אקולוגיהבילוייםזוגיות ומשפחהטורים אישייםיוזמות חופשיותילדיםכתיבה פרטיתמציאותסביבה וקהילהשיטוטים

5 # בן אדם למקום: חופש גדול כל השנה

[מאת עפרה (במבי) שחר]

געגועים לסחנה
געגועים לסחנה

אני אוהבת את הקיץ, את החופש ומים. תענוגות.
כל שנה יותר ויותר משתעשעת מההורים המתפרקים- אלו שנדהמים מזה שיש להם ילדים ושהם אמורים פתאום להיות איתם. כי בעיני זה הדבר הכי נפלא בחיים.
אני פוגשת אנשים שלשנות את השגרה שלהם, סדר היום, מוציא אותם משליטה. גם בילוי החופשה מלחיץ והופך לפרוייקט רב טלפונים, תיאומים, השוואות מחירים וכירטוס מקומות מוזמנים שאחר- כך משתנים- הלו, רגע, די! ועל מי כל העצבים יוצאים? על הילדים שבגלל שהם בחופש בכלל נאלצנו לנסוע לבילויים משפחתיים. אני שומעת הורים מדברים לא טוב לילדים שלהם בחופש ונגנבת!
לא מבינה איך אפשר להגיד משפטים כאלו ליד הילדים.
איך בדיוק הם אמורים להרגיש?
אני חושבת ששם המשחק הוא חופש ושצריך לשחק אותו ככה שכולם יהנו ממנו. להתמסר לזה. לדאות מעל זה ולצלול בתוך זה ולהנות מאד.

באים אלי אנשים ומספרים לי שהם סובלים, חנוקים, עצבניים ומאבדים את שלוותם ואני אומרת- חברים בואו נפריד רגע בין שני דברים שונים: לכולנו חם. באוגנדה היה לנו יותר חם, תתנחמו. החלבונים במח נקרשים והתפקוד שונה עכשיו מבדרך כלל. לכבוד זה בכלל קיים החופש ובא דווקא עכשיו! מי שמבין את העיניין הפשוט הזה – הוא כבר בחצי הדרך למלכות. זה לא זמן טוב עכשיו להתרכז בפרוייקטים עתירי מרץ. זמן למנוחה.

הגֵנים שלי באופן אישי לא מותאמים לחיים בטמפרטורות כאלו במדבר בקיץ וההסתגלות לא פשוטה. בטח בעוד כמה דורות העמידות של צאצאי-צאצאיי כבר תכלול מערכת שלוקחת בחשבון את הנתונים שיש פה.  בינתיים, צריך להבין את זה ולהקל על עצמנו כמה שאפשר. למשל: לנוח בצהריים. למשל: לא לנסות להספיק המון דברים, אלא פחות מבדרך כלל. למשל: לא להיאבק בחום עם מזגנים ובמזגנים עם מחלות ובמחלות עם תרופות ובתרופות עם אלרגיות ושילשולים ולהכנס ללופ שמתיש, אלא מראש ובתבונה לוותר, להכנע, להבין שזה המצב עכשיו ולהנות ממנו הכי הרבה שיכולים.

שפריצות בבריכה
שפריצות בבריכה

אומרים לי: מה כל כך כייף לך עם חום ולחות ומלא ילדים צורחים בכל מקום? ואני אומרת: אני אחראית על זה שיהיה לי כייף ולא בא לי לסבול. אבל, אם נניח בא לי עכשיו להכנס למוד של סבל, מה הילדים שלי אשמים ולמה הם צריכים להרגיש דחויים בגלל זה?
אני לא אומרת שבחיים אני לא נלחצת מכלום, זאת פשוט אשמתי אם זה קורה. זה לא הם, זה אנחנו.
נהניתי במימדיון, בשביל התפוזים, בחוף מעגן מיכאל, בבריכה ובטיולים, אבל כמובן שבאתי מצויידת ומוכנה נפשית להנות. אין פה פרומיל הקרבה בשביל הנאה של אחרים. את זה תשאירו בפולניה.

כל שנה בא הקיץ. בשבילי זה זמן טוב לצייר, לרקוד ולקרוא. נכון שהבית פחות מתוקתק, אז מה?
כל שנה בתקופה הזאת ההוצאות עולות בהרבה בחודשיים בבית, אצלי הקטנה לא רוצה לקום בבקר וללכת לקייטנה ואני מבינה אותה אז יוצא ככה שכל יציאה מהבית עולה יותר מבדרך כלל. אני יודעת את זה מראש כי זה כל שנה ככה, ומתכוננת לזה כשאני עושה את החישובים שלי. זה נתון בשליטה שידוע מראש. אפשר לקבוע מסגרת הוצאות לכל יציאה (קרטיב אחד) ולדעת מראש שהבונוס של חופש זה הלא-מתוכן שקורה בו. ומה, בהוצאות רכב, בריאות או בניה אין חריגות מהתכנון אף פעם? אז אני עושה את השיקולים שלי מראש, וסולחת לעצמי מראש גם אם חרגתי כי חופש זה לשחרר..

