אמנות ועיצובאקולוגיהבילוייםבעלי מקצועיוזמות חופשיותמציאותסביבה וקהילהצדק חברתי

על עסקים קטנים מהפכה ופרזנטור עם משקפיים

[מאת: אייל כגן]

בעשר השנים האחרונות, העסק המשפחתי הקטן שהקמנו בכרכור, מהווה את מרכז חיינו. אנחנו –זוגתי, שהקימה אותו ואנוכי שהצרפתי אליו יותר מאוחר – קמים אליו בבוקר, מבלים בו את מרבית שעות היום, חוזרים ממנו הביתה ואפשר לומר שגם הולכים לישון איתו. אנחנו מתייחסים אל עצמנו כחקלאים. בדומה לאנשי האדמה, שחורשים וזורעים ומזבלים ומדשנים ומטפחים כדי לראות פירות, אנחנו עובדים ויוצרים ומשווקים ומתמודדים עם כוחות השוק ועם הבירוקרטיה, עם חודשים טובים יותר ופחות, מודעים למעגליות של זרימת הכספים, מנסים לנצח את הסטטיסטיקה ובעיקר מתמודדים. ההתמודדות אולי מבריחה את החלש אבל מחשלת את מי שיכול לה.

כדי להפיג את בדידותו של מי שמוגדר כבעל עסק מקומי או בעל עסק קטן, הבנו כבר לפני שנים את כוחה של ההתאגדות. כשאתה לבד, כל משבר נראה הרה גורל, כשאתה משתף יש בכך נחמה. לא לחינם אחת התחושות החזקות שהניבה איתה המפכה של 2011 הייתה תחושת החברותא, לא לחינם לך ולנסה קרא לתנועה שלו סולידאריות. הסולידאריות היא זו שמוטטה בסופו של דבר את חומת ברלין וקרעה את מסך הברזל שסגר על אירופה המזרחית מאז סוף מלחמת העולם השנייה.

מעבר לתחושת הביחד שיכולה להיות מתעתעת לפעמים (שכן בסופו של דבר את ההתמודדות מול מנהל הבנק אתה עושה לבד) יש להתאגדות של מספר רב של עסקים מקומיים גם כח. הראיה הטובה ביותר הייתה בלילה הלבן האחרון. כששלושים עסקים מקומיים מתאגדים ביחד ובנוסף מקבלים תמיכה כלכלית בצורה של חסויות מעוד כ-10 עסקים מקומיים נוספים, היכולת שלך לשווק, לפרסם, לחשוף ולהעצים את הכח שלך היא אדירה. ההתאגדות הופכת להיות מנוף אמיתי.

[תזכורת למה קורה כשעסקים קטנים מתאחדים. לילה לבן 3 פרדס חנה כרכור, אוגוסט 2012]

ואיך אתה יודע שזה עובד? מתי אתה מזהה שהרעיון למנף את העסקים המקומיים או הקטנים הוא אכן רעיון ראוי? כשבנק הפועלים מאגף אותך בואכה 2013 ומאמץ אליו בחום את האג'נדה שגורסת שככל שתתמוך בעסקים הקטנים תחזק את הכלכלה המקומית והארצית. אמנם אתה עלית על זה כבר ב-2010, וכבר אז הסברת שרעיון ה"קניתי מקומי" הוא משחק שכולם מנצחים בו (העסקים, התושבים, הכלכלה המקומית), אבל כדרכם של רעיונות שמתחילים מזרע קטן, לוקח זמן עד שהם מחלחלים ומגיעים מהשוליים אל המיינסטרים.

וכך אתה יכול לראות ארז טל עגול המשקפיים (עסק של בן אחד אבל בהחלט עסק גדול), מסביר בלהט באתר של בנק הפועלים שבימי חמישי ושישי הקרובים ה 3-4/1/13 זה הזמן הנכון לתמוך בעסקים הקטנים. ולצידו רותמת המערכת המשומנת של בנק הפועלים כמעט את כל ראשי הערים והמועצות בארץ ואלו (למעט רון חולדאי) שקוראים לך השכם והערב מעל גלי האתר לקנות בימים הקרובים בעסקים המקומיים כי זה "צו השעה", ואפילו ירון צדקיהו משוק מחנה יהודה מצטרף בקולו הצרוד וקורא לקנות בעסקים הקטנים כדי לתת איזשהו נופך של אותנטיות לאירוע . ועדיין, למרות הצביטה הקטנה בלב, ותחושת הרתיעה הבסיסית מכל משהו שכרוך בו בצורה כזו אחרת בנק גדול ופרזנטור משופשף, ברור לך שהמטרה במקרה הזה מקדשת את האמצעים.

ברור לך שגם אם דברים זזים לאט, הם זזים. אם בנק הפועלים יכול להניע לפעולה רבבות אנשים שיקומו, יצביעו ברגליים ולמשך יומיים יעזבו את רשתות המסחר הגדולות והזולות, יפתחו את הכיס ואת הלב ויערכו את הקניות שלהם בעסקים המקומיים והקטנים- דייני. ולמה דייני- כי החשיפה הזו שהיא לכאורה חד פעמית מעבר לזה שהיא פותחת את הכיס היא פותחת את הראש. רק לפני דור אחד, אנשים הלכו למכולת (אולי למינימרקט), תיקנו את הנעליים אצל הסנדלר, סידרו את הספה מחדש אצל הרפד, ותיקנו את הטלוויזיה אצל החשמלאי. הריצה המטורפת של החברה הישראלית הסולידארית והסוציאליסטית אל כל מה שמריח ממנו ריח של אמריקה ועולים ממנו קולות של גדול, גרנדיוזי ומגה מגה, דמתה לשעטה של עדר ביזונים על פני הערבות הגדולות שממזרח להרי הרוקי. הריצה הזו כילתה כמעט לגמרי את העסקים המקומיים והקטנים ועדיין סיבוב קטן ברחובות הראשיים של הערים הגדלות או בעיירות יותר קטנות מלמד על כח ההישרדות של העוסק הקטן.
השתכללנו. העסקים המקומיים והקטנים מייצרים היום קול ייחודי יותר. בוטיקי, עם תו של איכות, של עבודה קשה אבל של עבודה עם לב ונשמה. של הקפדה ושימת לב לפרטים הקטנים. וכשאת קונה מוצר של עסק קטן ומקומי את תומכת בשכן שלך והוא מצידו יתמוך בך.

