השימושון

תמונות מהטלפון: האם גם אנחנו יכולים?

.

לוגו

ברק

האם גם אנחנו יכולים? / נועם לסטר

לאחרונה נדמה שחיינו הם מסע בחירות מתמשך שאין לו סוף. חודשים עקבנו אחרי הבחירות המרתקות בארצות הברית. תחילה – הבחירה של הדמוקרטים בין אישה ובין שחור כמועמדים לתפקיד הנשיא. שתי הצעות חדשניות שנדמו כבלתי אפשריות באמריקה השמרנית. ואז הגיע הרגע הגדול, כלומר היום המופלא שבו עצר העולם את נשימתו והאמריקנים עמדו בתורים הארוכים, ובחרו, והושיבו בבית הלבן, לראשונה, נשיא שחור – ברק אובמה. בחירה מפתיעה, מהפכנית, רעננה, נועזת. לרבים היא מסמלת את תחייתו של החלום האמריקני (ספייק לי אמר למחרת, שהשקר שתמיד סיפרו לו – שבאמריקה הכול אפשרי – התברר כאמת). הנה הוא כאן, הנשיא המיועד, בפוסטר שנלקח מאתר Obey Giant.
בטרם הספקנו להתאושש מן ההתרגשות האמריקנית, התעוררנו אל הבחישה המייגעת במרק הבחירות המקומיות. כאן אצלנו, ביישובנו, העניינים יגעים ומוטב לעבור עליהם בשתיקה. מלבד כמה הטרדות טלפוניות, שבהן מטרטר באוזנך נאום מוקלט של אחד המועמדים (עד שאתה שם לזה קץ ומניח את השפופרת על כנה), ומלבד הכרזות המידלדלות מלוחות מודעות ומקירות קלופי טיח, אין תחושה שמשהו אמיתי מתרחש. גם הזירה הארצית אינה מעוררת השראה, מלבד אולי תופעת דב חנין בתל אביב. מרענן לראות את הצעירים, אנשי התקשורת, האמנים והאינטלקטואלים מתגייסים לתמוך במועמד ששורשיו במפלגה הקומוניסטית. משמח שלרגע יש הקשבה לדברי הטעם של חנין ולסדר היום החברתי והירוק שהוא מציע, בלי שדבריו ייפסלו על הסף בגלל סטיגמות פוליטיות.
ועוד לפני שזה מסתיים, כבר אנו בעיצומן של הבחירות לכנסת. מימין בונה נתניהו את החומה הבצורה של העיקשות המדינית, ומצרף אליו פורשים מן העבר המתגעגעים למצודה וחולמים על כסאות שרים. ובשמאל מסתמן מבנה פוליטי חדש, שאמור לתפוס את החלל שהותירה מפלגת העבודה, המצטמקת ופונה ימינה.
האם גם בישראל, כמו בארצות הברית, אפשרי שינוי של ממש? האם גם כאן ייתכן תיקון היסטורי אחרי עשורים של חוסר תקווה? בינתיים אנו שומעים שוב ושוב על שמות ישנים ורעיונות ישנים. אבל הכול עוד פתוח, ובינתיים עוד אפשר לחלום.

לבלוג של נועם באתר רשימות >>

הראה עוד

1 thought on “תמונות מהטלפון: האם גם אנחנו יכולים?”

כתיבת תגובה

Close