התפתחות האתרטורים אישייםכלליכתיבה פרטיתשיטוטים

מכּרכּרת בפרדס (2) – הטור של לילה חפר

סודות בשדות

[לטור הראשון של לילה – מסע ברוח הפרדס-כרכוראית]

 

בבואי לכתוב את הטור הזה עשיתי חיפוש קצר על קיר הפייסבוק שלי וראיתי שבשנים האחרונות כתבתי כמעט עשרים פוסטים על החיים בפרדס חנה-כרכור, המועצה והמקף.

אבל מה אני יודעת על המקום הזה? על העבר שלו? על הסיפור שלו? אני עסוקה מאד בסיפור שנרקם פה בעשרים השנה האחרונות אבל, אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי…

אז יצאתי ללמוד קצת היסטוריה ומכיוון שלמרות שהיא מגיעה אחרי המקף כרכור הייתה פה קודם בחרתי להתחיל איתה.
בואו נסתדר לנו בנוחות במכונת הזמן ונכוון את המחוג ל-1913 (כן, היא לא צעירה הכרכורה…).

מה נראה כשנגיע? כנראה שהמון אלונים. היה פה יער אלונים יפיפה פעם חברים, האלון הבודד? הוא לא היה בודד בכלל.
כרכור נרשמה לראשונה במסמכי הכשרת הישוב כ"קרקור" והיא אחד הישובים היחידים שלא טשטשו את העובדה שישבו פה פעם ערבים והשאירה את השם הערבי של הישוב.

באתר המועצה מופיע הסבר על מקור השם כרכור. על הדף חתום פרופסור עמירם גונן ומכיוון שאין כמו לשמוע סיפור מבעליו יצאתי לחפש את הפרופסור.

לטלפון ענה קול לבבי.
"שלום פרופ' גונן, אני מקווה שאני תופסת אותך בזמן טוב".
"את תופסת אותי יחף עם רגליים על הספה מחכה לכוס תה צמחים שאישתי מכינה".
מממ… נשמע כמו זמן מצוין לבקש סיפור.

אז אני מסבירה מי אני ולמה התקשרתי והוא צוחק.

"רוצה סקופ?" תמיד רוצה סקופ. "מאז שכתבתי את הדף לאתר המועצה כבר קיבלתי מידע חדש ויש לי סברה חדשה".

רגע. בוא נציג אותך לקוראים שלנו פרופסור.
אז פרופסור עמירם גונן נולד וגדל במושבה כרכור. זכרון ילדות "עד היום אני יחף בגלל כרכור. לא היו לנו מדרכות והיינו מהלכים יחפים על שבילי החול, קופצים בקיץ בין צל של עמוד חשמל אחד לשני. למרות שאני גר בירושלים רוב חיי אני מחובר בקשר עז למושבה". גונן הוא פרופסור לגיאוגרפיה וחבר בועדת השמות הממשלתית, או כמו שהוא אומר "אני משורר את הנוף ומנסה לטעת בו סיפורים" ואחרי משפט כזה איך אפשר שלא לבקש סיפור.

"מה הוציא אותך למסע הזה אחרי מקור השם כרכור?"

"זו הייתה התחקות בלשנית שנמשכה שנים רבות. כולם ידעו להגיד שהמתיישבים שמרו על שם הישוב הערבי שהיה כאן קודם אבל כרכור לא נשמע מקור ערבי קלאסי. ידעתי שמצפון לבאר שבע יש גם ואדי כרכור אבל אף אחד ממכרי הערבים לא ידע להסביר לי את מקור השם. יום אחד, אחרי שפרץ שלום, נסעתי למצריים לוועדה מקצועית. בחנות ספרים בקהיר קניתי מפה מפורטת של מצריים ופתאום לכדה עיני בשוליים הצפון-מזרחיים – כרכור. הבנתי שיתכן שיש פה קשר מצרי, ידעתי שכשהמצרים כבשו את ישראל מהתורכים, שלחו איברהים פאשה ובנו מוחמד עלי הרבה מיצרים ליישב את הארץ. הנחתי שהם הביאו איתם את שם הישוב ממנו באו, אך אף מצרי ששאלתי לא ידע לענות לי על מקור השם. אחרי כמה שנים נסעתי לכנס בינ"ל בצרפת ופגשתי שם את שר התכנון המצרי, קיוויתי שהוא שעוסק בתכנון ידע את מקור השם. חיכיתי לתפוס אותו בהפסקה ולדוג מימנו עוד קצת מידע על התעלומה שלי ואכן הוא הכיר את השם. השר אמר שמדובר במשפחה ארמנית עשירה מקהיר שהיו לה חוות ואריסים ובוואדי נשלחו אריסים משם לארץ ישראל. שם ארמני? אני מכיר את הקהילה הארמנית וזה לא נשמע שם ארמני. כשחזרתי לירושליים הלכתי אל הרובע הארמני ובאחד המנזרים שאלתי על השם. הנזיר צחק ואמר שהוא מניח שמדובר בשיבוש ערבי לשם גרגור שהוא שם ארמני נפוץ. הוא גלגל את המילים בלשונו במבטא ערבי ולפתע הבנתי כמה בקלות יכול להשתבש גרגור לכרכור".

