גם וגםהתפתחות האתרטורים אישייםכתיבה פרטיתסביבה וקהילהשיטוטים

9 # בן אדם למקום: איזון בין חוץ לפנים

בול גשם

[עופרה (במבי) שחר]

הקיץ חלף החום הגדול,
שנה חדשה באה לכל,
רוחות מנשבות נודדות ציפורים,
הולכים ובאים הימים הקרים.

הכל התחיל למעשה כשגיליתי עקבות של עכבר והתחלתי לחפש אותו. באמצע הלילה מצאתי את עצמי מציצה מתחת למקרר והתנור, מקומות שכדאי לקרצף כבר ומפתיע מזה: נכנסתי למחסן שבו אשפזתי ארגזים כשעברתי לבית, לפני שנים, והוצאתי משם המון דברים שלא פגשתי ומסתבר שהתגעגעתי אליהם מאד.

במקום ממנו באה משפחתי, בחורף הגרמני, הכל מכוסה שלג. כמו במשל הצרצר והנמלה – מי שטרח בערב שבת והתכונן – יהיה לו מה לאכול.

כל החיות הקטנות מחפשות מחבואי יבש וחמים.

השבוע בטיול ביער ביום חם ויבש פתאום הפתעה: טיפה על המצח ועוד אחת והמון ונהיה ריח של גשם ורואים את הירוק מתחת לאבק על העלים.
זאת התקופה שאני מתכוננת לחורף: בודקת שהמרזב נקי מעלים והקולטים של הדוד מאבק, חורי הניקוז במסילות החלונות, בלמים ומגבים באוטו, בדיקת תנורים, איורור שטיחים.
אני קונה קטניות מכל הסוגים ומסדרת בכלים ונזכרת בגופיות חורף האהובות ובגרביים.
גם הגוף אוגר שכבת הגנה מהקור. פתאום אחרי כל החום בא לי לאפות לחמניות עם עשבי תיבול מהיער, להכין ליפתן מהגויאבות על הל ולימונית.
הגינה מתחילה להתאושש וצריך כבר פחות להשקות והשקיעות בסתיו הכי יפות בעולם מהחצר שלנו מאחורה – ועד הים.

אצל סבתא שלי גרדה המזווה היה ארון ההפתעות של ילדותי. בתקופה הזאת היה הזמן להקפיא, לשמר, להחמיץ, להכין ריבות מכל הפירות, לנקנק ניקנוקים, להמליח ולסגור, לאסוף, לאגור.
לחסוך כל טיפת חיים, אוכל, ויטמין די, להכניס הביתה שמש.

בחורף החיות מצמחות פרווה עבה, כהה וצפופה ואנחנו עוברים לארוך, חמים ועבה. זמן עכשיו לעבור מהחוץ פנימה – לשבת בבית לקרוא, לרקום, לסרוג, להטליא חורים. כל ההתעסקות הזאת מזכירה לי אוספים.
אספתי מפיות, בולים וניירות מכתבים, גוגואים, גולות, צדפים וחיות קטנות שחקרתי עם זכוכית מגדלת. אספתי בקבוקי בושם קטנטנים, נאחזתי בחפצים, הקפתי את עצמי בחדר שנראה כמו מוזיאון עם צנצנות קטנות מסודרות על מדפים של דוגמיות יפות ומוקטנות של החיים.
עכשיו אני מאוהבת באוספים של נעמה: מטבעות ישנים, כפתורים, פיות, בובות, מדבקות בקלסר שמתחלפים בהן בהפסקות. כמה החיים מעניינים ועשירים. איזה כייף לסדר, להחליף ולהציג לראוה. תראפיה מהנה.
לסבתא תמי יש אוסף אצבעונים, אבא שלי אוסף חלילים מכל העולם, אמא שלי אספה כפיות כסף מיוחדות ותלתה אותן ממוסגרות במסגרת כבדה על רקע קטיפה, וסבא שלי- ) אלפרד, אסף שעוני-כיס עגולים (ציב'לה).

האחיינים בקנדה כבר מספרים ששם יש את פסטיבל הדלעת שמתחיל את הבילד-אפ להלווין בסוף החודש, ואחריו כבר השלג של חג המולד.

אני מתפללת למבול שיבוא וימחק את האבק והלחץ.
גשם גשם- בוא.

booksספרים שמביאים את החורף:
הגשם של סבא אהרון/ מאיר שלו
משפחת החיות המוזרות/ טובה ינסון
סלי והאוכמניות/רוברט מקלוסקי
שבע השנים הקסומות/ איזבל וויט
שלושת הספרים על אמיל/ אסטריד לינדגרן
ילדי היער/ אלזה בסקאו.

מומלץ לקרוא עם כוס תה וחתול.
להתראות בספריה.

תגיות
הראה עוד

5 thoughts on “9 # בן אדם למקום: איזון בין חוץ לפנים”

  1. ובקשר לעכבר – לפי קלפי הטוטם, למדתי מרות שר שלום, הוא מדבר על תשומת לב לפרטים. דקדקן, סקרן, פעלתן, ערני, פרקטי, מסודר, מאורגן. הסטוריון – מייצג זיכרון ותיעוד של העולם.

    אני חושבת שפגשנו אותו אתמול בנווה אשר. הוא קפץ לנו על השמשה הקדמית של האוטו תוך כדי נסיעה (!) ותפס טרמפ מחבצלת לרחוב עמל.
    ואפילו הסכים להצטלם.

  2. בסוף כולנו מתמודדים עם אותם דברים, רק נראה שאצל חלק זה יותר מאורגן, מסודר, פחות בא פתאום במפתיע.
    שהרי תמיד החורף מגיע בחורף ואיכשהו זה מפתיע אותי כל פעם מחדש. כשהמבול כבר ניתך, משהו תמיד נרטב לי , רהיטים, שנשארו אחרונים בדירוג חשיבותם לקבל מחסה חם לחורף, אחרי קייץ מהביל. מכסה, עוטפת ,מרפדת אתרצפת הכלבים הקרה. מחממת את כריות החימום שהכנתי , לכל ילד כרית קטנה עם לבנדר. ריח של חורףששוב תפש אותי ממש במפתיע. ואולי בכל זאת אני קצת כן מוכנה….
    כתבת במילים,שהזכירו לי בית רחוק בכפר רחוק בזמן רחוק. שבת שלום וחמים.

כתיבת תגובה

Close