השימושון

5 # דניאל יהל: טלוויזיה קהילתית

חלק א'

בשבוע שעבר הלכתי למפגש בנושא הטלוויזיה הקהילתית במתנ"ס פרדס חנה.
מתנ"ס פ"ח עומד כסמל גאה לכל מה שהפרובינציאליות מסמלת בעיני. אם שדות ירוקים, איקליפטוסים, בגדים בלי תוויות וסמים, הן נוכחויות שקטות לעקרונות של חיים המתנהלים בקטן, המתנ"ס הוא מונומנט מוזיאלי שתוכו כברו.

הוא שומם, ולא מואר במיוחד. הכניסה אליו היא דרך שביל שמתעקל לגובה ללא סיבה. מצד אחד, ביישן ומופנם, שביל שהוא אלמנט מסתיר ומחפה חזית, מצד שני אידיוטי ולא מנסה לעמוד במבחן הזמן, לא אכפת לו מה יגידו עליו. בניין שמוציא לשון, שאני לא בטוח שלא באה מאיזה מחלת רפיון ועיוות, כלומר, מין פיגור שכלי כזה.

נשארו לי עשר דקות להעביר בחלל הכניסה למוזיאון/מתנ"ס (הקדמתי כמקצוען, כך יאמר אחר כך המדריך) ובינתיים התבוננתי סביב . אהבתי במיוחד את הוויטרינה עם עיצובי הבובות, מהחוג "תיאטרון בובות". יש לציין שתבליטי הקרמיקה בנושאי התנ"ך ובריאת העולם, נראו לי כאוברסטייטמנט ולא מדויקים דיים. האם להציע את שירותי, באיזה חוג לאמנות, אקסטרה אורדינר?

בפנים, מקבלת אותי אישה משועממת במה שאפשר לתאר כמשרד. אני, בתמימותי, סיימתי את הסיגריה שלי בחוץ ורק אז נכנסתי כדי למצוא אותה, מוצצת איזה סיגריה זולה ומדפדפת בענייני היום. אין כאן ממש חוקים, אף אחד ממילא לא מגיע כדי לאכוף אותם.

-"חדר שתיים, תעלה במדרגות בצד שמאל".

חדר 2, נמצא בקומה 2, בסוף מסדרון מעוקם, שוב, בלי שום סיבה נראית לעין, כנראה שיש כאן איזה תסביך עווית של איזה מעי גס.

עליתי במדרגות, ובדרך, עוד כלוב, עם חלונות ראווה, מכוסה בווילונות, ומאחוריו אנשים עושים תנועות מוזרות ולבושים בגדי ספורט. מבלי להיכנס, היה נדמה שדי מסריח בפנים, אנשים בטרנינגים מיוזעים, רוקדים בזוגות, בתאורה לבנה זורחת, לפי איזה הוראות של מדריך רוסי. "דוואי". (האם אלו הקווקזים ששמעתי עליהם כל כך הרבה?…)

בכל מקרה, הגעתי לבסוף.

חלק ב'

אהרון אומר

אהרון אקסלרוד הוא המנחה של הקבוצה לטלוויזיה קהילתית שעתידה לקום במתנ"ס פרדס חנה.
אהרון אקסלרוד הוא הבן של נתן אקסלרוד – חלוץ הקולנוע והטלוויזיה בישראל.
אהרון אקסלרוד, פרופסור, ממקימי החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.
אהרון אקסלרוד מקבל 400$ לשעה הרצאה.
אהרון אקסלרוד עושה את החוג בהתנדבות.
אהרון אקסלרוד חדש בפרדס חנה (חמישה חודשים מתוכם שלושה בחו"ל).

לאהרון אקסלרוד יש בעיה עם טלוויזיה קהילתית.
לאהרון אקסלרוד יש בעיה עם חובבנות.
לאהרון אקסלרוד יש שאיפות גבוהות מאוד (הוא רוצה שנעשה סרט ונשלח אותו לפסטיבלים ברחבי העולם, עדיף בברלין, או שלפחות נמכור את הסרט לערוץ הראשון ב5000 $)
לאהרון אקסלרוד יש חברים בערוץ הראשון ("טלפון אחד ואני מסדר את זה…")

אהרון אומר שחובב להבדיל מחובבן הוא בן אדם חצי מקצועי שלא עובד לפרנסתו במקצוע בו הוא שולט.
אהרון אומר שאנחנו יכולים להגיע לרמה סבירה אחרי שנלמד ממנו.
אהרון אומר שאנשים שלמדו אמנות בקבוצה זה יכול להיות טוב מאוד כי יש להם מושג בקומפוזיציה.
אהרון אמר שאולי נצטרך בסוף לשלם על החוג, למרות שבהתחלה הבטיח שזה בהתנדבות.

