סביבה וקהילהשיטוטים

הגיע הזמן למוניות שירות בפרדס חנה כרכור

כשהגענו לכרכור, הרכב האחד שהיה ברשותנו נסע הלוך ושוב לעבודה. ינאי ואני הסתדרנו ברגל ובטרמפים, מפתחים הרפתקנות בריאה וטווים רשת תמיכה של אמהות על הדרך. אחר כך דברים השתנו. נהיה לי אוטו משלי ויצאתי לעצמאות.. תופרת את הקו שבין הבית / בית ספר / אחוזה ירוקה / נווה רותם וכל שאר המסלולים שקיבלתי בחבילה אחת עם ילד חברותי. זה היה חשוב במיוחד בתקופה שגרנו בנווה אשר, שם גם המכולת היתה במרחק נסיעה.

עכשיו חזרנו לכרכור ושוב המציאות התעבורתית שלנו השתנתה. בן זוגי ואני חיים ועובדים בעיקר בבית וכרגע מתניידים ברכב אחד. החסרונות ברורים – הכי קל פשוט לקום ולצאת ולבוא. אבל גם היתרונות משמעותיים: תיקשורת ותיכנון מראש, חיסכון בעלויות אחזקת רכב נוסף (מחירי הדלק זה רק אחד הפרמטרים), הסעות משותפות, יכולת לבקש ולקבל עזרה וגם להושיט אותה, ההיבט האקולוגי, ההנאה שבאיטיות.

במקביל – רחוב המייסדים רבתי התעורר. נפתחו בתי קפה ואוכל, חומוס, שווארמה, אורגניגן, אפשר לעבור את גן גיבורים לרחוב המושב לאיזה ממתק בריאות בירוקה או קפה אצל יוסף החדש. החוגים זה ברגל וגם הספריה, הדואר קרוב ויש אפילו (סוג של) כספומט בפיצוציה. כיף לטייל ברגל. שפוי.
בטרמפים אני לא נוסעת יותר, אלא אם כן זה באמת מישהו שאני מכירה טוב.

ביום חמישי שעבר קרה מקרה קשה. ישועה יוספסון, תלמידה באולפנא בכפר פינס (ומי מאיתנו לא עצר כמה וכמה פעמים לבנות האולפנא?) יצאה מכפר פינס והיתה בדרך ליישוב אבני חפץ, שם היא מתגוררת. בדרכה חזרה הביתה היא עצרה טרמפים, ועדיין לא ברור מה קרה אבל היא נמצאה שרועה על הכביש בשכונת יובלים מחוסרת הכרה וסובלת מפגיעות מרובות. הועלה חשד כי נפגעה בתאונת דרכים, אולם חקירה של המשטרה העלתה סברה נוספת, לפיה ישועה נמלטה מרכב נוסע לאחר מאבק. החשדות הן כי ניסו לאנוס אותה או לחטוף אותה.

מצבה הולך ומשתפר.  "במקרה הזה רק תפילות יעזרו", ציינה אמה. אני מצטרפת לתפילות.

המקרה הקיצוני הזה הוא לא הסיבה היחידה הקוראת לשיפור במצב התחבורה בפרדס חנה. אמנם דרכים נסללו וככרות התעגלו אבל דרך הבנים ודרך הנדיב הן פקק תנועה ארוך ומזדחל בשעות העומס. האוטובוסים בפרדס חנה כרכור- נדהמתי לגלות את רשימת הקוים והתדירות המייאשת  – עוברים בתדירות של רבע שעה עד שעה (בקו 1 בלבד) ובשאר הקוים פעמיים ביום או מדכדך מכך – בשעות קבועות מראש. מה שמזכיר לי את ילדותי הפריפריאלית ואת הריצות הבהולות לקו האוטובוס המקומי שהגיע פעם ב.

המסקנה המתבקשת: פרדס חנה כרכור צריכה דחוף מוניות שירות. שאפשר יהיה פשוט לצאת החוצה ולדעת שתכף תעבור אחת. ואחריה עוד אחת. ועוד אחת.

לא רבים יודעים, אבל השם "מוניות שירות" אינו קשור לשירות המופלא שהן מספקות (למרות שהוא אכן מופלא…), אלא דווקא לשם שניתן להן בימי המנדט הבריטי share route – נתיב חלוקה, המתייחס לחלוקה של הנסיעה ושל התשלום עליה בין הנוסעים במונית. מוניות השירות הופעלו על מנת להקל מבחינה כלכלית על הנוסעים הזקוקים לשירותי התחבורה הציבורית על בסיס יומיומי.  [מקור: דפ"ז]

באתר משרד התחבורה מפורטים התנאים לקבלת רישיון להפעלת מוניות שירות. היזם החכם שישכיל לפתח את הנושא יכול להצליח בגדול.

והנה עוד תפילה.
(או שאולי עדיף עצומה?)


