"שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהֹוָה רֵיקָם:" דברים טז טז
מילים ברורות?? לי, ממש לא!!
מה זה "יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ"? אנחנו יכולים לאמור שזו פעולה. אז מה אופי הפעולה? אולי והיא נעשית כלפי משהו. ההמשך הוא: "אֶת פְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ", זה ברור? ובכלל האם לאל היהודי יש פנים? נמשיך בהצעה, ציווי, יראה כל זכורך. היכן זה יקרה? "בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר". כמו והאל היהודי מסתובב בכל מיני מקומות ומצביע ואומר כאן?
ובכלל, בשביל לעשות את העניין מְעַניין, ועל היבט הזמן מבקשים אנו לשוחח, אנחנו קוראים: שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת: דברים טז, ט. תאריך החג ברור?
ואם אפילו עוד קצת נסתבך אז: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה:" שמות לד כב. את החג, שבועות, תעשה לך. לי? מה זה אומר? אולי שחג זה הוא אישי מאוד. ובהמשך שם: חג האסיף… ועכשיו פאנץ' ליין, "תקופת השנה". ברור מתי זה?
ואפשר בכלל להסתבך כשנקרא: "בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם הַפָּסַח חָג שְׁבֻעוֹת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל:" יחזקאל מה כא. מה קורה כאן. האם מוצע כאן לראות שהחגים פסח ושבועות הולכים יחד, שהרי מצוין תאריך קונקרטי.
נתקדם. מקובל שמועד חג השבועות מהמקרא הוא היום החמישים לספירת העומר. מועד תחילת הספירה לא נאמר במקרא. חז"ל החליטו שהספירה תחל מלמחרת היום הטוב הראשון, של פסח. מכאן התאריך הקבוע לחג השבועות הוא, ו' סיוון.
אפשר לראות את שבועות כחג אשר מתוך שמו ניתן לראות קשר לשבעה ימים אחרים כמו שבעת ימי בראשית. כאן מדובר על שבע כפול שבע.
כבר שוחחנו שהמילה חג עוסקת גם ברעיון החוגה, מחזור. מחזורי הזמנים, המחזוריות שבחיים. החיבור של רעיון המחזוריות, עם הרעיון השבועי, של בריאת כל חלקי המציאות, יכול ויעורר אצלנו מחויבות מסוימת אל תהליכים בחיים.
הסתכלות מעגלית, אז מה כן לעשות בחג השבועות, יכול שנמצא בכתוב: "וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ:" דברים טז, י. אני נותן לפי הברכה שקיבלתי.
ואם מבינים אנו שכל המציאות מנוהלת ע"י תחושות הרי אנחנו משתתפים בחג השבועות לפי תחושת הנדיבות הפנימית שלנו.
במקרא מדוברים הדברים בלשון יחיד. האדם היחיד מתבקש לעשות לאל מסת נדבות. משהו שהוא כמו מיסוי וגם נדבה. ברור שהאל לא צריך מאיתנו כלום, הוא צריך מס ממה שהוא שלו? ובטח לא נדבות. אז למי אנחנו עושים?
בספר ויקרא מוצע לנו להבין את חג השבועות כך: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה:" ויקרא כג, טו-טז.
ביום החמישים, יש להקריב מנחה חדשה.
זמן החמישים מופיע גם כ: "וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל ישְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ:" ויקרא כה, י.
אז יש לנו גם שבע כפול שבע וגם זמן החמישים.
האפשרות לחגוג בזמן מסוים, חגיגה שיש לה קשר לבסיס ההיווצרות של כל הקיים = הבריאה. וגם לרעיון, ציווי, האומר, יש זמן בו קוראים לחופש לכל הנמצאים. יש מערכת, זמן החמישים, העושה כמו ריסט = עוצרת כל הקיים ומחזירה למצב ראשוני.
ההֵקְשֵרים הרבים מציעים לנו להשתכלל ביחס שלנו אל המציאות. כרגיל, המקרא מביא רמזים והצעות מתוחכמות. מציע לנו לבחון בסגנון המתאים ליישום הרעיונות. לכן התורה יודעת להיות רלוונטית בהקשרים רבים כל כך.
