2012 זה עכשיוזוגיות ומשפחהסביבה וקהילה
תפילה לשלום בית
לפעמים אני מרגישה שהמתנה שהעולם זקוק לה היא שקט, קול דממה דקה.
לפעמים יש לי תחושה שמילים לא אומרות מאום, שגם שירים לא יגידו כלום.
ולפעמים אני נתקלת במילים שפותחות לי את הלב, ומזכירות לי שגם מילים יכולות לעשות שינוי, גם אם קטן ועדין, כמו זרע נסתר ואמיץ, שנובט לו מתחת לאבני החומה וסודק אותה לאיטו.
ואז אני חושבת לעצמי שגם לפתוח את הלב הוא מעשה פוליטי.
שגם ללכת בעולם עם לב פתוח ולשים לב לכאב של עצמנו
ולכאב של אחרים,
זו היא נוכחות פוליטית בעולם.
פמה צ'ודרון פותחת את ספרה "המקומות שמפחידים אותך; מדריך לאומץ בזמנים קשים" במילים: "כשהייתי בת שש לערך, קיבלתי את תמצית השיעור על הבודהיצ'יטה מאישה זקנה שישבה והתחממה לה בשמש. יום אחד חשתי כועסת, בודדה, לא נאהבת ובעטתי בכל מה שנקרה בדרכי, וכך חלפתי על פניה. היא צחקה ואמרה לי, "ילדונת, אל תתני לחיים להקשות את לבך." ממש שם קיבלתי את ליבת הלימוד: אנחנו יכולים להניח לנסיבות חיינו להקשות את לבנו כך שנהיה רגוזים ומפוחדים יותר ויותר, אבל נוכל גם להניח לנסיבות לרכך אותנו ולהפוך אותנו לנדיבים יותר ולפתוחים יותר כלפי מה שמפחיד אותנו. הבחירה הזאת תמיד בידינו".
אני רוצה להגיד שלפתוח את הלב זה מאוד מסוכן, זה יכול להיגמר בדמעות.
אני גם רוצה להגיד שהעולם זקוק לנשים ולאנשים אמיצים, שמוכנים לפתוח את הלב, ולהסתכן בכך שהשטיח יישמט להם מתחת לרגליים, והם יבינו שהעולם הזה והמדינה הזו מלאים בהרבה סבל, אכזריות ואי צדק. הזרעים שנזרעים כשאנחנו פותחים את הלב יכולים לנבוט להם ולמוטט את החומות הכי אכזריות והכי גבוהות והכי אטומות בעולם. כי שינויים בעולם מתחילים משינויים בלב, שינויים בתודעה.
מי ייתן ונצליח לשמור על ליבנו פתוח וידינו מושטת ונדיבה, גם אל מול מילים ומעשים שמעוררים בנו כעס ופחד. מי ייתן והמילים והמעשים שלנו יזרעו שלום ותקווה בעולם.
וכאן יש וידאו טיפה ארוך יותר איתה.
—
טלי גילן יוצרת, מטפלת, מטיילת, פעילת שלום. נשואה לאיתמר, אמא לרות. מתגוררת בפרדס חנה. כותבת תזה בנושא אמנות ואי אלימות. עובדת איתנו במקום בזמן. לבלוג של טלי >
הספר החדש של פמה צ'ודרון הגיע עם אילן לוי מהוצאת פראג, שקפץ לבקר. טלי, שאוהבת את פמה צ'ודרון כבר שנים שמחה לגלות אותו. התגובות לפוסט הזה הביאו אותה לכתוב את התפילה לשלום בית. ככה, במקום לעבוד על התזה הבוקר, זה מה שהלב שלה רצה להגיד. תודה טלי. (רונית)
תודה עופרי
מקסים
תודה לילי ותודה מיכל (-:
למיכל,
אני משלבת בטיפול כלים שונים מתחום העבודה הסוציאלית והטיפול באמנות.
אמנם כרגע אני בהפסקה לצורך סיום התזה שלי,
ולצורך לידה מתקרבת ובאה,
אבל כשאחזור לפעילות אפרסם פרטים יותר קונקרטיים,
ואז את מאוד מוזמנת ליצור קשר.
טלי.
טלי, לא הכרתי את פמה צ'ודרן, אבל המילים שלך היו בדיוק מה שהייתי צריכה לפגוש הבוקר, תודה, לילי
הי טלי, במה את מטפלת? הסתכלתי באתר שלך ולא הצלחתי למצוא… כגישה מה שכתבת נשמע לי כל כך מדוייק, שאשמח לדעת, בשבילי ובשביל אחרים (-:
תודה מיכל ורואי,
גם אני מרגישה שמשהו בפמה צ'ודרון מאוד מחזק, אמיתי ונותן השראה
לנוכחות חומלת ומלאה יותר-
לפעמים מחויכת ולפעמים דומעת.
טלי.
בדיוק קורא עכשיו ספר אחר שלה! אשתי היקרה גיל ביקשה שאקרא פרק לפני שנסעתי לאמסטרדם. קראתי פרק במוסך רגע לפני הנסיעה וכתבתי לה ש"אני קורא את עצמי". מזמן לא ראו שם במוסך לקוח עם עיניים לחות…
אוהבת מאוד את פמה צ'ודרון ונפעמת תמיד מהידע הנפלא שהיא חולקת
אוהבת מאוד את הקטע שהבאת שראיתי פעמים רבות
אוהבת את דברייך היפים
תודה