טורים אישייםשיטוטים

רקוויאם

מאת: יעל זלאיט

סוניה חיכתה לי על הכביש
היה לה מעיין געגוע בלתי נסבר עם חרדה אמיתית בכל פעם שמי מאיתנו נעלם משדה הראיה שלה
נאמנות אין קץ לאהובי נפשה ,איכות שכזו שהיא נדירה היום עד מאוד.
בזמן האחרון הלבין שערה והתדלדל , את הרגל היא כבר משכה ובמדרגות היה לה כבר ממש קשה
קולה הצטרד וקשה היה לה לבטא את רגשותיה אל מול השינויים הבלתי פוסקים במשפחה, אותם קיבלה בחרדה והכנעה ובעיקר בקבלה אין סופית
עיניה החומות והטובות הציעו הצצה למעיינות הצער והאהבה האין סופיים
כל כך הרבה שנים צעדנו ביחד עד שהעדיפה להישאר בפתח החצר מחכה שנחזור
כלבה אנושית כולם קראו לה.
כשמי מהילדים היה בוכה או כשהיה דוק של עצבות מכסה את עיני הייתה מושיטה יד, מלקקת את פנינו , חשה את צערינו ומשתתפת
אספה תרנגול שומם, גידלה דורות של חתולים
הייתה אלופת העולם בהתמצאות , ידעה למצוא אותנו בכל מקום שהיינו בפרדס חנה, הייתה לה רשימת כתובות של החברים ובזמן רעמים או "בומים" הייתה יוצאת לסיבוב חרדתי ומוצאת מפלט בחיבוק של דניאל או לרגליה של אילנה ,

ואני כותבת על סוניה הכלבה הנאמנה אחרי זמן ארוך שלא כתבתי- על גלעד שהבטן מתהפכת מול האימה, על יותם בן ה23- יפה התואר והמבט שבחר לשים קץ לחייו , על העבודה שלי, מחשבותי , שיתוק אחז בי מאז חג הסוכות . והנה מול סוניה המתה אני כותבת.

הלילה חזרתי הביתה – מאוד מאוחר, נהנתי לנסוע בכבישים ריקים , מוזיקה קלאסית עוטפת אותי
משהו באוירת הלילה הזכיר לי את עצמי מפעם , גרם לי לשבת נוח בכסא של האוטו החדש- התרגשות קלילה , תחושת שיכרון של חופש , מתבוננת בתחושות, מוצפת בהכרת תודה על מה שניתן לי , על האהבה, על השקט של הלילה – כמו גנבת זמן מהצד ההפוך- תנועה בקרירות הלילית –של הגוף , של הנפש..
והנה אני מגיעה, אורות הבית מרמזים ממרחק- אני יודעת שכולם ישנים ותכף אצטרף לכירבול של חיי מתחת לפוך לצידו של אישי הישן שבוודאי יכרוך את ידו החמה והטובה סביבי מתוך שנתו, ואז אני רואה מרחוק "משהו", על הכביש, אני עוברת את שער הבית והיא שם – שוכבת על הכביש, שלמה, יפה כמו ישנה ,עינה פקוחות כאילו אומרת – נרדמתי כשחיכתי לך..
והיא לא זעה, לא נושמת. אני מביטה בה ומרגישה את צפייתה הארוכה לשובי ,כמו אמא לנערה מתבגרת
אני עולה הביתה ,נקרעת , רוצה להעיר את אמנון ,להתקשר לחבר, לקחת אותה מהכביש. מוצפת מחשבות ורגשות אשם – אני לא יכולה להעיר אף אחד, אני לא יכולה לעשות את זה בעצמי, אני לא יכולה שהילדים יצאו בבוקר ויראו אותה על הכביש , אני לא יכולה שמישהו ממכריה הרבים יראה אותה כך , שוכבת על הכביש, אני לא יכולה לחשוב שיעבור רכב וימעך אותה.
שוכבת ערה, מחכה לשעון המעורר של אמנון המכוון ל4:30- אני אף פעם לא מתעוררת ממנו
שואלת את עצמי למה אני לא בוכה, מרגישה כל כך אשמה..אני שוכבת במיטה והיא על הכביש דרוסה
ב430 השעון מצלצל , אני מזנקת – אמנון, אמנון, סוניה…
רק אז אני מרגישה את שמורת עיני מבקשות להיעצם ..אבל קמה
ביחד אנחנו יורדים מכורבלים אל הכביש , סוניה שם באותה תנוחה- יפיפייה ,עם עינה הפקוחות ,מכוסה כולה זהרורי טל הלילה.
אנחנו מרימים אותה את השמיכה ואז גועה בי הבכי ,

בוכה עליה ועלי , בוכה על כל מה שאחז בי השיתוק מולו…
מרגישה שהיא הלכה לה בזמן, לפני שכבודה נרמס ע" י הזקנה הלא מחמיאה.
מרגישה שאצלי נגמר עידן "הכלביות" . .
סוניה ואני לא נעמוד יותר על הכביש בצפייה שמישהו יחזור
היא בוודאי תהיה בגן העדן של הכלבים ואני אחזור להיות נאמנה לעצמי , למחזוריות הטבע ולעורב השחור.

לפני שנים אמרה לי הקוראת בקלפים האינדיאנים שיש לי בטוטם את הכלב שמסמל את הנאמנות "לבעל הבית", לאב, למשפחה לשבט .. ויש בי את העורב שרונית כתבה עליו לא מזמן, שמסמן את הנאמנות לעצמו ,למחזוריות ולכוחות הטבע ולקסם.
היא תארה קונפליקט בין הרצון האין סופי של הכלב להיות נאמן לחוקי בעליו לחוקים שבני האדם יצרו לעומת העורב שאם הוא נכנע לחוקים שבני האדם קבעו , הוא עורב מת.
אז אני משחררת היום את סוניה באהבה רבה על כמעט 13 שנה של סמל ומופת לנאמנות כלבית
משחררת היום את הנאמנות הכלבית שלי על מנת לפרוס את כנפי הקסם השחורות ולעוף עם הנשרים.
ומנקודת מבט הציפור אחזור אל בני האדם .

תגיות
הראה עוד

11 thoughts on “רקוויאם”

  1. אאאח סוניהלה, הלב מתמלא געגועים והעיניים דמעות. איך ליוותה אותך כל השנים בגידול ודאגה מסורה לילדים, אנחנו גם היינו תחנת מעבר תקופתית והיא במבטה חדרה אלינו ללב ולנשמה , היתה חלק מן הגן ממש כמו היאם.
    כנראה נשלם עידן ,נשלמה משימה . נוחי בשלום ואהבה סוניה.
    יעלה,חיבוק גדול ואוהב איתך בלב
    ענתי.

  2. טוב ו,,אהבה ניתן אפשרי לפגוש ויש בנמצא אפשר? אני מנסה ,איש אחד חמוד נושק ל50 כן ממש חודש הבא חצי מאה ,חדש במושבה ,חמוד כזה נעים נאה" כן נראה צעיר ראש צעיר ,איש פשדוט מין נבד שכזב ,משהו מ" נזאב הערבה " הרמן הסה מכירים" טוב עוד 0527070853 דן

כתיבת תגובה

Close