יש לנו התייחסות ליובל גם במעמד הר סיני: "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר:" שמות יט, יג. ורעיון חג השבועות יכול להיקשר לקבלת התורה.
התורה העוסקת בדרך ההוראה [ תורה = להורות] לבני אדם. איך להשתמש בכל חלקי המציאות. קבלת התורה מביאה כלים וכיוונים העוסקים בסגנון של בריאת כל הקיים. ובעיקרון הבסיסי של משמעות הבריאה = הוצאה לחופש של היצורים שבה.
שבועות המכפלה החוזרת על עצמה ומזמינה ליצור זמן אישי בתוך הזמן הכללי.
בואו ונבחן את האפשרות המוצעת בספר ירמיה
(כו) הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהֹוָה וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה:
(כז) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם יְהֹוָה:
(כח) בַּיָּמִים הָהֵם לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה:
(כט) כִּי אִם אִישׁ בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת כָּל הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו:
(ל) הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהֹוָה וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה:
(לא) לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם יְהֹוָה:
(לב) כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם יְהֹוָה נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם:
ירמיה לא, כו-לב.
אולי ואפשר שאנחנו נסכים להיות בימים הבאים. אלו וזה אפשרי שגם אנו נשתתף בהבאתם. נשתתף בכריתת הברית החדשה בין האל לאדם. לא תוך התמודדות עם מצרים, תחושת צרות תמידית, אלא מתוך אחריות אישית ומלאה.
חג שבועות = שבועת האדם אל מציאותו.
תודה, יאיר כהן.
יום שני ד' סיון תשע"א 06 יוני 2011
—–
קבלת הקבלה
לימוד וחברותה של עולמות הקבלה
קבלה = איך לחיות חיים חכמים
קבלה = איך לארגן כוחות פנימיים
קבלה = איך להתמודד עם אירועי החיים ולהתעשר מהם
קבלה = קבלת כל המציאות כאלוהית
בחכמה היהודית, לעומת תפישות רבות אחרות, אין ויכוח בין הטוב לבין הרע. שני אלו נבראו, ניתנו ע"י גורם אחד. לגורם זה שמות רבים: אל, אלוהים, ה', אדוני,,,
הקבלה מכונה גם כתורת הנסתר. תורה = דרך הוראה, לחיים שמעבר לתחושת הסתירות. טוב ורע, גבוה נמוך, נכון לא נכון, בסדר לא בסדר,,, אלו ואחרים נחשבים כעומדים אחד מול האחר וסותרים. לדעת הקבלה ולדעת גישות בחכמה היהודית אין אלו מתמודדים אחד מול האחר אלא… נלמד בפגישות.
ושוב וכול הזמן נא לזכור שכל המצבים, כולם ללא יוצא מהכלל, הם בריאה אלוהית אחת, מושלמת, מסודרת, מדויקת לגמרי.
אולי, כדי לבלבל עוד קצת J, כל ההתרחשויות, גם הנוראיות ביותר, מכוונות לטוב.
ההסכמה להכיר דרך זו מבקשת סובלנות פנימית ואורך רוח.
השפה, סגנון הלמידה, ההצעות,,,, מיוחדים ומעוררים רגשות עזים.
עולם הקבלה מהווה לדעתי, אחד מההישגים המדהימים ביותר של הרוח האנושית. זהו עולם חכם, לא מוותר, חד ודורש, בקי ומאתגר.
נקבל הצעות לקשר יעיל עם כוחות שהטבע מציע. טבע מדהים הטמון בנו.
במפגש הראשון נציע להציץ על כוחות האדם.
ממה אנחנו בנויים ומה האפשרויות הטמונות בנו.
במפגשים הבאים ניגע ב: אהבה, קרבה, זוגיות, אכפתיות.
בהמשך נחליט באלו נושאים נטוס הלאה.
נפגשים: ב יב' סיוון, 14.6.11, 18:45-20:45. מיקום: האלון 10, פרדס חנה.
עלות: דאנה = כמה שמרגיש נכון.
פרטים: יאיר 0542112355 שי 050560969 לאתר
