השימושון

7 # תמונות מהטלפון

נועם לסטר פותח את השנה החדשה בטור נוסטלגי:

לוגו

שנה טובה

ה"שנות הטובות" של פעם / נועם לסטר

פעם, לפני שברכות מתנועעות ומזמרות קפצו אלינו מתוך המחשבים, לפני שהודעות טקסט ושירים נשלחו אל הטלפונים הניידים שלנו, ואפילו הטלפון הקווי היה יקר המציאות – היה הדואר הנכתב על נייר מגיע אל כל יישוב ("הדואר בא היום, באוטו האדום") וקושר אותנו אל העולם. אנשים כתבו מכתבים בעט, ועם בוא החגים שלחו כולם ברכות "שנה טובה". רחובות הערים היו מתמלאים בדוכנים, ובהם "שנות טובות" לאלפים. מוזהבות ומוכספות, עם ילדים או עם חיילים, עם טנקים או עם פרחים.
את אותן "שנות טובות" אפיינו בעיקר התמימות והתקווה, והשאיפה לכך שהמדינה החדשה תהיה גם התחלה חדשה המבטלת את העבר. הנה הילדים פוסעים בשטח הפתוח, אוחזים יד ביד. דמויותיהם גדולות ביחס לציור הרקע והם כמרחפים על פני השדות. הבתים הפשוטים ובריכת מים מסמנים את היישוב העברי החדש. מסביב רק מרחבים ירוקים והרים חשופים המחכים למבצעי הייעור של הקרן הקיימת לישראל. אין בני אדם נוספים, החולקים עם הילדים את הארץ, ואין גם שרידים של יישוב ישן כלשהו. זו תמונה של לידה חדשה על קרקע בתולית – תמצית הדימוי של הארץ הריקה הקולטת בחדווה את ילדי החלום, גואליה.
התמימות והתקווה ממלאות את התמונה. זו "שנה טובה" של הרמוניה עם הטבע הידידותי, של אמונה בעתיד אליו פוסעים הילדים ושל תקווה, שבכוחם של הילדים (שהמקל עבר לידם) לברוא את העולם החדש – שהוא מדינת ישראל הצעירה.

< < לטור הקודם
לטור הבא >>

הראה עוד

כתיבת תגובה

Close