רוקדות ברמת הנדיב
רוקדות ברמת הנדיב

תמיד אפשר להביא משהו כייפי מהבית שיעלה פחות, אפשר לשלב בין אטרקציות בטבע ואצל אנשים פרטיים שהן בחינם ומהנות מאד ואפשר גם ליזום. בשביל מה אנחנו קהילה? אנחנו בראשון בגינה הקהילתית וזה בחינם. ברביעי יש קונצרטים קלילים ברמת הנדיב בחינם ולישון בבית אורן ביער זה גם בחינם וגם רואים גחליליות ונעים להיות ערים בלילה ולהדליק מדורות. לא צריך אוהל. באוגוסט אני לוקחת חופשה מהעבודה ומחליפה דירות עם משפחה בתל- אביב בחינם וכן- גם מוציאה הרבה כסף על שטויות. בדברים אחרים אני מתקמצנת. זה האיזון שאני לומדת תוך כדי החיים..

להוריד הילוך, לנשום עמוק – ולהנות מזה. זה חופש מבפנים. לומדים את הדברים הפשוטים. המשימה היא להנות עד כדי כך מהחופש, שיהיו מצברים מלאים לכל השנה שאחרי, ואתגר כל האתגרים: להכניס קצת יותר חופש גדול לכל יום של שגרה בכל השנה. זאת כבר ממש אומנות ברמה הכי גבוהה.

הראה עוד

16 thoughts on “5 # בן אדם למקום: חופש גדול כל השנה”

  1. אפשר לנסוע ברכבת לטכנודע, בבנין היפה שבנה אלכס ברוולד בחיפה,
    המעבדדה בעין הוד מסקרנת אותי כבר הרבה זמן ויש ליד שמורת טבע להתפקנקויות וקריאת סיפורים
    וגם הסרט: "פיראטים" שעשתה קבוצת ארדמן (וואלס וגרומיט, שון כבשון וכו…) נראה מבטיח.

  2. הנה רעיון גדול: החלפנו בית עם משפחה מתל- אביב, פי אלף שווה ממלון. בדיוק את הספרים והפליימוביל שאין לנו- היה שם.
    בין ההסתובבויות הנהדרות שהיו לנו- הגענו לגמרי במקרה לפסטיבל אומנות במת"נס בית תמי בשיינקין שנקרא: "ניסוי- כלים".
    טוב- היו שם כמובן פלצנויות של גורי אומנים שנה א', אבל היה שווה.
    בקומה למעלה היה חדר שכולו מעבדה לשינויים בטבע ובחומרים- אבל בעיבוד אומנותי. נדלקתי מזה והחלטתי גם אני לעשות משהו כזה משלי אצלי במחסן. ישר סידרתי ת'מחסן (דבר שלא תכננתי מעולם לעשות), העפתי ת'ג'אנק של בעל הבית, ואני פותחת מעבדת ניסויים. הילדה שלי הרוויחה פרוייקט מגניב ומעשיר לחופש, עם לימוד מהאינטרנט שרלוונטי ואקשן יצירתי.
    תנסו את זה בבית!

  3. האידיאל מבחינתי לחופש הוא פסטיבל.
    אני לא מדברת על הקרנבל של מיכל, אלא על הצורך האמיתי שלנו ביציאה מהמסגרת ושבירתה (דקונסטרקשן).
    לא תצליחו לשמור על מסגרת של שגרה בחופש, וגם אסור. זה מאד לא חינוכי. זה בפירוש לוקח מהאפשרות להשתנות ולהתפתח שהיא משמעותית לכל אחד כדי להתאים את עצמו לעונה ולגיל, לאופנה החדשה ולרעיונות שיבואו מתוך החופש. זה ממש חיוני לאבולוציה שלנו.
    לדוגמא: בפורים החסידים משתכרים והרבי המכובד מתחפש לערבי.
    עוד דוגמא: מרדיגרא.
    עוד דוגמא: יום הפוך בבצפר שהילדים מלמדים ת'מורים.

  4. הפואנטה היא לתת להם לפגוש אותך במקום בו את חופשיה ונהניית. אוהבת בישול יצירתי? תזמינו בשישי בערב ותכינו הכל ביחד, כולל פרחים, מפיות, נרות וצלחות מעוטרות בירקות העונה.
    את בעינייני אומנות? קני לך קנווס וכמה צבעים ותתחילי. הם יהיו מאושרים להתמרח בגואש לידך. שטפי אותם בחוץ, מה אכפת לך?
    הרעיון הוא לא לחיות את החופש כשגרת ילדים, אלא להנות ממנו כמה שיותר. להשתחרר.