עשר שנים שאנחנו חיים את העסק הקטן שלנו ואנחנו לא לבד. את התחושות שלנו חולקים עשרות אלפי אנשים בכל הארץ. אנשים שקמים כל יום לעבודה, נותנים לה את מיטב שעותיהם ושנותיהם, זה מטה הלחם שלנו, איתו אנחנו משלמים מיסים, עליו אנחנו נאבקים כל יום, עם הפרנסה הזו אנחנו מגדלים ילדים, משלמים שכר דירה, יוצאים מידי פעם לבלות ולקניות אצל העסקים הקטנים האחרים (לפחות משתדלים). אל תטעו, אנחנו (ולאו דווקא הטייקונים הגדולים)  הם אלו שממנים את בנק הפועלים (שמממן את יום העסקים הקטנים), אנחנו מחזיקים על הגב את המשק הישראלי, אנחנו אולי עסקים קטנים, אבל כל מי שראה מה אסופה של נמלים יודעת לבנות, מבין בדיוק איפה הכח.

אז מחר ומחרתיים (וגם בעוד שלושה שבועות) יש לכולכם את האפשרות להפגין אותו. כוס קפה בבית הקפה שכונתי, שקית חלב במכולת, נורות אצל החשמלאי, עט בחנות לכלי הכתיבה, עגבניה אצל הירקן ובורקס אצל דויד. הכי פשוט, והכי נכון.


[אנחנו היינו שם קודם! ח"י באהבה – לילה לבן פרדס חנה כרכור, אוגוסט 2012]

לרשימת העסקים המקומיים שמשתתפים ביוזמה של בנק הפועלים > 
 (גם אתם יכולים! ההרשמה היא חינם!

הראה עוד

14 thoughts on “על עסקים קטנים מהפכה ופרזנטור עם משקפיים”

  1. הי אילן, אני בפנים… למרות שאני לא בטוח לאיזה דרך פעולה בדיוק אתה מתכוון. אבל נדמה לי שאני מבין את הכיוון. בכל מקרה אשמח לעזור.
    לדעתי הפורמט זה לשבת ולהפגש, כי דיונים הרבה יותר יעילים מהאינטרנט
    יש מצב לעשות פגישה? בטוח שאם נעשה קבוצה, ונעלה פוסט שווה כאן במושבה, יבואו האנשים המתאימים לעשייה הזאת
    כמה חבל שכל הדברים היפים האלה צריכים לבוא מאנשים בקהילה על חשבון זמנם ומרצם, וזה קשה. כי אנחנו מוגבלים בזמן, יש לנו חיים משלנו. חבל שזה לא בא ממי שבאמת אמור לעשות במקום הזה – המועצה המקומית.
    למה? למה המועצה לא מעורבת? למה היא לא יוזמת מה שבאמת צריך פה? יש לה יותר משאבים, אולי כח אדם. ואין שם כוונה.. לכן אני בכלל מקווה שאנשים משלנו ירוצו בבחירות ויכנסו למועצה, כדי שנקבל תמיכה גם משם, לא רק מהלב…

  2. סיון, ההצעות של הבנק שם בטופס הן לא חובה. אפשר להסיר את הסימון מהתיבה שמאפשרת לבנק להציע למשתתפים הצעות (כמובן שהסימון בא בדיפולט וצריך
    להיות ער לזה…). ובקשר לת״א יש לי רק דבר אחד לומר לך, כמי שהקים פה את שוק החלפות לב העולם, וולקאם בק!

  3. ממה שראיתי בטופס הרשמה, כדי להצטרף ליום המיוחד הזה, אתה חייב לאשר שנציגי בנק הפועלים יפנו אלייך, כבעל עסק קטן. ויציעו לך להכנס למאגר של "פועלים קשבק". משהו כזה… אז אם הבנתי נכון, כמובן – הם רוצים למשוך אליהם קליינטים חדשים? למה בכל נתינה חייבת להיות לקיחה? אני יודע שזה "לגיטימי". אבל בעיני יש בזה ניצול ציני.
    לאחרונה ניסיתי להתחיל שוק החלפות חדש בתל אביב, בחלל ששייך לארגון גדול. מהר מאד ניסה הארגון הזה להבליט את השם שלו, כמי ש"נותן". וכמובן כבר היו "הצעות ייעול" שנועדו לנתב את הדברים לכיוון שלהם. מיד קיבלתי תחושה לא נעימה ופרשתי, עד למציאת מקום עם לב פשוט ופתוח. אנחנו יכולים להתקדם גם בלי ה"עזרה" הזאת…
    ועדיין, לגבי העסקים הקטנים, הלב איתכם, וגם הקניות אצלכם. בשמחה ובכייף… "ביו-דיברסיטי"… אוהב אתכם מאד

כתיבת תגובה

Close