השימושון

על פרוייקט הצילום בכפר קרע

נוער ונשים כותבים היסטוריה / מאת אסנת בר-אור

תערוכת הצילום 'מקום ומקומיות' בתיכון כפר קרע מסכמת שנתיים של פעילותי בכפר קרע במסגרת פרויקט 'אמן-מורה', בהם לימדתי צילום קבוצת בני נוער וקבוצת נשות חינוך. בנוסף לתערוכה גדולה של עבודות המשתתפים בסדנאות, נכללה גם תערוכה רחבת היקף של צילומים היסטוריים שנאספו ממקורות שונים וצילומים של קבוצת הנשים שצולמו לאחרונה המתעדים מבנים כפריים עתיקים, נכסים בודדים של ארכיטקטורה פלסטינית מקומית שהולכת ונעלמת בתהליכי התפוררות, מחיקה וההשכחה. התערוכה הוצגה במסגרת אירועי שבוע תרבות 'בין עבר לעתיד' בסוף חודש מאי 2006, וכוללת כ-200 צילומים.
בנוסף לרכישת מיומנות בשימוש במצלמה והקניית יסודות השפה הצילומית, מטרות הסדנאות לצילום הן הקניית כלים לתיעוד חיי המשפחה, הקהילה ומורשת המקום, פיתוח עירנות לסביבה ולסוגיות חברתיות, פוליטיות ואקולוגיות, והקניית כלים לשיקוף חברתי ולחשיבה ביקורתית.
נושאי הצילומים בתערוכת הנשים נעים בין המרחב הביתי והמרחב הציבורי, ובין הרצון לטפח ולשמר נכסים תרבותיים לבין השאיפה לשנוי נורמות ופרקטיקות, בין אפליה והשתקה לבין עצמאות, יוזמה ועוצמה. הצילומים מציעים התבוננות בחלל הביתי, בפעילות יומיומית, במפגשים משפחתיים, וביחסים אנושיים. הצילום מאפשר לבחון את סביבת החיים, לתאר ולאפיין את החומריות והאסטטיקה, ולתעד נכסים תרבותיים כמו אוכל, דת ומרקם משפחתי. המרחב הציבורי, כפי שהוא עולה מהתמונות, חושף מורכבויות ופערים. צלחות הלוויין הממוקמות בצמוד לכיפת המסגד הזהוב מפגישות בין העולם המסורתי-דתי לבין העולם טכנולוגי והגלובלי. המרקם הארכיטקטוני מראה טיפוח של הבתים הפרטיים לצד הזנחה של המרחב הציבורי, וצמח הסברס שמבטא עבור תושבי המקום את הקשר לאדמתם, מצולם בגן זיכרון לזכר חללי צה"ל בחדרה. במישור האזרחי, צילומי הדרכון ותעודות הזהות שצילמה אחת המשתתפות, אימתיסאל שלבי, וכותרתם "תעודות זהות יש, ומה הלאה?" מעלים את הבעייתיות של מיקומם של הערבים בישראל בשולי החברה ואת יחסה המפלה והמדיר של המדינה כלפי אזרחיה. דוגמא נוספת היא עבודה של ליאונור קורבי המשווה בין הכניסה ליישוב קציר, הכוללת כיכר, תאורה ומדרכות, ובין הכניסה ליישוב הערבי עין סהלה, ירידה מכביש ראשי לשביל עפר רעוע ותו לא, עבודה שממחישה את הפליית האזרחים הערבים ע"י מדיניות ממשלות ישראל לדורותיהם.
משתתפי סדנת בני הנוער צילמו בשכונת מגוריהם, במסלול הליכתם לבית הספר, בבית הספר, ובסביבה שבשולי הכפר. הדימויים עשירים באינפורמציה על הסביבה המקומית ועל החיים העכשוויים. עולות בהם משובות נעורים לצד פער הדורות ומשתקפים בהם פערים כלכליים והשפעת התרבות הישראלית והגלובליזציה. פרק נרחב שצולם בבית-הספר חושף, לצד שורת גביעי ספורט שבהם זכו תלמידי ביה"ס בעבר, חדרי כיתות ריקים ומנוכרים, עציץ יבש בחדר המורים ודלת כניסה מקושקשת באגרסיביות, רמז לאלימות שבין כותלי ביה"ס. צילום של עצים בפריחה אדומה ורעננה תלוי בכניסה לתערוכה על גבי הקיר החיצוני, ליד המקום שבו עמדו העצים חודש לפני התערוכה, עד שנגדעו לצורך הקמת במת בטון, וחצר ביה"ס נשארה חשופה לשמש הקופחת, לניכור וליובש. ההצבה במקום מנסה להעלות שאלות על ההיתכנות של חינוך ובנית עתיד תוך כדי עקירת שורשים וצמיחה.