כמה טוב לו לאדם שיש תעלומה בחייו! אני אוהבת את התחושה שמזדמזמת בי כשהסקרנות הופכת להיות מנוע.

"זה סיפור מקסים פרופסור. הבטחת לי סקופ".

"יש לנו חברים בכרכור גדעון ורות השמשוני. גדעון אוהב טיולי שטח והוא יצא עד דרום מצריים לטייל ושהוא חזר הוא סיפר לי שהם טיילו בואדי שנקרא… כרכור! פתחתי את המפה והסתכלתי באזור הטיול שלהם וגיליתי לתדהמתי שכל הואדיות באזור הזה בדרום מצרים נקראות כרכור, במקום המילה הידועה וואד. פתחתי ספרים וגיליתי שיש חבל ארץ היסטורי שנקרא Nubiya, אזור מדברי שיושב במה שהוא היום צפון מצריים וסודן. בגלל שאזור המחייה שלהם היה מדברי ועני הם היו מגיעים לדלתא של מצריים לחפש פרנסה. בזמן הכיבוש המצרי של ארץ ישראל חלק גדול מהמתיישבים שנשלחו ממצריים היו נובים, מטבע הדבר בהיותם חסרי אדמות הם שמחו להזדמנות לקבל אדמות חקלאיות בארץ אחרת. היום אני מאמין שהמילה כרכור היא ואדי בשפה הנובית ושהנובים הביאו אותה איתם לכל מקום בו התיישבו גם במצריים וגם בישראל. כשהגיעו לכאן והתיישבו מול ואדי-ערא הם נתנו לישוב שם ואדי=כרכור משהו… ואנחנו נותרנו רק עם ההקדמה".

וכך כמו מבקבוק בים אנחנו מקבלים דרישת שלום מעם עתיק אחר כל פעם שאנחנו אומרים כרכור.

ככה זה במושבה הפיוטית שלנו, אפילו השם הוא רומן בלשי שלם, והאהבה למקום מוציאה אנשים למסעות של גילויים. תודה פרופסור עמירם גונן על השיחה המרתקת.

ואם לכם יש מידע נוסף או סודות משפחתיים שקשורים למקור השם כרכור אתם מוזמנים לכתוב לי כאן ואני מבטיחה לעדכן את פרופ' גונן.

———————————————————————————————————————————————

לילה חפר – עובדת סוציאלית ומחברת סיפורי עוצמה לילדים. אוהבת את המילה על כל צורותיה ואת החמוץ-מתוק של החוויה האנושית. לדף הסיפורים והשירים של לילה חפר רצוא ושוב.

תגיות
הראה עוד

9 thoughts on “מכּרכּרת בפרדס (2) – הטור של לילה חפר”

  1. הי לילה
    סיפור מעולה ומעניין. אני גר באחד הבתים הראשונים של כרכור ושכנתי דינה בן נתן סיפרה לי לא פעם על תחילת הדרך אבל על מקור השם לא ידעה להגיד.
    כמה הערות טרחניות (סליחה מראש)
    איזה כיבוש מצרי? נדמה שמדובר על הכיבוש הטורקי.
    נדמה שהישובים הערבים הקיימים ננטשו /גורשו רק בשנת 47-48 כך שמעניין להבין אם באמת היה פה ישוב ערבי איפה שעכשיו כרכור.
    אחלה טור. תמשיכי

    1. הי אוגס, תודה על הקריאה והתגובה , מצטערת שלקח לי זמן להגיב רק עכשיו גיליתי את האפשרות 🙂
      אז, הייתה תקופה (פחות ידועה בהיסטוריה) בא ארץ ישראל נכבשה על ידי מוחמד עלי באשא מייסד מצריים המודרנית. הוא כבש את ישראל ב-1831 במרד שהוא ביצע נגד האימפריה העותומנית. זה סיפור מרתק ואני פגשתי אותו לראשונה בתקופה בה הייתי הרבה בעכו. הרבה מהאוכלוסייה הערבית שם היא צאצאים של מיצרים שהיגרו לארץ בתקופה ההיא ולכן הם חוגגים חג מסויים באביב שאף ערבי אחר בארץ לא חוגג. באשא שלח הרבה אזרחים מצרים עניים לקבל אדמה חינם בישראל והם אלו אליהם מדבר הפרופ' . כשהתורכים חזרו וכבשו את הארץ הם גרשו רבים מהכפריים המיצרים כך שהיה פה גרוש בעקבות כיבוש עוד לפנינו , מין מדיניות מזרח תיכונית כזו…
      אשמח לפגוש אותך עוד בטור הבא 😉

      1. אז זה הפוסט! אני חושבת שהשאלה שהעלה צבי היא האם גם הסברה החדשה של הפרופסור בנוגע לנובים גם מתועדת אצלכם?

כתיבת תגובה

Close