השימושון

הפינות של חיה

מאת: לירון קסטר

ליד בית הספר היסודי שבו למדתי בראשון לציון, היו כמה חנויות, שתיים מהן אני זוכרת היטב. אחת קיוסק קטנקטן שבו שלטה אשה חרושת קמטים ושתקנית, ואחת חנות כלי כתיבה ומתנות. חנות המתנות היתה החנות שהכי אהבתי. דובים, בובות, מכוניות, בלונים, קישוטים לבית המיניאטורות, כולם מסודרים על מדפים עמוסים ואפשר לבהות שעות באוסף הצבעוני והמקושט הזה. וכשהייתי צריכה תיקייה לשיעור ציור, קלסר או סרגל חדש, זה היה טריט גדול ללכת לבחור לעצמי ולקנות לבד.

הפינה הראשונה של חיה

כשראיתי את "הפינה של חיה" ברחוב המושב בכרכור, נצבט לי הלב מנוסטלגיה. איפה עוד יש כאלה מקומות שילד יכול היום, במרחק שלושים שנה, להגיע בעצמו, להסתובב בחנות ולקנות לבד, כמו לפני עידן ההסעות וההשגחה הסלולרית הצמודה.
מרגע שנפגשנו ידעתי שחיה ניסנקורן נמצאת בקצה השני של הסקאלה מחוה ביגר, בעלת החנות האנטיפתית מסיפור הילדות שלי. "אני מכירה את כולם" היא מספרת. "הם רואים בי חברה. מספרים לי דברים שהם לא מספרים לאף אחד. משתפים בקטעים שקרו בבית הספר, בהתלבטויות. אם לבקש חברות מהילד או הילדה הזו. אני אפילו יודעת מתי יש להם יום הולדת וכשהם מגיעים לחנות אני נותנת להם מתנה קטנה. לפעמים קורה שבטעות נשבר משהו. אני לא מחייבת את מי ששבר. אני יודעת מה זה לבוא עם סכום מדויק כדי לקנות מתנה. אני לא יכולה לקחת מהם על טעות".

חיה נדמית לי כאמא טובת מזג ומחבקת, בדיוק מה שאת רוצה לפגוש כילדה או כמבוגרת, כשאת נכנסת לחנות. אז איך היא חשבה לפני חודש לעזוב את ניהול החנות? אנחנו נפגשות בבוקר באמצע השבוע, ב"אל טוריקו", הסנדויץ' בר שחיה פתחה לאחרונה במתחם אלונית.
את שלמה עם ההחלטה, אני שואלת. "בהתחלה חשבתי שכן", היא מספרת. "זה היה תהליך. הסכמתי לוותר על החנות כי המשפחה שלי, שכל כך תמכה בי לאורך כל הדרך, רצתה שאהיה יותר בבית. בעל וארבעה ילדים וגם שני עסקים במקביל… כמעט לא ראו אותי בבית". אבל במפנה קוסמי, כמה ימים לפני שהחנות הושכרה, השוכרת התקשרה ואמרה לחיה שהיא מתחרטת. "לקח לי כמה ימים להתאפס. בר התרגלתי לרעיון וסיפרתי לכל הילדים בחנות ("ילדה אחת בכתה 'אל תלכי, אל תעזבי אותנו'"). פתאום הבנתי שלזה חיכיתי" מחייכת חיה. היא דיברה עם בעלה ושִכתבה את התסריט. "לקחתי עוד עובדת לחנות וחישבתי בדייקנות איך לחלק את הזמן שלי בין שני העסקים והבית. זה קשה אבל זה מה שאני רוצה".

סנדויצ'ים של אמאחיה ניסנקורן היא ותיקה במושבה. היא עברה לכאן ממושב — כשנישאה לבן המקום ועד היום הם חיים באותו בית, עם ארבעת ילדיהם, בחצר משותפת עם החמים שלה. את השינוי התעסוקתי בחייה עשתה עם פתיחת החנות ועכשיו היא ממשיכה בתנופת העשיה עם בר הסנדויצ'ים "אל טוריקו" שבאלונית. "במשך שנים עזרתי לבעלי בעסק. הייתי הפקידה בחברה שלו. בשנים האחרונות הבנתי שאני רוצה להפסיק את הערבוב של עבודה עם זוגיות. רציתי משהו שיהיה רק שלי.
"אבא שלי ז"ל תמיד אמר לי 'אם לא עולים מדרגה אחת, לא עולים גם את השניה והשלישית'. הוא נפטר כשהייתי בת 16 והמשפט הזה נחרת לי כבר אז". חיה חלמה על מקום משלה שבו היא תהיה הבוסית הבלעדית. לפני שלוש שנים, ראתה מודעה על מסירת חנות מתנות בכרכור. היא הצטערה לשמוע שהחנות שהיתה פעילה במשך שנים תיסגר והחליטה לפתוח חנות דומה, משלה. ככה נולדה "הפינה של חיה".
לפני כמה חודשים, חיה עלתה למדרגה השניה ופתחה את "אל טוריקו", בית קפה משולב במזנון של סנדויצ'ים איכותייים. המשך טבעי לרוח האימהית שלה.

"הפינה של חיה", רח' המושב 35, 04-6370554 מתנות, בלוני הליום (גם משלוחים), חולצות תלבושת אחידה | "אל טוריקו", סנדויץ' בר, מימין לסופר במתחם אלונית, צומת כרכור, 04-623-1188 פתוח גם בשבת | משלוחים חינם בהזמנה של מעל 50 ש"ח ואם עברתם את ה-60 ש"ח, תקבלו גם בקבוק שתיה משפחתי מבעלת הבית. לחיילים במדים שתיה חינם.

הראה עוד

כתיבת תגובה

שווה לראות גם

Close
Close