(16) הטור של אייל עמית: הסדין הלבן שלי

תודה רבה רבה:-)

אני גם מאחרת בתגובות אבל לא יכולתי להכנס לאתר!

אני בשיאו של תיק עבודות כדי להתקבל למחלקה של תקשורת חזותית. ובאחת עבודות שלי החלטתי לגעת בעיניינים של מערכות יחסים שכושלות או כאלה שברגע שהן מתחילות הן גם נפסקות, מתוך טענה שאנשים בתחילת הקשר שלהם לא באמת מספיקים להכיר אחד את השני לעומק.. לכן החלטתי ל"הקים" מסעדת היכרויות שמיועדת לדייטים ובתפריטים בפלייסמנטים במפיות ובחללי המסעדה יהיו סיפורים ובדיחות שאולי יגרמו לאורחים במסעדה למצוא נושאים לשיחה, וככה מסתם שיחות ונושאים אדם יכול להכיר אדם אחר לעומק.. לאט לאט אני אוספת חומר גלם שאולי יעזור לי בהמשך העבודה.

אבל למה אין כתוביות למאותגרים בשמיעה ??

קישור לטור (17): עוגת שוקולד-כימו-וניל
https://local-blog.co.il/home/?p=3650

האמת שקראתי רק "כושי בלאנטיס", הצטרפתי לגרופ בפייסבוק מזמן ורק היום ממש נכנסתי למושבה חשבתי לעצמי אולי אני אקבל רעיון לאיזה עבודה שאני עושה עכשיו ודווקא העבודה היא על היכרויות. חיפשתי סיפורים ובדיחות שיוכלו לפתח שיחות לזוג שרק הכיר, אני אשמח אם אוכל למצוא עוד קטעים כאלה של סיפורי היכרות מיוחדים אצלך..!

בכל זאת גם רציתי לומר שהכתיבה שלך מדהימה אותי מעניינת ומרתקת והרבה מימה שהספקתי לקרוא לקחתי כהשארה, אני מסכימה עם החוכמ הזו שלך..

יובל
זה קטע שאתה שואל על מורן. יום אחרי שענת ילדה, היא באה לבקר אותה בבית היולדות. תוך כדי הביקור החלה לחוש בצירים ויום למחרת מצאה עצמה שוכבת במיטה לצד ענת, אוחזת בתינוק משלה!!! צירוף מקרים? לא נראה לי. קארמה!!!
בנוגע לספרים, זה לוקח יומיים שלושה.דואר ישראל יא חביבי… יום ראשון זה בטח כבר אצלך. תודה על הפרגון!

אורי
תודה על התזכורת. משתדלים לקחת הכל בקלות. אשמח אם תזכיר לי זאת שוב כשיתחילו הגאזים והשיניים… 🙂

גולן
תודה מלך. נתראה בקרוב שוב…

שבת שלום, רגועה ושקטה ועם הרבה שעות שינה
אייל

ריגשת אותי בחורצ'יק צעיר.
עכשיו ששמעתי את קולך, הסיפורים והכתיבה שלך מקבלים הרבה יותר אופי.
מזל טוב על הולדת בנכם וקחו הכל בקלות

הי נגה,
תודה רבה. גם אני מתרגש מהסיפור הזה כל פעם מחדש. הקראתי אותו כבר עשרות פעמים בעשר שנים האחרונות במסיבות, באירועים פרטיים, בפסטיבלים, בגסטהאוסים חשוכים… הסיפור הזה תמיד מצית מחדש את הקסם הזה שקוראים לו אהבה. מבין כל הסיפורים שלי, זה הסיפור שאני הכי אוהב.

תומר-
אתה צודק, היום כבר קשה מאוד לתפוס את תשומת הלב ולהחזיק גולש 9 דקות רצופות מבלי לעשות דבר. רק להקשיב. אם אין שם בחורה בבקיני כמו בהשרדות, או איזה בובליל דורבן שמדבר שטויות, הצופה/מאזין/גולש מאבד עניין תוך עשר שניות. אני תמיד שואל את עצמי באיזה עולם אנחנו חיים עכשיו ומה יקרה פה בעוד 10-20 שנה… מה שבטוח, ארז טל הולך להיות אדם עשיר מאוד. הרבה יותר ממה שהוא היום.
המזל הוא חמקמק, הוא ארעי, נטול נוסחא מוגדרת. הביוגרפיה של חיי (כפי שקראת בחלק מהטורים הקודמים) איננה פשוטה וקלה, אך בזכותה הגעתי למקום בו אני נמצא היום. אינני שוכח לרגע מאיפה באתי ואילו מתנות קיבלתי בחיי. אני מאמין שכל עוד אדם צועד במסלול ובדרך שהחיים יעדו לו, המזל יאיר לו פנים. היום מרגיש לי שהדרך נכונה יותר. בריאה יותר. אתה יכול לקרוא לזה מזל ואתה יכול גם לקרוא לזה אומץ וסבלנות והרבה עבודה קשה של מודעות. לענת חלק נכבד, גדול ומרכזי בשינוי ובדרך חיים שבחרתי. זה המזל שלי. ענת המזל שלי.

גיא –
מאוד ריגש אותי מה שכתבת בסוף הטור הקודם. תודה!

כמו המעיין כך גם האהבה – הם תמיד ימצאו את הדרך.

So, you can write love type stories as well. actually I'm very impressed . you managed to keep my eyes and ears on the screen for whole 9 minutes, which is not so easy now days in the 'youtube' era.

It seems that you benefit from what every man desire – well done!
you (as a couple) took a big risk with that South America trip… If i was you I would go to vegas, coz it sounds like luck in on your side.
tfoo, tfoo, tfoo…..
Tomer