השימושון

34 # תמונות מהטלפון

.

לוגו

הבלו בס

החומוסיה השכונתית / נועם לסטר

בימי שישי אני קם בשעה הרגילה, ולפני שאני יוצא ל"סיבוב של יום שישי" אני מתיישב לשעה מרוכזת של עבודה. אחר כך אני מתמתח, יורד למטבח, לוקח מן המגירה את מפתחות המכונית ויוצא לדרך.
תחילה אני עוצר בתחנת הדלק שמעבר לפינה, שם אפשר לקבל עיתון "ידיעות אחרונות" של סוף שבוע בחמישה שקלים. את מוסף הטלוויזיה אני שומר לאמי, ומשתדל לשלב גם קפיצה אליה בהמשך הסיבוב. אם לא – היא תקבל את המוסף בארוחת השבת אצלנו בבית. התחנה השנייה היא הירקן, ומיד אחרי זה – למרכז הקניות, למרכול. אבל קודם אני עוד עוצר בתחנת דלק נוספת, שם מחלקים "מעריב" של יום שישי בשלושה שקלים.
למרות שלקחתי אתי רשימת קניות, עוד לפני שאני מגיע למרכול אני מקבל שתי שיחות טלפון מאשתי. היא נזכרה בעוד דברים שיש לקנות, וכרגע פתחה את המקרר וראתה שגם אין חמאה. אני מבטיח לרשום ולזכור, אבל אשתי לא לוקחת סיכונים, היא מגבה את הטלפון שלה באס-אם-אס שבו היא מפרטת את השלמת הקניות. כשאני כבר ליד האטליז מגיע טלפון מבתי, שמבקשת שאוסיף לרשימה עוד שני פריטים, ואמא שלי מתקשרת ואומרת שאם אני כבר בסיבוב הקניות, שאבדוק אם יש תפוז סיני. היא רוצה להכין ריבה.
אני מסיים את הקניות, ובדרך לקופה עוד מתלבט ולבסוף מוסיף זר פרחים צנוע. עכשיו אני מחליט שמגיעה לי בירה טובה, ולוקח לי בקבוק של בירה צ'כית כהה. אחרי שאני פורק את הכול בבית אני מביא את האוטו לרחיצה. ועד שזו תסתיים אני קופץ לחומוסיה השכונתית הסמוכה, למנה קטנה של חומוס-טחינה.
אך, ההתרווחות של צהרי יום שישי בחומוסיה. שם נמצאים הנערים מהצבא, ורוכבי האופניים שסיימו רכיבה בגבעות עמיקם, ומשפחות של שלושה דורות, וזוגות צעירים עם תינוקות במנשאים. וכולם מסבים במבנה המשונה שאין כמוהו אפילו בסרטים, וכולם נינוחים ומחייכים, והכול נראה טוב בצהרי יום השישי.

לבלוג של נועם ב"רשימות"

לטור של נועם על מפגשי המוזיקה עם רפי לביא ז"ל

הראה עוד

כתיבת תגובה

שווה לראות גם

Close
Close