השימושון

23 # תמונות מהטלפון

.

לוגו

המכונה

אפילו את השליח כבר לא רואים / נועם לסטר
את העבודה שלי כעורך ספרים אני עושה בבית. אני יושב מול המחשב או מול דפי הנייר בחדרי המוקף ספרים, ולצלילי מוסיקה מהרדיו או מהדיסקים שלי או מתחנות רדיו אינטרנטיות אני מוחק ומשנה, ומוציא תחת ידי טקסטים צלולים ומתוקנים. היום כשהתקשורת באימיילים נוחה כל כך והעברת טקסטים באינטרנט פשוטה ומהירה, כמעט שאין צורך להיפגש כדי למסור או לקבל דפים עמוסי סימני עריכה. הכול מתבצע על המחשב, והקבצים עוברים מיד ליד במהירות. גם התקשורת הנלווית לעבודה על הטקסטים מתבצעת באימיילים, ובשיחות טלפון מתבררים מדי פעם דברים נוספים. פגישות פנים אל פנים כמעט שאינן נחוצות. החל מההתקשרות הראשונית, דרך הזמנת העבודה, העריכה עצמה, הקשר עם המחברים, ועד התשלום – הכול נעשה ללא פגישה פנים אל פנים. אתה יושב בביתך ועורך ספרים עבור אנשים ועבור הוצאות ועבור גופי מחקר ופרסום, בלי לראות אותם ובלי שהם יראו אותך.
מדי פעם אני נזקק לשרותי הדואר, כדי לקבל ספרים וטקסטים שנשלחים אלי. הדואר יוצר מפגש. אמנם לא עם מי שכתב את הטקסטים שאני עורך ולא עם מי שהעבירם אלי לעריכה, ובכל זאת מפגש. אני יוצא מביתי והולך אל סניף הדואר. כמעט תמיד אני פוגש שם מישהו שאני מכיר. אני מתבונן באנשים העומדים לידי, מקשיב לשיחות שהם מנהלים ביניהם ובטלפונים הניידים שלהם, וכשמגיע תורי מגיש לי הפקיד את הדואר שנשלח אלי. לפעמים מגיע שליח לביתי כדי למסור לי חבילה או לקחת ממני אחת.
אבל מאז שנכנס לשימוש ה'דוארמט', האוטומט לקבלת חבילות דואר, עבודתי יכולה להתבצע כולה בלי שאראה אפילו את השליח.

< < לטור הקודם
לטור הבא >>

< לבלוג של נועם באתר רשימות >

הראה עוד

1 thought on “23 # תמונות מהטלפון”

  1. ובתחנת דלק של אלונית ראיתי השבוע שיש מכונה לממכר ספרים. כלומר, רבי מכר. דרך הויטרינה אי אפשר לגעת בספרים או לרחרח אותם, או לתת לשורה אקראית לתפוס את העין. ההחלטה אם לקנות ספר מבוססת על שמועות או על טבלאות הרייטינג של העיתונים. פרקטי לשדות תעופה.

כתיבת תגובה

Close