  5. מה את אוהבת? לרבוץ עם חברה ולקשקש מתחת לחרוב הענק במעיין עין צור?
    לנוח במזגן של הסיפריה בצהריים ולקרוא ספר טוב בזמן שהגדול מקריא לקטנים? אפשר פשוט לשבת ליד איזו אמא שמקריאה ולהקשיב גם.
    אולי אתם בעיניין של שדות בכלל? תתחיל וטיול ותלכו לפי העקבות ותראו לאן תגיעו. אפשרי טיול לפי צבעים, ריחות או חיות למשל.
    גן עוז נהדר בעונה הזאת של השנה.

  6. קודם קול אמא!
    אם את יכולה לגייס עזרה- עכשיו הזמן! סבים, דוד מגניב, שכנה (אפילו רק לשעתיים אחרי הצהריים), שאבא יבוא קודם מהעבודה, נערה כייפית לבייביסיטר או תמורת ברטר שתשחק אולי רק עם שניים כשאת תהיי עם אחד וכו.
    גני שעשועים שאני אוהבת ללכת אליהם- גן וייל, הגן ליד בי"ס רביו, גן איתין המטופח, הגן בנוה תות, כייף לבלות בקר שלם בחקלאי- יש פרות ועגלים, סוסים וכלבים באילוף, תרנגולות וטרקטורים.
    מה שיותר מים בריכות וים, השקייה כביסת דובים- או כל תירוץ אחר להרטב.

  7. הי עפרה,
    גם אני נהניתי מאוד מהכתבה האופטימית שלך ואנסה ליישם אותה ולהירגע מכל הביחד הזה שמגיע לפיצוצים מייאשים לפעמים …
    עד היום הייתי עם שני הגדולים (8 וחצי ו 6וחצי) בחופש הגדול, כולל חופשה בחו״ל נעים, וחמישה ימי קיטנה כי הם ביקשו. מחר גם האח הצעיר (שובב גדול בן 2.5) מצטרף לחגיגה.
    בינתיים תכננתי יום רגוע עם כאילו סדר יום של גן – שולחן משחקים, ארוחה, טיול בוקר ברמת הנדיב כולל פיקניק , צהריים עם נמנום לי ולקטן (סרט לגדולים) ובריכה בחצר.
    אשמח לעוד רעיונות להמשך השבוע באזור שלנו…

    תודה

  8. אני מעוניינת לאמץ עוד הורים ומשפחות שזקוקים למי שיחשוב איתם מה לעשות ואיך להתנהל בחופש ובחיים בכלל. המחסנים אצלי מפוצצים ברעיונות טובים ומשמחים – אבל תכתבו בבקשה כמה שיותר ספציפי:
    על הנפשות הפועלות, על המגבלות שצריך לקחת בחשבון (נניח: לא נוסעים בשבת, פעילויות שמתחילות בחמש אחה"צ אחרי הקיטנה, רק בתוך הבית וכו…) ותגדירו לי הכי במדויק שאפשר מה אתם צריכים.
    אני אתן כמה אפשרויות למה אתם יכולים- כי בחינוך העיניין זו הגישה, ואם אתם קולטים את הגל הנכון מייד מתחילים שינויים לטובה בהכל.
    זה קסם.
    ראיתי אותו קורה כל כך הרבה פעמים שאפילו הציניות שלי פינתה מקום לאמונה.

  9. גילי יקרה- פנייתך נגעה ללבי ולאחר מחשבה לא מעמיקה (מומלץ לא לחשוב יותר מדי ואם ניתן- אז בכלל לא) החלטתי, לפנים משורת הדין, לאמץ אותך, את צאנך ואת טפך.
    מכיוון שגם ככה חם- אני מציעה שתישארו אצלכם בבית (רק עד החורף) ואני אשתדל לשלוח לכם בינתיים כמה רעיונות משמחים לחופש ובעיניין של עבודה בזמן שהילדים בבית: תתנחמי, גם אני.
    אז כמו שנאמר- כורח הוא אם ההמצאה
    ואמא היא כורח ההמצאה.
    בני כמה אתם? מה אתם אוהבים לעשות? מה המגבלות שלכם (רכב, תקציב, בריאות וכו…)?

  10. עפרה, התיאורים מקסימים ובהחלט עושים חשק שתאמצי אותי (פלוס שני הילדים)…

    אני בנתיים עוד נהנית מהפריביליגיה של גנים שממשיכים כרגיל,
    אבל הבעיה בחופש היא של רוב האוכלוסיה שלא יוצאת בעצמה לחופש גדול, והצורך לתמרן בין עבודה שממשיכה כרגיל לבין בית ש"יוצא מאיפוס" וילדים שצריכים תעסוקה – שם הקושי העיקרי.

