השימושון

תמונות מהטלפון: הצל

.

לוגו

הצל של נועם

הצל / נועם לסטר

אני עומד ביום שמש חורפי ומביט בזוהר שמחזיר החצץ הדק, הלבן שלרגלי. לידי זורק עץ את צלו בקו אלכסוני. בשעה המוקדמת של אחר הצהריים הצל מתארך, אבל עדיין אפשר להכיר בו את הדמות המקורית. כמו במראה מעוותת הרגליים גדולות והראש קטן. התיק שתלוי בצד ימין יוצר אסימטריה שאפשר לפרשה באלף דרכים. יד שמאל מקופלת ונראית רק בחלקה. יד ימין מחזיקה את מצלמת הטלפון בגובה העיניים. היא נראית קצרה ומוזרה. שמנה בתחילתה ודקיקה בסופה.
על החצץ פזורים עלים יבשים קטנים. חומים. וגם מעט בדלי סיגריות. האור זוהר יותר בחלקה העליון של התמונה, כאילו מקור האור נמצא מאחורי ראשי, או עם קצת דמיון, כאילו אני מתבונן אל תוך האור שבעומק התמונה. העלים שמסביב לראש נדמים כמציירים קשת סביב הצל. כאילו הסתדרו כך בכוחו של שדה חשמלי שמפיצה הדמות.
הצל הרך של העלווה בפינה השמאלית העליונה נדמה כהצללה שבאה להדגיש את הקווים החדים של גזע העץ והדמות שבמרכז התמונה. חוקי הפרספקטיבה הרגילו אותנו לראות את הראש הקטן כרחוק, אבל כשאנו מתעלמים מהפרספקטיבה, למשל על ידי סגירה חלקית של העין או התבוננות מרחוק, מתכווצת הדמות ונפתחות אפשרויות חדשות.
הצל מראה ומסתיר בעת ובעונה אחת. הוא משאיר מקום רב לדמיון. אפשר לראות דברים רבים בתמונה זו של דמות המרימה את ידה אל ראשה.

לבלוג של נועם באתר רשימות >>

הראה עוד
Close