קישור ל 'reeves and mortimer'.

< < לטור הקודם

הראה עוד

13 thoughts on “5 # דניאל יהל: טלוויזיה קהילתית”

  1. תגיד כשכתבת אהרון אקסלרוד כל פעם, עשית העתק הדבק?

    נ.ב 1: בהודעתי אני עשיתי העתק הדבק לאהרון אקסלרוד

    אהרון אקסלרוד הוא חמוד
    אהרון אקסלרוד הוא מתוק
    אהרון אקסלרוד הוא בדרן
    אהרון אקסלרוד הוא מוכשר
    אהרון אקסלרוד הוא מקצוען
    אהרון אקסלרוד מקבל את כולם

    נ.ב 2: לא עשיתי העתק הדבק למילה 'הוא'

  2. דניאל, אמרת: "ומעבר לזה, במאבק בין תוכן לצורה:
    התוכן חולף."

    על איזה מאבק בין תוכן וצורה אתה מדבר?
    ככל הידוע לי תוכן וצורה הם דבר אחד.
    אין תוכן ללא צורה ואין צורה ללא תוכן. המדיום הוא המסר.
    ככה היתה אומנות עכשוית לפני שני עשורים.
    וככה מאז ומתמיד.
    אמנם שניהם חולפים.
    אבל הם משאירים שובל. והם משפיעים על דברים אחרים.
    אחרת לא היינו משתדלים בשבילם כל כך.

    צ'שמע, לעבור לגור בפח"כ, מת"א, זה יכול להיות כמו להכנס לאטמוספירה או לצאת ממנה. חיכוך עז. כשעברתי לגור בפ"ח חשבתי, ביג דיל, אבל בסוף זה היה מסע ארוך ולא פשוט בלשון המעטה. תן לזה זמן. תכיר אותנו, נכיר אותך.

  3. ה"אישיות" שלי היא ממש לא סטנדאפיסטית, לידעתך, רונית.
    סלאש צודק כשהוא כותב שזה לא ממש קשור להומור כי אני כותב את הדברים בשיא הרצינות.
    וחוץ מזה, די שנון לבחור לעצמך את השם סלאש. קצת שטחי אבל מילא.
    ןחוץ מזה, אם כבר יש עליהום של ירידות עלי, להגנתי אומר : "אתם לא מבינים שום דבר!"
    יוםטוב

  4. דניאל, אני מבין שיש לך שאיפה לעסוק בטלויזיה קהילתית.
    כמובן שלפי הכתיבה החובבנית שלך והמבט הציני
    יש סיכוי שתצליח להגיע לפגישה שלישית עם עוד שני רוחניים
    שלא מחזיקים בבית טלויזיה מטעמי מצפון(וכסף), ותגיעו למסכנה
    שמישהו לא נותן לדבר לצמוח.
    תגלגלו משהו ותעברו לרעיון הבא,תוכנית רדיו בגלים קצרים.
    בהצלחה.

  5. דניאל, מהטורים האחרונים עולה נימה צינית ויובשנית. למה? לקח לי שנים להשתחרר מהראייה הביקורתית שפגשתי בבצלאל. כל כך הרבה קור בעולם האמנותי… כולנו מחפשים כאן את הטעם החם שמפתח יצירתיות ושיתוף חי. עבדתי במתנס, ראיתי ניסים קורים שם. המבנה הוא רק מעטפת עקלקלה.. כדאי להביט פנימה, לתוך האדם "המיוזע בכלוב" אולי שם נובט בתוכו גרעין של כוח רצון והתמודדות קסומה? יודעת שהדיבור החיובי נהיה מין אופנה ניואייגית בדיוק כמו שהדיבור הקטלני נהיה מין אופנה של אמנים, חושבת שיש טעם בדיבור מדויק ונוסך טוב לכולנו. שבוע מצוין. נוגה

כתיבת תגובה

Close