תוספת לפוסט בעקבות התגובות: עצומה >

תגיות
הראה עוד

22 thoughts on “הגיע הזמן למוניות שירות בפרדס חנה כרכור”

  1. מחר תתקיים פעילות בקריאה לשיפור התחבורה הציבורית בפרדס חנה. זאת ביוזמת התנועה הירוקה. נקרא לקידום אוטובוסים לרכבת ולים (היום כדי להגיע לחוף מפרדס חנה צריך להחליף אוטובוס בחדרה..). ניפגש מחר, יום שישי, בשעה 10 במרכז המושבה (ליד דידו) . נשמח מאד אם תצטרפו אלינו בדוכן. אתם מוזמנים להעביר הלאה, וגם לחזור במייל או בטלפון ליעל.
    להתראות!
    יעל כהן פארן 052-2728390
    yaelparan@gmail.com

  2. כרמית, אני איתך לגמרי. יכלו להיות לרכבת פי שניים נוסעים אם היו מארגנים חניה כמו שצריך… זה די חבל. יש הרבה עגמת נפש בלהגיע לרכבת, לחפש חניה רבע שעה, לאחר את הרכבת, ועוד להסתכן בלחנות במקום שיפרצו לך (בתחנת פרדס חנה, אם אתה משאיר את הרכב שם ללילה). פעמים רבות פשוט לא מצאתי חניה ושיניתי כיוון – לקחתי את הרכב כל הדרך לתל אביב רק בגלל זה. חבל.
    הרכבת עכשיו בלחצים של סגירה בגלל בעיות בטיחות וכו', אבל יש מקום להניע מולם עצומות ומיילים כשירגעו שם העניינים הפנימיים שלהם.
    בינתיים מפיץ את עניין העצומה של מוניות השירות לכמה מאות מכרים.. טוב מאד 🙂

  3. בזמנו שמענו בקורס של תמר קינן הרצאה של "מושך קוי אוטובוס". מי שאחראי מטעם הרשויות לתכנן את התחבורה הציבורית העירונית. הוא הסכים שהמצב פה מזעזע ואם אינני טועה גם אמר שיש תוכניות למהפכה בקרוב. נורית, האם את יודעת על זה? בכל מקרה, כדאי לברר לפני שדורשים מוניות שירות.

  4. אהלן
    במקרה או לא במקרה נתקלתי השבוע בפוסט של נורית באתר
    ובגלל שלצערי בחיי גיליתי שלחץ חיצוני חזק מכוח הדיבור
    יש לי הצעה; יש תוכנית נהדרת בגלי צהל בימי ב'-ה' שנקראת "יהיה בסדר" שעוזרת להתמודד אם רשויות-בירוקרטיות וכו'. אחת מהפינות בתוכנית היא בבדיקה של תחבורה ציבורית בעייתית באזורכם, בקיצור צריך לכתוב להם מייל ok@glz.fm או להשאיר הודעה בטלמסר 03-6060652 ולספר על הבעייתיות שנתקלת בה עם תחבורה ציבורית. הם בודקים, מבררים עם משרד התחבורה ומנסים לעזור בשינוי..
    אני חושבת שיש סיכוי טוב לעזרה והתקדמות איתם.. שווה לנסות.. בהצלחה

  5. יזם פרטי לא יכול להפעיל באופן חוקי קו מוניות שירות בלי משרד התחבורה שידון, יחליט ויאשר וכיוב"…
    דרך אגב, אני זוכרת מעברי הרחוק רחוק… ( כחיילת צעירה) שההורים היו עושים הסעות מצומת הקאנטי קלאב לרמת השרון. מעין שאטל פרטי וללא תשלום .
    מה דעתכם?

  6. מתה על ההקשרים הבלשניים האלה שנשארו לנו מכל כובשינו..SHARE ROUTE…KIT BAG…
    מוניות..זה מעולה..אוכל להפסיק להסיע את הנחמדת לתפוצת ידידיה וידידותיה ברחבי המושבה…"קחי מונית" אומר לה…

  7. חשוב מאד.. תחבורה ציבורית אצלנו במושבה וגם בכלל בארץ היא שדרוג רציני והתייעלות גדולה מאד. ויכול להיות כל כך פשוט ליישם באמת.. הלוואי הלוואי שיצא, זה יהיה מאד משמח.
    יש את תמר קינן המקומית, שהקימה את "תחבורה היום ומחר"- הארגון הישראלי לתחבורה ברת קיימא. אפשר לשתף גם אותה בעשייה הזאת, אם זה מגיע לזה

  8. כבר כמה חודשים יושבת לה קבוצה קטנה ומשוגעת לעניין, ( שוב, בתוך ועדת איכות הסביבה) ומנסה למצוא פתרונות בסבך התחבורה הציבורית ומשרד התחבורה. הסתבר שתחנת המוניות הקיימת לא יכולה לקיים קו מוניות שירות, ושהמפעילים של האוטובוסים חזקים למדי.
    למדנו את כל הקווים ונבהלנו מאי היעילות, כמוך. גילינו שאין כמעט התאמה בין שעות הרכבת לשעות האוטובוסים אל ומ- תחנת הרכבת, ובעיקר שעם האוטובוס אי אפשר להגיע הביתה.. ובטח לא להגיע לרכבת בזמן בבוקר.
    מכרז ההפעלה של התחבורה הציבורית מופעל על ידי משרד התחבורה ( ולא על ידי המועצה) שמפעיל חברה פרטית לבדיקה, ש… ש… – בקיצור אלף לילה ולילה.
    העברנו את כל הממצאים והבקשות למי שצריך לטפל בכך במועצה – כולל בקשה אלמנטרית לפרסום שעות וקווים בכל תחנות האוטובוס! ובעיקר בקשה גדולה שייבדק מכל הכיוונים.
    אני לא לגמרי אופטימית, אבל יש מקום לתקווה ( קטנה, בכל זאת)

  9. גאונית. כמה פשוט וכמה מסובכת ההתניידות הבינמושבית פה .כאמא לחיילת אני נאלצת להיות מטורטרת בלי סוף ,או לחילופין לשלם מוניות לילדה החיילת שתגיע הביתה בשלום.ובכלל, זה יכול להיות פתרון מצוין לקהל גדול. עכשיו רק צריך יזם רעב עם מיניבוס קטן ושלט או אפילו כרכרה עם סוס .

כתיבת תגובה

Close