תערוכת הצילומים ההיסטוריים הייתה למוקד העניין וההתרגשות של הקהל, במיוחד לאור העובדה שהרבה מהמבקרים זיהו בהם את עצמם כילדים, את קרוביהם ואת הדמויות הציבוריות שזכורות להם מעברם האישי, ומבנות את הזיכרון הקולקטיבי. התמונות נאספו מתושבי כפר קרע ומארכיון יד-יערי בגבעת חביבה במאמץ משותף עם מוחמד מסאלחה, האחראי לחינוך החברתי בתיכון כפר קרע ונשות קבוצת הצילום. חלק ניכר מהצילומים התקבלו מעבדל ראוף קורבי, מורה בגימלאות מכפר קרע שאוסף צילומים ומסמכים, מתוך כוונה לייסד ארכיון ליישוב. לצד תמונות מחתונות ושמחות מתקופות שונות, הצילומים בתערוכה מראים קבוצת ילדים צעירים שלוקחים חלק בבניית בית מגורים, כיתות לימוד קטנות וצפופות, מחברת של מורה שניהל מעקב מפורט ואמפטי על תלמידיו, מסגד ששופץ ושינה כבר את פניו ומעורר געגוע רב, מסמכים מתקופת המנדט הבריטי, תמונות של הזמר יוסוף אבו ליל שהופיע בארץ ובחו"ל, תמונה של נבחרת פלסטין בכדורגל מימי המנדט הבריטי, ועוד. התמונות מציפות בין היתר, את היחסים המיוחדים של תושבי כפר קרע עם הממשל הישראלי, שבאו לידי ביטוי בחגיגות יום העצמאות ובביקורי נשיאים ושרים ביישוב, לצד תמונות מהפגנה שהתקיימה כנגד אירועי סברה ושתילה. מקבץ קטן ויקר לי במיוחד מציג צילומי נשים, מהצילומים הבודדים שנמצאו לאחר מאמץ שעשינו מתוך כוונה לתת מקום להיסטוריה הנשית. מסתבר שרק מיעוטם של הצילומים הקיימים כוללים נשים ונערות, וקשה לקבל אישור להצגת הצילומים המעטים שבהם מופיעות נשים בפרהסיה מטעמים של מסורת ודת.

פרק נרחב מתוך התערוכה ההיסטורית כלל תמונות שצולמו לאחרונה ע"י משתתפות סדנת הנשים, צילומי חוץ ופנים של בתים היסטוריים, מהבתים המעטים שנותרו ומשמרים את הארכיטקטורה הפלסטינית של תושבי האזור הפלאחים; בתי אבן קמורים בעלי תקרה גבוהה עם חלונות גבוהים מאד ופתחי אוורור קטנים מעל הדלת. מרבית הצילומים צולמו בבתים שעדיין משמשים למגורים ומשמרים בחלקם את צורת החיים ואופן ארגון החפצים: מדפים גבוהים המכילים סירים וקומקומים, חצרות פנימיות שבאר במרכזן (כיום היא סתומה בבטון) ועצי פרי מטופחים מסביב.