    אין ספק שיצירתיות, דמיון ורוח טובה משפרים את המצב

  11. אני מחלקת לי את היום לארבעה חלקים- כדי לא להתחרפן. אנחנו בלי טלביזיה, בלי סבים ואני רווקה שגם עובדת תוך כדי…
    בבקר יוצאים לים, בריכה, טיול שדות קטן או חברים עד שממש כבר חם.
    בצהריים- ארוחה ומנוחה. מתאים להסתכל יחד בעיתונים (אנחנו אוהבות חוברות של "עיניים" ו"נשיונל גאוגרפיק" אבל גם "לאשה" זה מצויין).
    כל דבר רגוע מתאים: הדבקות, חרוזים, משחקי קופסא עם מוסיקה שקטה וכו. מי שנרדם- נרדם (אני גורת יקים).
    אחרי צהרים בגינה עד שטיפה פחות חם עם החיות על מחצלת, ערסל עם פירות קרים וספר, ציור משותף או משחקים מצחיקים שממציאים כשהמח נמס (אלה הכי טובים) זמן לשיחות, תכנונים וזימום מזימות.
    מחמש- פעילות השיא היומית שלה כה חיכינו: בשלישי היה קרקס רוסי בביג בחינם, בשישי השיקשוק, בשני ראינו סרט ששתינו נהנינו ממנו- "אמיצה", בחמישי היתה הופעה של פלמנקו- כל פעם בפארק או מקום חדש ומעניין.
    קניות בסופר למשל- זה להיט צונן וממוזג: טועמים גבינות, חמוצים וזיתים, ואפשר ללמוד את שמות הצבעים, לספור ולחשב, לבחור ירקות, ולבצע משימות ריגול ועיקוב חשאיות.
    הקניות עצמן צריכות להתאים לחופש: קישוטים מפוארים לגלידה וניל מהווים פעילות יצירתית ראויה ומשובחה (גם אם אחריה המטבח נראה ככה שבא לעבור בית : ), את קערת הפירות היפים כל כך שיש עכשיו אפשר לצייר ולצלם, תחרות הכריך המלכותי- הרב שכבתי הראשון נערכת ברוב טקס והדר, והבת שלי מתחננת לרחוץ ת'אוטו כל יום. אני יודעת שזה הרי רק בשביל הקצף והשפריצות בצינור. מכירה אותה. היא מהצד שלי.
    שעות היא מחליקה על עכוזה הצחור בכל הבית על הרצפה עם קצף בת אורן ריחני, מכבדת את הרצפה. הבית נוצץ! בחופש היא בכלל אחראית על ארוחת ערב כולל כלים אח"כ- ושאבתם מים בששון. רק להשקות ת'צמחים ולראות מה אפשר לקטוף כבר זה סיבוב שלם, וסיפורים, והתעמלויות וג'אגלינג- הכל כן ומותר גם לבהות באוויר בפה פתוח ולהשתעמם.

  12. החופש הגדול הוא לא עונש להורים, לא אסון וגם לאסיוט מתמשך.
    החופש הגדול הוא הזדמנות. פתח. הרפתקאה מגניבה.
    הגישה של "ברוך שפטרנו מעונשו של זה" גורמת נזק.
    ילדים הרבה יותר רגישים ופגיעים ממבוגרים, אפילו לפני שהם מבינים מילים.
    אני חושבת שהדבר הכי דביק, מציק ומעיק בכל הקיץ הזה- זה גדודים של הורים שמקטרים על הילדים שלהם ביחד עד שיוצא עשן.
    זה פשוט המכנה המשותף הקל ביותר שמחבר את כולם. זה גם המכנה המשותף הנמוך ביותר.
    אני מציעה: תעשו מה שאתם הכי אוהבים- לאכול, לישון לשחות, לטייל – עם הילדים. תעשו איתם כייף חיים.
    תהנו.

    חבר'ה- אם משעמם לכם יש המון דברים כיפיים לעשות.

  13. אבא שלי קורא לפעמים לבת שלי קרצי , היא יודעת שהוא אומר את זה מתוך אהבה גדולה ,זה בהחלט נאמר בחיבה !!! לפעמים לעמוד מהצד ולראות אנשים אחרים שמתנהלים אחרת מאיתנו ואז להעביר על זה ביקורת זה קל ,נעים ומחזק את האמת הפנימית שלנו אבל זה לא תמיד משקף את המציאות.
    אנשים לחוצים שמאבדים את שלוותם יש גם בחורף ותאמיני לי הם סובלים ,ושנת צהריים לא תעזור לזה.
    וכו………..

כתיבת תגובה

Close