי. פותחים סוגרים מניעים מכבים, והוא נוטש אותנו ומזמין גרר. אנחנו מתיישבים במושבים הקדמיים ומחכים. תל אביב כבר לא יהיה היום. אבל מ'כפת לנו. אנחנו מפטפטים ונוגעים בידיים. אחרי שעתיים עובר במסלול השני גרר של שגריר. למרות משקפי השמש והמבט המוסט, אני יודעת שהוא ראה אותנו. אבל הוא נעלם מאחורי הסיבוב, פרסה לא מסתמנת באופק. בסוף אני מתקשרת למוקד והנה, הוא כאן. מאיר.

קטן. רזה. מוצק. משקפי שמש. מברך אותנו ביעילות חמימה, ניגש למשימה, להרים את הקוריאנית השבוקה שלי על המסוע. א' עומד עם התיקים והמעילים בצד, אני נכנסת לאוטו עם זקיפות-קומה של אח-שלי-שמאי-רכב.
'אולי', והוא מסמן לי עם היד שכדאי לי לזוז, 'שהוא יעשה את זה?'
'למה אתה מדבר אלי כאילו שאני בת?' אני כאילו מתחממת עליו, חצי לא בצחוק.
'ש-לום!' הוא נקרע עלי, 'במבט אחד קלטתי שיש לי כאן עסק עם יושבת-ראש שדולת הנשים. לא, אין לי בעיה שאת תשבי באוטו, אבל מה, כל גבר יודע שבשביל שיהיה הגה משוחרר צריך לתת חצי סיבוב בסוויץ".
כמו סטנדאפיסט מנוסה הוא מסתובב אחרי הפאנץ' לתרועות הצחוק של הקהל, ומטפס ומעלה וקושר וככה. בתנועה קלילה הוא מדלג מהמסוע לכביש ומסמן לי להתקרב אליו. 'כשהתחתנתי אמא שלי אמרה לי: מאיר, אין לי כסף לתת לך, אבל אני אתן לך עצה. תכבד את האשה שלך, תקשיב לה – ותצליח. ואני, מכבד את האשה שלי ומקשיב לה, ואני מצליח!' הוא גומר באקורד מז'ורי שבע-רצון.

אנחנו מתיישבים מחויכים בקבינה, התיקים והמעילים עלינו, מאיר דוחף לא' עיתון לידיים. אנחנו מחליפים פרטי זיהוי מהירים. הוא מדימונה במקור. גר בלוד. אשה. ארבעה ילדים. תינוקת חדשה, מעין. ארבע תמונות בסלולרי, לפי שמות והערה קטנה על כל אחד מהם. אשתו והוא מרוקאים, הוא מתגאה. יש הבנה.

סילבי מהמוקד על הקו. איש אחד תקוע והיא לא מצליחה לזהות איפה הוא, היא לא מבינה מלה. 'תעלי, תעלי אותו', מאיר ממהר אותה. 'סעדיה!' הוא קורא למכשיר, 'מה אתה רואה מול העיניים?' התימני הזקן ממלמל והעיניים של מאיר רצות ימינה ושמאלה. 'סילבי תרשמי: הבנאדם תקוע על האי-תנועה במחלף שפירים מכיוון לוד. יאללה סעו'.
'את שומעת', הוא אומר לנו, 'אני יודע כמה זה חשוב, אז פעם בשבועיים בערך אני עושה לה אסמס עם 'אני אוהב אותך ממי' או משו כזה. זה נראה כמו עבודה, אוריגינל, אבל אני באמת אוהב אותה. אחלה אשה'.
'מי עושה אוכל?' אני שואלת.
'אמצע השבוע אני, שבת שלה. שישי בערב אם אין עשרה סלטים על השולחן זה לא שבת'.
אני רוצה את הרשימה. מטבוחה (פחות חריפה כי הילדים השתכנזו), סלק עם כמון, מלפפונים ירוקים עם חומץ, גזר חריף בפפריקה ושמן, פלפלים. טחינה מה פתאום.
אני קולטת שמאוחר. עוד פחות משעה והשיעור מתחיל. מאיר מתעקש שקודם הוא צריך לעבור בבני ברק ואין מצב להתעכב כי בדיוק היום הוא מקבל מפתח לדירה החדשה שהם קנו, אבל כשהוא שומע שמחכים לי תלמידים הוא נמלך ומשנה מסלול. פנייה חדשה לא מתוכננת קורית כשהוא מבין בין המלים שהבן של א' מחכה לו ליד השער של בית הספר. 'אמרת ילד נגעת לי בלב', הוא מסכם.
'את שומעת', הוא אומר לנו רגע לפני שא' יורד, 'לפני שבועיים אני שולח לאשתי אסמס. את הירח אני אוריד בשבילך ממי. לא צריך ירח, היא אומרת לי, תוריד כביסה'.

לשיעור הגעתי שתי דקות לפני הזמן. בערב מעל סאקה חם הצלבנו אישונים וא' אמר שהוא מקנא במאיר. על הפשטות. על העצה של אמא. על החוכמה לשמור ולא לאבד.
אני מקווה שאני מספיק חכם, הוא אומר.
תהיה בן-אדם, אני אומרת לו, ותזמין לי קונוס סלמון. אני רעבה.

תגיות
הראה עוד

כתיבת תגובה

Close