שבוע התרבות 'בין עבר לעתיד' שמסגרתו הוצגה התערוכה כלל גם תערוכת קריקטורות של האמן הפלסטיני המנוח נג'י אלעלי ותערוכת שירים של המשורר ראשד חוסיין. כמה מהפעילויות הנוספות שהתקיימו בשבוע התרבות הן: פאנל של כמה מוותיקי היישוב שעסק בתקופת 48, הסרט 'שוברים חומה' שצולם בכפר קרע ע"י קבוצת וידיאו 48, פאנל עם עיתונאיות פלסטיניות המשדרות בערוצים מקומיים ובתחנות אל ג'זירה ואבו דאבי , הסרט 'אחד בלב, אחד ברגל', על קבוצת הכדורגל בני סחנין, הרצאה בנושא חשיבות החינוך לאמנות בקרב ילדים, פרקים מסדרת הטלויזיה 'גשר על הוואדי' על ביה"ס הערבי-יהודי הפועל מזה שנתיים בכפר קרע, סרטי בוגרות מכללת אל מנאר לקולנוע ותקשורת מטייבה (שכמה מהבוגרות והתלמידות בו הן מכפר קרע), שיח בן דורות בהנחיית מועצת הנשים, הרצאה של מנהל ביה"ס התיכון על האתגרים שבפניהם עומד החינוך בחברה הערבית ועוד. מצער שהקהל באירועי שבוע התרבות לא היה גדול יותר. אלו שביקרו, ערבים ויהודים, מכפר קרע ומהסביבה נהנו מאד והביעו את הערכתם ואת התרגשותם. להערכתי, תהליכים ארוכי טווח, עקביות והמשכיות הן הערובה לבניית קהל, להתעצמות הקהילה בנכסים התרבותיים וההיסטוריים שלה ולחשיפה והכירות של הקהילה היהודית. תהליכים אלו דורשים משאבים ותשומת לב מיוחדת, שקשה מאד לבצעם בנתונים הקיימים, בהיעדר משאבים ובתוך תלות במערכות החינוך ומערכות מוניציפליות שמצויות בקשיים תקציביים, (תוצר של מדיניות אפליה ממסדית), וטרודות בקונפליקטים אישיים וחמולתיים.
עבורי, ההוראה בסדנאות הצילום, והכנת התערוכות ושבוע התרבות, מהווים תהליך לימוד מרתק ומעשיר. כצלמת וכמורה, אני מתוודעת שוב לכוחו של הצילום לתת ביטוי לקולם ולתמונת עולמם של אנשים וקהילות. הצילום מהווה דרך להתבוננות ביקורתית במציאות, והוא אמצעי לטיפוח זהויות ונכסים תרבותיים והיסטוריים. אני מקווה שהפרויקט מקדם את הקמתו של ארכיון מסודר ומתוקצב.
כאישה וכיהודיה, אני שואבת כוח והשראה מההיכרות עם האנשים שעבדתי אתם בכפר קרע. אני מלאת הכרת תודה להם על ששיתפו אותי בעולמם, ועל השיחות המרתקות שקיימנו, שהרבה מהן מוצאות את ביטויין בתערוכה. כיהודיה, אני מזמינה את הקהילה היהודית בישראל להטות אוזן ולשמוע את הסיפור מנקודת מבטם של שכנינו, להכיר את השפה והתרבות המקומית ועל ידי כך ליצור תנאים לעשייה וחיים משותפים. מתוך הבנה שאיננו פועלים רק בתוך מציאות מוכתבת, אלא יש לנו חלק בהבניית המציאות, ומתוך תחושת אחריות ליצירת המציאות, אני מקדישה את העשייה שלי לילדי, רות, אנה ויואב, ולילדינו כולנו, יהודים וערבים, שיתמודדו בעתיד עם המציאות שאנו יוצרים במו ידינו היום.

הפרויקט הוא פעילות של קבוצת אל ביר – חממת תרבות בוואדי ערה לנשים ולנוער, ועמותת איאם – הכרה ודיאלוג, בשיתוף עם קבוצת פרהסיה העוסקת בפיתוח שפה חזותית אזרחית. בתמיכת מועצת כפר קרע, תיכון כפר קרע ופרויקט' אמן-מורה' משרד החינוך.

הראה עוד

כתיבת תגובה

שווה לראות גם

Close
Close