השימושון

37 # תמונות מהטלפון

מצורף הטור השבועי שלי.

אני יודע שזה חומר קשה לעיכול, אבל ארבעים שנה… תאריך חגיגי שכזה – לא יכולתי להתאפק.

נועם

.

לוגו

סבסטיה

ארבעים שנה של חושך / נועם לסטר

היום, שלושים ושלוש שנה אחרי סבסטיה, אנו יודעים שהשנים הראשונות של מדינת ישראל – השנים שקדמו לניצחון הגדול מדי ב-1967 – היו רק פרלוד קצר למה שהתחולל אחריהן והפך את קערה על פיה. היום כבר ברור שהזהות הישראלית – המהות הישראלית – קשורה בחלום הגדול של כיבוש "ארצישראל" וכרוכה בשליטה על יותר ממיליון פלסטינים.
בין המבוגרים שבינינו, שעדיין זוכרים את הרוח של ישראל הקטנה, ישנם מי שמתקשים לגשר על הפער בין מה שהיתה הישראליות בעשרים השנים הראשונות ובין מה שנהיה ממנה היום. ועדיין חיים בינינו גם אלה הזוכרים את הימים שלפני קום המדינה. תמיד התקשיתי להבין את האכזבה של אחדים מהם מכך שהמדינה הגשימה רק בצורה חיוורת ומעוותת את החלום שהיה כאן לפני שקמה. היום מתקשים הצעירים ממני להבין את התקוות הגדולות שליוו את המדינה הקטנה בעשרים שנותיה הראשונות – שבהן אפשר היה לומר בפשטות שנבנית כאן מדינה צודקת וצבאה מגן עליה מפני אויביה.
היום אפילו בני הארבעים אינם יודעים מה הובס בריקוד הניצחון בסבסטיה, ומה גדול היה המחיר של סיבוב ההגה שהפך את פניה של ישראל אל החושך – תוך וויתור על ההיגיון וההומניזם ובחירה באמונה ובקנאות.
ביום השביעי של מלחמת "ששת הימים" עשינו בחירה טרגית. הפיתוי היה גדול מדי, ולא עמדנו בו. שיכרון הכוח גרם להדחקתם של שיקולים תבוניים ואנושיים, וביטויו הראשון של העיוורון היה הצהרות המנהיגים שהזמן פועל לטובתנו.
ארבעים שנה הלכו אבותינו במדבר. כמה שנים נלך אנחנו בחושך?

לבלוג של נועם >>

הראה עוד

3 thoughts on “37 # תמונות מהטלפון”

  1. לנועם לסטר
    אני מאוד מאוד נהנית מהכתיבה שלך.
    התמונה מהטלפון של קומקום התה בחדר העבודה שלך משמשת לי הרבה פעמים שומר מסך אהוב. יש משהו בתמונה הזו שמעורר בי געגוע לשולחן העבודה שלי, לכתיבה שלי. משהו פנימי ועמוק ונוח משדרת לי התמונה שזו שאני מאוד אוהבת.
    בעקבות משהו שלך שקראתי לאחרונה מהרתי וקניתי שני עותקים של ”פניני נובל”. הסופרים הנפלאים האלו, מאסטרים של החיים. כי הכתיבה היא החיים. מי שכותב ככה יודע את הסוד. יודע את החיים לעומק. נתתי עותק אחד שי למורה שלי לכתיבה, הסופר יעקב בוצ’ן ובתוך הספר כתבתי לו הקדשה:
    ”כאן מעצבים פגיונות זבי אור ממתכות השתיקה“
    כתב המשורר בשיר ”סדנת משוררים“
    הוד קדושתה השירה
    הוד קדושתם החיים
    הוד קדושתנו אנחנו
    כשאנתנו יודעים את הקדושה גם כשאנחנו מפצחים גרעינים….

    תודה לך נועם על הטור שלך, על הספר המדהים הזה
    ועל התמונה ההיא מהטלפון
    מרחוק אתה מקור איתן של הנאה
    נילי

כתיבת תגובה

Close